חוק הריכוזיות מקשה על בעלי מניות למנות דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה

במסגרת החוק הוכנס תיקון לפקודת הבנקאות, שקובע כי בבנקים שאין בהם גרעין שליטה, רשימת המועמדים לכהונת דירקטור תתקצר - כדי להגביר את ההסתברות של כל אחד מהמועמדים להיבחר ■ המטרה: לצמצם את החשש שהמועמדים ינסו לרכוש את תמיכת הטייקונים

סיון איזסקו - פרשנות
סיון איזסקו
סיון איזסקו - פרשנות
סיון איזסקו

בשקט וללא דיון ציבורי, הוכנס במסגרת חוק הריכוזיות תיקון לפקודת הבנקאות, שמחליש את היכולת של בעלי המניות להשפיע על הרכב הדירקטוריונים בבנקים ללא גרעין שליטה. התיקון נעשה ביוזמת המפקח על הבנקים, דודו זקן, שחשש כי המנגנון הקיים איפשר לטייקונים לפעול מאחורי הקלעים ולהשפיע על מינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה.

כיום ישנם שני בנקים בישראל שמוגדרים בנקים ללא גרעין שליטה. הראשון הוא לאומי, שמוגדר ככזה מאז 2012. השני הוא דיסקונט, שמוגדר ככזה מתחילת דצמבר 2013, אז החלו בעלי השליטה בבנק קבוצת ברונפמן־שראן לפזר את אחזקותיהם באמצעות מימוש המניות בשוק ההון. חוק הריכוזיות עשוי להוביל גם לפיזור השליטה בבנק הבינלאומי, אם בעל השליטה בבנק, צדיק בינו, ייבחר להמשיך להחזיק בשליטה בקבוצת פז, שמוגדרת כתאגיד ריאלי משמעותי. לבינו ניתנו 4 שנים להחליט איזו מההחזקות יממש.

בבנקים ללא גרעין שליטה, ועדה ציבורית מציעה את המועמדים לכהונת דירקטור בבנק, ביחס של 1.75 דירקטורים על כל מושב פנוי בדירקטוריון עם עיגול כלפי מעלה. בנוסף, בעל מניות שמחזיק ב–2.5% ממניות הבנק רשאי להוסיף מועמד אחד מטעמו. מתוך הרשימה הזו נדרשים כלל בעלי המניות בבנק לבחור את הדירקטורים שימונו בפועל.

על פי התיקון שאושר במסגרת חוק הריכוזיות, הוועדה הציבורית לבחירת דירקטורים תציע מעתה מספר מועמדים השווה למספר המושבים בפנויים בדירקטוריון הבנק, בתוספת מועמד אחד על כל סוג של כשירות (דח"צ על פי חוק החברות, דח"צ על פי כללי בנק ישראל). כלומר, התיקון לחוק מצמצם מאוד את זכות הבחירה של בעלי המניות. למשל, אם בעבר כאשר התפנו 5 מושבים בדירקטוריון, הוועדה הציבורית הציעה 9 מועמדים ומתוכם בעלי המניות בבנק נדרשו למנות 5 דירקטורים, כעת הוועדה תציע 6 מועמדים, שמהם בעלי המניות בבנק יידרשו למנות 5 דירקטורים.

צילום: תומר אפלבאוםצילום: תומר אפלבאום

מאחורי שינוי החקיקה עומדת המחשבה שככל שיהיו פחות מועמדים לתפקיד דירקטור, כך ההסתברות של כל מועמד להיבחר תהיה גבוהה יותר - ובהתאם לכך, למועמדים שהציעה הוועדה הציבורית יהיה פחות צורך לנסות לרכוש את תמיכת בעלי השליטה בגופים המוסדיים. בכך, פוחת החשש כי מועמד שנראה נייטרלי חש למעשה מחויבות לבעל שליטה בגוף מוסדי מסוים, שהתחייב לתמוך במועמדותו.

צמצום חופש הבחירה של בעלי המניות בבנקים ללא גרעין שליטה יחייב את הוועדה הציבורית לפעול בשקיפות רבה יותר, וכן יחייב בקרה הדוקה יותר מצד המפקח על הבנקים, אחרת עלול להתעורר החשש כי בכל רשימה יכניסו חברי הוועדה מועמד אחד בעל כישורים נחותים, כדי להבטיח כניסת מועמדים שאותם הם מעוניינים לקדם. בפעם האחרונה שכונסה הוועדה הציבורית לבחירת דירקטורים הועלו טענות רבות על כך שהוועדה לא המליצה על מועמדים חזקים מספיק, ובכך למעשה הבטיחה את המשך כהונתו של דוד ברודט בתפקיד יו"ר בנק לאומי.

מאחר ולמפקח על הבנקים יש זכות וטו על המועמדים שמציעה הוועדה הציבורית, התיקון יחייב גם אותו לקיים בדיקה הדוקה יותר כדי לוודא שרשימת המועדים שהוועדה תרכיב ראויה - הן בפן הציבורי והן בפן הבנקאי־מקצועי.

יש לציין כי התיקון לחוק מהווה הלכה למעשה מעין הפקעה של זכותם של בעלי המניות למנות דירקטורים בבנק, אך בפועל המציאות מלמדת כי הציבור הרחב אינו משתתף בהצבעות על בחירת דירקטורים בגופים ללא גרעין שליטה, ומי שטורחים להצביע הם לרוב בעלי המניות הגדולים. בהקשר זה, התיקון תואם את תכליתו של חוק הריכוזיות - להחליש את יכולתם של הטייקונים לשלוט על הקצאת האשראי במשק.

סייג נוסף שהוכנס בפקודת הבנקאות הוא כי יהיה בסמכות המפקח על הבנקים לאשר מינוי של מועמד שבשנתיים שקדמו למועד המינוי היתה לו זיקה למחזיק מהותי במניות הבנק, וזאת אם המפקח "מצא כי בנסיבות העניין זיקה זו אינה מעוררת חשש לניגוד עניינים בכהונה". נראה כי מטרת סעיף זה נועדה לאפשר למפקח לעקוף את ההוראות הישנות, שהביאו לא פעם לדחיית מועמדים שנפלו תחת ההגדרה היבשה כמי שיש לו זיקה לבעל מניות בבנק, אך לא היה כל חשש לניגוד עניינים.

המקרה הבולט ביותר היה ב–2012, אז נאלץ המפקח על הבנקים לפסול את מועמדותו של פרופ' צבי אקשטיין לדירקטור בבנק לאומי, בשל העובדה כי היה בשנתיים שקדמו למועמדותו עובד מדינה - משנה לנגיד בנק ישראל - והמדינה היא בעלת מניות (6%) בבנק לאומי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?