הביטקוין עושה עלייה: עסקים ישראלים עוברים לכלכלה חלופית

לכלכלה החלופית של הביטקוין יש כמה נציגים גם בקרב בעלי עסקים בישראל, רובם בתל אביב. בהם, למשל, מעצב מולטימדיה, חבורת כלייזמרים בסגנון בלקני ואוהל אירוח בגליל. מדובר עדיין בקומץ, וכל עסק כזה מגלגל מסחר בהיקף קטן במטבע הווירטואלי.

אופיר אביגד, שמגדיר עצמו יזם חברתי, מספק שירותי יחסי ציבור לעמותות ולמיזמים חברתיים. ביולי 2012 פתח בפלורנטין את הבר קיימא, מסעדה טבעונית ובר שמתנהלים כקואופרטיב, ש–15 איש שותפים בו ו–320 איש מחזיקים במניותיו.

לפני חודשיים החל המקום לקבל ביטקוין. "עשינו את זה כמהלך של רצון טוב. אנחנו אוהבים כלכלה חלופית וקריאת תגר על הסדר הישן. אנחנו רואים בכך הזדמנות ליצור מגוון מטבעות שלוקח קצת כוח מהבנקים”, ציין אביגר.

לדברי אביגד, הטמעת התשלום בביטקוין בעסק לא היתה דבר מסובך. “כל מה שהייתי צריך הוא לשלב קוד QR בתפריט. מי שמגיע לקנות בביטקוין, יש לו כבר את האפליקציה שמאפשרת לשלם. יש למלצריות תוכנה במחשב שקולטת את התשלום. זה כמו לשלם באשראי. התהליך אורך אולי פי שניים וחצי מהזמן, אבל עדיין מדובר בשניות”.

בחודש האחרון התרחשו בבר קיימא 25 רכישות בביטקוין, בעיקר של אוכל ושתייה. “ארוחה ב–50–60 שקל עולה עד 0.2 ביטקוין. בירה עולה 0.1 ביטקוין. היו גם שני אנשים שרכשו מניות של הבר קיימא”, הוא הוסיף.

מאחר והביטקוין לא מוכר על ידי מערכת הבנקים בישראל, הכנסות מביטקוין עדיין נרשמות בקופת הבר קיימא במזומן לצורכי תשלום מס. “יש במחשב כפתור שנקרא שולם בביטקוין, ועל כל עסקה כזו אני מכניס מזומן לקופה. בשלב ב’ אנחנו רוצים שתהיה יכולת לרשום מטבעות ביטקוין במחשב שלנו ולהשאיר אצלנו רזרבה”, אמר אביגד.

איך מתמודדים בעלי העסקים עם הסיכון עקב התנודתיות הרבה של המטבע?

אביגד: “יש נפילות בערך המטבע. אלו נפילות של 25 דולר, זה רבע מערך המטבע. הדבר הזה קרה 10 פעמים בחודשיים האחרונים, ועדיין אנשים לא מוותרים על המטבע וממשיכים להשקיע בו. זה מעיד על אמון של הציבור במטבע”.

לדברי אביגד, האמון הזה נובע מכך שהציבור מושקע ביצירת המטבע, ולכן אנשים יגלו אחריות כדי לא להוביל לקריסתו. “אנשים רבים השקיעו בחומרה לייצור ביטקוין, ואין להם אינטרס שהמטבע ישקע. זו תעשייה שרק הולכת ומתפתחת. יש כיום שישה צ’יינג’ים שעוסקים בהמרת ביטקוין לשקל, ארבעה מתוכם קמו בחודש האחרון”, הוסיף אביגר. הוא מודה שמגדר הסיכון השני הוא העובדה שמשלמים לו רק סכומים קטנים: “גם אם 50% מערך המטבע ייפול, אני אפסיד רק 30 שקל”.

להמיר ביטקוין
 בגורי חתולים

אצל רועי הרשקוביץ’, בעל חנות החולצות mooz, ההחלטה לכבד ביטקוין היתה ספונטנית בהרבה. “אני מאמץ מוקדם של טכנולוגיה, והתחלתי לחקור את נושא הביטקוין לפני כחודש. בצירוף מקרים משעשע נכנס מישהו לחנות ושאל אם אנחנו מקבלים ביטקוין. זה היה מוזר, הסתכלתי עליו במבט של ‘אני לא יודע אם אתה רציני או לא’. חשבתי על זה כמה שניות ועניתי: ‘יאללה, כן. למה לא?’ כך התבצעה עסקה”.

בעקבות העסקה התלהב הרשקוביץ’ ותלה בחנות שלט ענק של ביטקוין, כדי לאותת לקונים פוטנציאליים. ואולם לדבריו לא נרשם עניין רב מצד עוברי אורח באמצעי התשלום החדש: “השלט שתליתי לא יוצר עניין. מי שמכיר מרים אגודל לכל הכבוד, אך משלם בשקלים”. הרשקוביץ מעריך שהסיבה נעוצה בכך שהמטבע נמצא במגמת עלייה, ואנשים שקנו ביטקוין מבקשים להרוויח ולא להיפטר ממטבעות: “כל עוד המטבע עולה, אז לא שווה לשלם בזה. כשהמטבע יתייצב נראה פעילות בעסקים האמיתיים”.

לדברי הרשקוביץ, הוא וזוגתו הרוויחו עד היום סכום נאה כשרכשו לפני כמה חודשים ביטקוין ב–25 אלף שקל, נתח נאה מהחסכונות שלהם. “הרווחנו 20%–30%. אמרנו ‘מקסימום נפסיד, זה יכאב אבל לא יהרוג אותנו’. אנחנו עצמאים, ואז רגילים לקחת סיכונים. ללכת על הצד הבטוח זה משעמם”, ציין הרשקוביץ.

איך אתה מתנהל מול רשויות המס?

“אסור לי לקבל ביטקוין כאמצעי תשלום, לכן אני מתייחס לזה כמזומן. מבחינה טכנית את העסקה אני עושה בשקלים מול הלקוח ואת עסקת הביטקוין כאדם פרטי. על מה שאני מכניס אני משלם מס ומע”מ. כרגע המדינה לא מתערבת בזה, מבחינה טכנית זו העברת מידע לא החלפת כספים, לכן כדי להפעיל סנקציות יצטרכו לחוקק חוקים”.

רפי קישון, וטרינר ממרכז תל אביב, החל לקבל תשלום בביטקוין לפני שבועיים: “פנה אלי לקוח שפעיל בתחום, והציע לי לשלם בביטקוין. התחושה הראשונית היתה שזה סתם כסף וירטואלי ומי עומד מאחורי זה? אבל אני אוהב לנסות דברים אנטי ממסדיים, אז הסכמתי. יש כאן מחאה נגד הבנקים של להחזיר את השליטה להמונים, ולא שישלטו בך קבוצה קטנה של פוליטיקאים ובעלי הון”.

בעסקה הראשונה העניק ד”ר קישון ניקוי שיניים לכלב והתשלום היה בביטקוין. קישון אומר שמאז התעניינו בכך עוד שני לקוחות, שהגיעו אליו דרך האינטרנט משום ששמעו שהוא מכבד ביטקוין. זאת על אף שלא שיווק את המהלך ואינו מתכוון לשווק אותו.

“איני בטוח שזה רעיון טוב ששיעור גדול מההכנסות שלי יהיה בביטקוין. אני גם לא מתחייב לקבל את המטבע הזה בצורה גורפת בכל מצב, אבל אני חש חיבור אמוציונאלי לעניין. ברמה האינטלקטואלית אני חש שיש לזה סיכוי להצליח", מוסיף קישון.

זה רק קוריוז?

“זה קצת יותר מקוריוז. אני בהחלט מוכן להמשיך עם זה הלאה”. קישון מודה שלא נערך עדיין לדיווח על הכנסות בביטקוין. “טוב שהזכרת לי. באמת לא ביררתי עם הרואה חשבון מה קורה עם רישום התקבולים. מקסימום נשלם למס הכנסה בביטקוין. אם הם לא ירצו, אני אמיר להם את זה בגורי חתולים”.

קישון לא רכש בעצמו מטבעות ביטקוין ולא עוסק במסחר במטבע הווירטואלי מעבר לתשלום שהוא מקבל מלקוחות. הוא מנסה להתרגל לרעיון החדש של עסקאות במטבע דיגיטלי. "עכשיו יש לי כמה מטבעות ביטקוין ואני יכול לשלם איתם. שמעתי שיש פאב שמקבל תשלום בביטקוין, אולי אלך ואקנה שם בירה עם הביטקוין שלי. זה מתחיל למצוא חן בעיני".

קונים פחות בביטקוין, כי שווי המטבע עולה

מי שוותיק קצת יותר בעסקי הביטקוין הוא חץ בן חמו, שמפעיל עסק בשם “חץ ביז” לשירותי אחסון אתרים, ומקבל תשלום בביטקוין כבר יותר משנה. “הרעיון הוא לתת לאנשים לשלם בצורה שהם רוצים בלי צורך בצד שלישי, כמו בנק או חברת אשראי. אם ביצעתי עבור מישהו עבודה של 500 שקל, הוא משלם בביטקוין לפי שוויו בשקלים. לפעמים כשאני שוכר שירותים בחו”ל, וגם אז אני משלם בביטקוין”.

מיהם סוג האנשים שמשלמים לך בביטקוין?

"ככל שהאדם יותר טכני, מקצועי ומכיר - הוא יותר מעוניין בכך. 10%–20% מלקוחותיי משלמים בביטקוין". לדברי בן חמו, כיום קונים קצת פחות בביטקוין, כי המחיר עלה. "אנשים לא רוצים להיפטר מהמטבע כשערכו עולה, כמו עם זהב", מוסיף בן חמו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם