יו"ר בלאקסטון: "מעניינים אותנו מפעלים בישראל ולא בנקים"

סטיבן שוורצמן מסביר בראיון בלעדי בוועידת הנשיא איך משיגים תשואות דו־ספרתיות במשך עשרות שנים, מדוע הקרן קנתה 30 אלף בתים בארה”ב - ולמה הוא מעדיף לבחון השקעה בחברות תעשייה בישראל

איתן אבריאל
איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איתן אבריאל
איתן אבריאל

בעולם הפיננסי הגלובלי סטיבן שוורצמן הוא כוכב רוק. הוא יהודי, והוא המייסד, היו”ר המנכ”ל של קרן בלקאסטון - אחת משתי קרנות הפריווט אקוויטי הגדולות והידועות בעולם ‏(השנייה היא קרלייל, המנוהלת על ידי דיוויד רובינשטיין, גם הוא יהודי‏).

שוורצמן סיפק למשקיעים שלו, הכוללים גם כמה גופים מוסדיים ישראליים, תשואות דו־ספרתיות על פני עשרות שנים. הוא לא מפחד להגיד את מה שעובר לו בראש, והוא אחת מהדמויות הססגוניות והמבוקשות במפגשי האלפיון העליון הגלובלי.

שוורצמן הוא גם אחד האנשים העשירים בעולם, מקום 182 ברשימה של מגזין “פורבס” ל–2013, עם הון אישי של 6.5 מיליארד דולר. ב–2007 הוא גם נבחר לאחד מ–100 האנשים המשפיעים בעולם של ברשימה של המגזין “טיים”.

לסמארטפונים ולטאבלטים לחצו כאן

ב–2008 שוורצמן תרם 100 מיליון דולר מכספו לשיפוץ הספרייה הציבורית של ניו יורק, ואילו ב–2010 הוא השווה את הכוונה של ממשל אובמה להטיל מסים על הרווחים של מנהלי הקרנות לפלישה של היטלר לפולין ב–1939 - אמירה שעליה התנצל מאוחר יותר.
למרות יהדותו, שוורצמן לא מרבה לבקר בישראל. זהו הביקור השלישי שלו כאן בסך הכל, לאחר ביקור לרגל בר המצווה שלו ב–1963 וביקור עסקים נוסף שעליו הוא אינו מעוניין להרחיב. שוורצמן הגיע בשבוע שעבר לישראל לרגל ועידת הנשיא ויום הולדתו ה–90 של שמעון פרס, והתראיין ל–TheMarker - ראיון ראשון ובלעדי לתקשורת הישראלית.

סטיבן שוורצמן. "לא לפחד לנהוג אחרת"צילום: אמיל סלמן

“הסתכלנו על אפשרויות השקעה כאן, ואנחנו שומרים על ראש פתוח לגבי השקעות בישראל”, אומר שוורצמן כשהוא נשאל לגבי האפשרות שהקרן תשקיע בישראל בקרוב. “נראה שהרבה משתנה כאן מנקודת מבט רגולטורית, ואולי נגלה שיש יותר חברות ונכסים מתאימים לרכישה”.

כתבות נוספות באתר TheMarker

ישראל 2035: נשים יחיו עוד 6 שנים, פחות לידות במגזר הערבי - יותר אצל היהודים

שילמת ארנונה? תקבל הטבות במס

באחרונה עבר חוק בכנסת שמחייב חברות בישראל להפריד בין נכסים ריאליים ופיננסיים. האם תהיו מעוניינים לרכוש בנקים או חברות ביטוח בישראל?

“אני לא חושב שהמגזר הפיננסי כאן הוא נכון עבורנו. אנחנו נוטים להשתלט על חברות באמצעות מינוף, אך חברות בישראל פועלות תחת רגולציה כבדה ולרוב כבר ממונפות - כך שזה לא סוג הרכישה האידיאלי עבורנו”.

אז קרן כמו בלאקסטון תעדיף להשקיע בחברות תעשייה או שירותים?

“בדיוק”.

“כלכלת ארה”ב חזקה מכפי שהיא נראית”

מהי התחזית שלך בנוגע לעתיד הכלכלה הגלובלית?

“זה תלוי באיזה אזור מדובר. אירופה נראית כמי שסובלת מקשיי צמיחה משמעותיים, אבל אני חושב שהיא קרובה לתחתית. יש לה אתגרים לטווח ארוך יותר, ואנחנו לא מחזיקים בתחזית חיובית לגבי הצמיחה של אירופה. אם זה יקרה - זה טוב, אבל לעת עתה הצמיחה שם קרובה לאפס, וקרוב לוודאי שהיא תישאר ברמה נמוכה כזאת בשנה־שנתיים הקרובות.

“ארה”ב, לעומת זאת, מפגינה ביצועים טובים יחסית: אנחנו צומחים השנה בארה”ב בכ–2.5%, אולי טיפה פחות, וכל זה על רקע העלאות מסים של 1.5% וקיצוצים בהוצאות הממשלתיות.

“בשורה התחתונה, כלכלת ארה”ב חזקה יותר מכפי שהיא נראית. שוק הדיור נמצא במגמת עלייה, לראשונה זה שנים. מספר הבתים בבנייה נמצא במחצית הדרך למעלה מהשפל שבו היה. מחירי הדיור עלו ב–10% לאחר שהיו במגמת ירידה או ללא שינוי במשך שש שנים.

“שוק הדיור הוא מקור ליצירת משרות בפני עצמו, אבל הוא גם מורכב מהנכס הגדול ביותר של רוב האמריקאים - כך שכשמחירי הבתים נמצאים בעלייה, זה עוזר לביטחון הכלכלי של הציבור. בארה”ב מתרחשת עכשיו מהפכת אנרגיה, ובבוא הזמן נגיע לעצמאות אנרגטית. זהו מקור עוצמה אמיתי.

“תעשיית הרכב נהנית מצמיחה ומייצרת 15 מיליון מכוניות חדשות בשנה, לעומת 8 מיליון מכוניות בתקופת השפל של הענף. יש לנו גם את תעשיית הטכנולוגיה, שבה לארה”ב יש כוח רב.

“אם כן, יש לנו כמה מגמות חיוביות משמעותיות. הבעיות הכי גדולות שלנו נוטות להיות קשורות לרגולציה ממשלתית”.

למה אתה מתכוון? האם מדיניות שלטונית אחרת היתה יכולה להביא לצמיחה גבוהה יותר?

“אני חושב שכן. היה לנו תיקון מורכב בעקבות המשבר, אך כעת המוסדות הפיננסיים שלנו נמצאים במצב נהדר. החלק הזה בהתאוששות טופל בצורה טובה, אבל עדיין יש לנו נטל רגולטורי. עדיין לא סיימנו לטפל ברגולציה במגזר הפיננסי, זה ייקח עוד זמן, וזה מוסיף לאי־ודאות הכלכלית.

“יש לנו שורה של אי־ודאויות נוספות במדיניות המס גם לחברות וגם לאנשים פרטיים. הדברים האלה מקשים על אנשים להתחייב לתוכניות. יש לנו גם תוכנית בריאות חדשה בארה”ב, שיש אי־ודאות לגבי העלות שלה לעובדים”.

אבל האם המדיניות בפועל היא הבעיה - או האי־ודאות? אילו צעדי מדיניות היית ממליץ לנשיא?

“ברור שיש משחק פנימי של מדיניות ורגולציה. הייתי עושה כמה דברים אחרת, אבל זה כבר מורכב”.

“סין תהפוך לכלכלת שירותים - ותצמח”

השקעת באחרונה זמן בלימוד של הכלכלה הסינית. היא מאטה כעת - האם אין כאן סיכון לכלכלה הגלובלית?

“אסיה מאטה מעט, וסין, שרשמה צמיחה עצומה של 10%–11% בשנה, מאטה ל–7.5% לפי הנתונים הרשמיים שלהם - אף שתיתכן שההאטה גדולה יותר. עם זאת, לסין יש עדיין יכולת התאוששות אדירה והממשלה החדשה שם מנווטת את המעבר מכלכלה מבוססת יצוא לעבר פיתוח כלכלה מקומית.

“סין תעבור מכלכלת יצוא לכלכלת שירותים. אחת הסיבות לכך היא שהשכר עולה משמעותית, וסין נהפכת לפחות תחרותית, אבל הממשלה רוצה שהמשכורות יעלו כדי שאנשים יהיו יותר אמידים.

“סין נמצאת במקום ה–100 בעולם במונחי הכנסה לנפש, כך שהם חושבים על עצמם כעל מדינה ענייה. לעומת זאת, שאר העולם מסתכל על סין כעל מדינה שמחזיקה ברזרבות מט”ח של 3.4 טריליון דולר וחושב שסין היא מדינה עשירה.

“אני חושב שסין תלך בדרך שלה, ותמשיך לצמוח. גם כלכלות אחרות באסיה מאטות: הודו עברה לצמיחה של 5% בשנה, לעומת 8% בשנה בשיא. האינפלציה שם עולה, והמטבע שלהם חלש יותר. לסיכום, אנחנו רואים מגמת האטה באסיה, צמיחה בארה”ב - וקיפאון באירופה”.

“בבנק הפדרלי יהיו זהירים”

ומה עם הדפסת הכסף? האם אינך חושש שסיום תוכנית הרכישות של האג”ח על ידי הבנק המרכזי האמריקאי יטלטל את השווקים?

“בכל מקרה ההדפסה תיעצר בנקודה מסוימת, כך שאין טעם להתווכח על זה. השאלה היחידה היא איך ומתי - וזה כנראה יהיה הדרגתי.

“שוק העבודה האמריקאי צומח, אבל לא בקצב שהיינו רוצים לראות. לבנק הפדרלי ראייה אופטימית בנוגע למה שיקרה, אולי הם צודקים - אבל זה לא תמיד המצב. אני חושב שהשווקים, שתמיד קשה לנבא אותם, כבר מצפים שזה יקרה בנקודה מסוימת. כבר עברה יותר משנה מאז החלה התוכנית הזאת.

“ראוי לציין שכשהמשבר התחיל ב–2008, הבנק הפדרלי של ארה”ב היה מוסד קטן יחסית: היו לו רק כ–800 מיליארד דולר בנכסים. לסיטיבנק היו באותו הזמן 3.6 טריליון דולר בנכסים - אז הוא היה גדול פי ארבעה מהבנק הפדרלי. כשהבנק המרכזי רוכש 85 מיליארד דולר אג”ח מדי חודש ותיק הנכסים שלו עולה לכ–3 טריליון דולר, זה לא לגמרי מצב לא מאוזן.

“אני מנסה להסתכל על זה ולשים את עצמי במקומם של האנשים שמנהלים את הבנק הפדרלי: אני חושב שהם יהיו זהירים. אני לא חושב שהם ירגישו לחץ לעצור את התוכנית לפני זמנה או לעשות את זה בדרך שתפר את האיזון בשווקים. בכל מקרה, תמיד תהיה תנודתיות מסוימת בתקופה של שינוי משמעותי”.

“עסק של חדשנות מתמשכת”

אתה עומד בראש קבוצת קרנות ההשקעה הפרטיות הידועה בעולם. אולי תוכל להסביר לנו: מהו הקסם של קרן השקעות פרטית שמאפשר לה ליצור תשואות שאין בבורסה?
“זה די פשוט. כשאנחנו קונים חברה, אנחנו בדרך כלל מקבלים מידע פנימי, באופן חוקי. אנחנו חותמים על הסכם, וכל תוכניות החברה ניתנות לנו כדי שנוכל לנתח אותן בצורה נכונה, ואנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם ההנהלה.

“זהו יתרון אחד משמעותי שיש לנו: יש לנו מידע אמיתי - בניגוד למידע הציבורי, שאינו שלם מספיק לניתוח. הדבר השני הוא שאנחנו קונים את השליטה בחברות שלנו, כך שאנחנו מפתחים עבורן תוכנית פעולה חדשה. אם אנחנו לא יכולים להרכיב תוכנית שמגדילה את התשואה והופכת את החברה לטובה יותר - אנחנו לא נקנה אותה.

"שלישית, יש לנו מבנה תמריצים אחר להנהלה. אנחנו יוצרים תמריצים כך שהמנהלים הם בעלים של חלק ניכר בחברה, כך שהרצון שלהם שהשיג תוצאות טובות גדול יותר מאשר אם היה מדובר בניהול חברה ציבורית. מעבר לכך, אנחנו ממנפים את ההשקעה. כך, אם אנחנו מרוויחים בדיוק אותה תשואה על ההשקעה - נקבל תשואה גבוהה יותר על ההון מאשר בבורסה”.

“כשאתה מוסיף את כל ארבעת הגורמים האלה יחד, זה יפתיע אם לא נוכל לקבל תשואה גבוהה משמעותית מבשוק המניות - ואם אנחנו טובים בבחירת חברות, זה כמובן עוזר. בבלאקסטון השגנו תשואה גבוהה ב–10% יותר משל שוק המניות: אם שוק המניות מניב תשואה של 8%, 9% או 10% בשנה, לנו היתה תשואה של 18%, 19% או 20% בשנה - ואני מדבר על ביצועים לאורך כ–30 שנה”.

ואתם עדיין מוצאים מה לקנות?

“זה משתנה. בתחום הפיננסים, כשעושים משהו והוא מצליח, ואין כאן פטנט, אנשים אחרים מנסים לעשות בדיוק אותו דבר. זה עסק של חדשנות מתמשכת.

“כיום אנחנו משקיעים הרבה בנפט וגז, ובאנרגיה באופן כללי. בדברים מהסוג הזה אתה יכול לפעמים לקנות חברה על פי הערך שלה בספרים, ולפעמים פשוט להקים חברה כדי לעשות את הדברים האלה - כך שאתה לא משלם את הפרמיות הגבוהות שתשלם כדי לרכוש חברה שנסחרת בבורסה. לרוב אין תחרות בהשקעות מהסוג האלה, כי צריך גם מומחיות מקצועיות. בעסקי ההשקעות אתה מנסה כל הזמן לברוח ממה שכל האחרים עושים, אבל לא לעשות משהו טיפשי רק מכיוון שאחרים לא עושים את זה. זה דורש מאמץ, כי אתה חייב להמציא את עצמך מחדש כל הזמן. אתה חייב להיות ערני כל הזמן, להבין במגמות מקרו־כלכליות, ולא לפחד לעשות דברים אחרים עם דגשים אחרים. בנדל”ן, למשל, אנחנו כל הזמן יוצאים ונכנסים משווקים ומאזורים מסוימים, והשגנו תשואה של 16% יותר מהתשואה בשוק המניות”.

אתם מחזיקים במספר גדול של בתים?

“לפני רבעון הערכנו ששוק הדיור האמריקאי, שבו היו הרבה עיקולים וקשיים, הגיע לתחתית. התחלנו לקנות בתים פרטיים אחד אחרי השני, מבנקים ובמכירות בבתי משפט, במחיר ממוצע של 175 אלף דולר לבית.

"כיום אנחנו הבעלים הגדולים ביותר של בתים בארה”ב, עם שווי נכסי בתים בסך 5 מיליארד דולר - כ–30 אלף בתים. מצאנו שהעיתוי טוב, אנחנו משכירים את הבתים האלה לאנשים במקום למכור אותם הלאה, כי הרבה דיירים עדיין נמצאים תחת לחץ פיננסי גדול. קל להם יותר לשכור מאשר לשים ערבות של 20% מערך הבית. זו מציאות שיצרה שוק שכירות נמרץ ביותר.

“בשווקים שבהם קנינו, מחירי הבתים עלו ב–20% בשנה אחת, ומכיוון שאנחנו גם נוטלים אשראי כנגד הבתים האלה, עלייה של 20% פלוס קבלת שכר דירה זו לא תוצאה רעה”.

“התסכול של מעמד הביניים - עניין גלובלי”

האם אתה מרגיש שארה”ב ומדינות אחרות זזות שמאלה לכיוון של סוציאליזם? האם השיח המתגבר על פערי ההכנסות בין העשירים לשאר האוכלוסייה יביא לשינויי מדיניות?
“אני חושב שזוהי תגובה לגלובליזציה. מה שקרה הוא שהיו הרבה שינויים כלכליים־גאוגרפיים מסביב לעולם. הגלובליזציה הזיזה את שרשרת האספקה למקומות שבהם עלות העבודה נמוכה, והשאירה את המדינות המפותחות במערב ככלכלת ידע - אבל לא כולם במדינות האלה הם בעלי הכשרה מתאימה לכך.

“מה שקרה כתוצאה מכך הוא שההכנסה של מעמד הביניים לא התקדמה במשך השנים, וזה אומר שכלכלות המערב יהיו חייבות להמציא את עצמן מחדש. הן יהיו חייבות לספק חינוך טוב יותר, וייקח זמן לפער הזה להשתנות. בינתיים, יש הרבה אנשים מתוסכלים שאינם מצליחים להדביק את הקצב מבחינה כלכלית, והם היו רוצים שדברים ישתנו. אלא שאין פתרונות אינסטנט. יש פתרונות שמגיעים דרך חינוך.

“גם הגירעונות בתקציבים של הממשלות יצטרכו להיפתר בדרך כלשהי. האנשים במעמד הביניים, שהם המספר הגדול ביותר בחברות של עולם המפותח, אומרים: ‘בבקשה אל תיקח ממני, כי ההכנסה שלי לא עלתה’. זה יוצר קריאות להעביר את העלאות המסים לקבוצה באוכלוסייה שהרוויחה יותר. זוהי תופעה גלובלית, היא לא מוגבלת רק לעולם המפותח. רואים את זה גם בהודו וגם בסין”.

אתה חושב שנראה עוד תגובות כאלה? האם התסכול והתסיסה החברתית יחריפו?

“זו שאלה קשה. אם הכלכלה תתרומם נראה פחות מזה, אם היא תיחלש - נראה יותר”.

“במקום לקחת סטודנטים לאוקספורד - אני לוקח אותם לבייג’ין”

שוורצמן הכריז באחרונה על הקמה ומימון של תוכנית מלגות סטודנטים שאפתנית - גם בהיקף שלה, גם במטרות שלה ובעיקר במיקום שלה: סין.

מהו העיקרון מאחורי התוכנית הזאת - ומדוע בחרת בסין?

“הקמתי את המקבילה של תוכנית המגלות Rohdes ‏(תוכנית שנוסדה ב–1902 ושנועדה לעודד הבנות ושלום בין הכוחות הפוליטיים המרכזיים של אותה תקופה - א”א‏), אבל במקום לקחת 200 סטודנטים לאוקספורד, אני לוקח אותם לאוניברסיטת צ’אויאנג בבייג’ין.

“הסיבה לכך היא הרצון שלי ליצור מנהיגים לעתיד: כל הסטודנטים טובים מאוד, ויצליחו בכל מקרה, אבל אני מעוניין לחשוף אותם לסין למשך שנה. הם ילמדו שם באנגלית, ויקבלו תואר שני”.

זהו תואר במינהל עסקים?

“לא. לסטודנטים מוצעים כמה תחומי לימוד שמהם הם יכולים לבחור. אני מעוניין למשוך מובילי חשיבה: סטודנטים שילכו לפוליטיקה, לעסקים, לכלכלה, לתקשורת, לאקדמיה או למגזר השלישי. המטרה היא להעניק להם חוויה ייחודית בסין, ואז הם יחזרו למדינות שמהן באו ויסבירו מה קורה בסין.

“לכל הדעות, סין תהיה הכלכלה הגדולה בעולם, ולמרות זאת התרבות שלה זרה לתושבי רוב המדינות בעולם. ככל שסין מצליחה יותר מבחינה כלכלית ונהפכת לבעלת עוצמה גדולה יותר - אם שאר העולם לא ידביק אותה בשיעורי הצמיחה, העוינות כלפיה תגבר.

“באף מדינה שצומחת באטיות האנשים אינם חושבים שזו אשמתם - הם מניחים שזו אשמת מישהו אחר, למשל סין. אם סין תהיה המובילה של הכלכלה העולמית היא גם תהיה מושא לתסכול, כעס וקנאה.

“חשוב שהכלכלה העולמית תהיה יציבה, כך שסוגי התסכולים האלה לא יצאו מפרופורציה. זאת, משום שהם עלולים לקבל ביטוי כמתח בסחר הבינלאומי כמתח כלכלי וכמתח צבאי. אנחנו כבר רואים אלמנטים כאלה ביחסים בין סין ליפן ובין סין לאירופה.

“התקווה היא שמלגת שוורצמן - ש-45% מהסטודנטים שמקבלים אותה הם מארה”ב, 20% מהם מסין ו–35% מגיעים משאר העולם - תשמש גשר לסין ולאוכלוסייה שלה. במשך הזמן יהיו 10,000 סטודנטים שיהיו בוגרי המלגה. 10,000 איש סופר הישגיים, שמפוזרים ברחבי העולם עם מושג הרבה יותר טוב על סין לא יכולים להיות דבר רע. והקבוצה הזאת, בעולם מודרני עם אינטרנט, יכולה להיות בקשר כל הזמן, והיא יכולה גם לפעול יחד בנושאים שישפיעו על העולם”.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון

גיף הסכם ממון

"לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי לעצמי דירה"

ריטייל גנגסטר

מפורסם יותר מנשיא ארה"ב: הסיפור על הנוכל שהבריח לישראל 60 מיליון דולר

קיסריה מימין, וג'סר א-זרקא משמאל

"גם מאנדרומדה ביפו ברחו - והיום הלוואי שיכולתי לקנות שם דירה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי