האג"ח הארוכות עדיין לא הגיבו לצמצום רכישות האג"ח בארה"ב, אבל זה יגיע

רוב רכישות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב מצד הבנק הפדרלי בשנים האחרונות נעשו במח"מ של 5–10 שנים, 
וקבוצה זו היתה הראשונה שנפגעה מההחלטה האחרונה של הבנק לצמצום הרכישות. זה לא ייגמר שם

דורון מולקנדוב ואורון קושניר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דורון מולקנדוב ואורון קושניר

בחצי השנה האחרונה נראה כי הבנק הפדרלי בארה"ב עסוק במשימה מרכזית אחת: להכין את השווקים "ליום שאחרי". לבנק לא היתה ממש ברירה אחרת, אחרי הניסיון המר של סוף מאי. אז, בעקבות התבטאות אחת עמומה של היו"ר הקודם, בן ברננקי, שממנה השתמע כי הוא יתחיל להפחית את קצב רכישות האג"ח כבר בקרוב, זינקו תשואות האג"ח ל–10 שנים והסבו למשקיעים הפסד של כמעט 5% בתוך כמה ימים.

מתחילת יוני עלה מפלס העצבנות בשווקים מדרגה בכל פעם לקראת ישיבה של ראשי הבנק. זה הגיע לשיא בפעם הראשונה לקראת הישיבה של ספטמבר, אז העריכו רוב החזאים בשווקים כי הוא עומד להודיע על התחלת תהליך צמצום הרכישות.

משלא הודיע על צמצום הרכישות, הגיבו השווקים בשמחה רבה - המניות זינקו ותשואות האג"ח הארוכות שוב ירדו. גם לקראת הישיבה האחרונה, שנערכה ב–18 בדצמבר, עלה מפלס החרדה, והפעם הודיע הבנק הפדרלי על צמצום רכישות האג"ח מ–85 ל–75 מיליארד דולר מדי חודש החל בינואר.

אף שערב ההחלטה העריכו רוב החזאים כי שוב תידחה ההכרעה, למרבה ההפתעה המניות עלו ובאג"ח הארוכות לא נרשמה תנודתיות משמעותית. לכאורה, הבנק הכין היטב את הקרקע ואיש בשוק לא הופתע.

ואולם האמת מורכבת מעט יותר. אם ננתח מה קרה בחודש האחרון (קצת לפני ההחלטה), נראה כי האג"ח ל–30 שנה אמנם כמעט לא זז, אך באג"ח במח"מ בינוני נרשמו ירידות חדות מכפי שניתן היה לצפות. תשואת האג"ח ל–5 שנים זינקה מ–1.41% בתחילת דצמבר ל–1.73% כיום, עלייה שמשמעותה הפסד של כמעט 1.65% בתוך פחות מחודש - הפסד גדול מאוד לאג"ח במח"מ לא ארוך. אגב, בתחילת מאי נסחרו אג"ח אלה בתשואה לפדיון של פחות מ–1%.

מעליית התשואות בחלק הבינוני של עקום התשואות ניתן להסיק שתי מסקנות עיקריות: הראשונה היא שהעלייה החדה הזו קשורה לכך שהריבית כנראה צפויה להתחיל לעלות מעט מהר יותר ממה שחשבו בשוק עד היום. המסקנה השנייה היא שסביר להניח שרוב הירידה נגרמה דווקא בשל התחזית להפחתת הרכישות.

ניתוח רכישות האג"ח של הבנק הפדרלי בשלוש השנים האחרונות מראה כי רוב האג"ח שרכש הבנק היו במח"מ של 5–10 שנים. לפיכך, הפחתת הרכישות צפויה לפגוע קודם כל באג"ח אלה, מכיוון שייתכן כי דווקא בחלק זה של העקום נוצר עיוות בעקבות הפעילות הגדולה 
של הבנק.

מתנועת המספריים הזו - עלייה בתשואות לטווח הבינוני ויציבות יחסית בתשואות לטווח של 30 שנה - ניתן להסיק כי אולי העלאת הריבית מתקרבת (ולכן התשואות הבינוניות עלו), אך העוצמה שלה תהיה חלשה בהרבה מכפי שהעריכו בשווקים עד כה, או לפחות מזו שאליה התרגלנו בעבר (ולכן התשואות הארוכות לא עלו באופן דרמטי).

התוצאה של השינוי הזה היתה ירידה ניכרת בפער שבין האג"ח הארוכות (30 שנה) לאג"ח הבינוניות (5 שנים) לרמה הנמוכה ביותר זה כשנתיים. ערב החלטת הבנק היה הפער 2.56% וכעת 
הוא 2.19%.

התופעה הזו לא התרחשה רק בשוק האמריקאי, אלא גם בשוק הישראלי. גם בתל אביב האג"ח במח"מ בינוני חוו בחודש האחרון ירידות חדות יותר מאלה של הארוכות. כך למשל, איגרת ממשלתית שקלית 219 עם מח"מ ברוטו של 4.5 שנים ירדה בחודש האחרון ב–0.84%, ואיגרת ממשלתית שקלית 1026 עם מח"מ של 9.5 שנים השלימה בימים האחרונים ירידה דומה, לאחר שבחודש האחרון נשארה כמעט ללא שינוי (בשבוע האחרון פורסמו כמה נתוני מקרו משמעותיים בשוק המקומי, כולל הירידה הגדולה באבטלה ונתוני התוצר).

המסקנות הנגזרות מכל אלה הן ראשית, שהפחתת הרכישות של הבנק הפדרלי לא משפיעה על החששות מעליית ריבית בטווח הארוך, אלא רק בטווח הקצר (או הבינוני). בטווח הארוך, הצעד של הבנק מוריד את הצפי לעליית ריבית.

המסקנה השנייה היא שמי שהאמין שהשקעה במח"מ 
בינוני (במרכז העקום) תגן עליו ברגע שתהליך הפסקת הרכישות יתחיל, כי הריבית לא הולכת לעלות בקרוב - טעה. להערכתנו, אף שהתשואות הארוכות לא 
נפגעו בשלב זה, לא נכון להאריך את המח"מ, מפני שהמגמה הכללית של התשואות היא 
כלפי מעלה.

הכותבים הם מנהלי קרנות בהראל פיא. אין לראות במאמר שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. החברה או חברות קשורות אליה עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך 
המצוינים במאמר

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה