האוזר על דנקנר: "נקפיד על קטנה כגדולה; מעמד הנחקר לא משנה"
האוזר: חברות שניסו לעקוף את התיקון בעניין שכר הבכירים קיבלו מאיתנו הבהרות"; "הלוואות פרטיות לחברות על ידי הגופים המוסדיים - תופעה בעייתית"
יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, התייחס היום בעקיפין לחקירה נגד נוחי דנקנר בחשד לעבירות תרמית בניירות ערך. "ישנן חקירות רבות ומרביתן בתחום המינהלי והפלילי שהציבור לא מכיר אותן והן מגיעות לעיתון רק כאשר זה מגיע לבית המשפט. כולם שווים בפני החוק. אנחנו נקפיד קטנה כגדולה לא משנה מה מעמדו של הנחקר", אמר האוזר בוועידה כלכלית בת"א.
יו"ר רשות ני"ע הדגיש כי יש להיאזר בסבלנות: "באופן טבעי טחנות הצדק טוחנות לאט. אנחנו חוקרים באופן יסודי". האוזר ציין כי בשנים האחרונות נעשה ניסיון לקצר את התהליכים – בית משפט הכלכלי עובד הרבה יותר מהר, האכיפה המנהלית יותר קצרה, "אבל ההליכים לא תלויים רק בנו מדובר בתהליך מובנה שתוך שנה מקסימום מגיעים לתוצאות". בסופו של יום, הסביר האוזר, תפקיד הרשות הינו להבטיח "שהגילוי יהיה מספיק, לוודא שהתנהלות הגופים והתנהלות במסחר היא הוגנת, ושהשחקנים בשוק פועלים בהתאם להוראות החוק".
בנוגע למחטפי השכר שתקפו את שוק ההון בניסיון לעקוף את תיקון 20 לחוק החברות הבהיר האוזר כי "ישנם כמה דברים שאולי חוקיים אך הם אינם ראויים מבחינתנו. ככל שנעשות החלטות שהן בניגוד לסטנדרט שנקבע, כך אנו רואים בכך מחטף. אך מאחר שזה חוקי, אנו מוגבלים".
האוזר נשאל מה בכוונתו לעשות בעניין, והשיב: "בכוונתנו לפעול בשני הכלים שעומדים לרשותנו כדי להבטיח שיינתן לציבור גילוי מלא לנימוקי הדירקטוריון להעניק את התגמולים בעת הזו, כולל התייחסות לשיקולים שהובאו בחשבון בעת ההחלטה לתת את הגמול. ככל שזה נוגע לדירקטוריונים, שם יש לנו סמכות יותר גדולה. במקרים שבהם התהליכים לא נעשים באופן נכון, אנו יכולים לדחות את האסיפה". לדבריו, הרשות תדאג לגילוי, והציבור יוכל לשפוט על בסיס זה האם הדירקטוריון נהג כשורה.
עוד ציין האוזר כי "כבר היום מספר חברות שהתכוונו לאשר מדיניות שכר שלא על פי הסטנדרטים החדשים שינו עמדתן בעקבות הבהרות שניתנו להן על ידי סגל רשות ני"ע". האוזר הסביר כי "הרשות מסמנת דרך ראויה להתנהלות. גילוי זה כלי חזק מאוד. הוא מעורר את הדיון הציבורי אשר יוביל לתביעות נגזרות. באחרונה הרחבנו את התמיכה בתביעות נגזרות".
"הלוואות פרטיות לחברות ציבוריות - תופעה בעייתית"
בעקבות הרגולציה, נתנו בשנים האחרונות הגופים המוסדיים יותר יותר הלוואות פרטיות לחברות ציבוריות במקום לבצע את ההשקעה באמצעות רכישת אג"ח קונצרני בשוק . כיום רבע (200 מליארד שקל מתוך 800 מליארד שקל, סך החוב של המגזר העסקי) הוא בהלוואות פרטיות (כולל אג"ח לא סחיר). 400 מיליארד שקל על ידי הבנקים והשאר, אג"ח סחיר.
האוזר התייחס להלך הרוחות וטען כי "למרות שאין בעיה לתת הלוואות פרטיות, אני שותף לדעה שהמעבר הזה להלוואות פרטיות הוא בעייתי לציבור. זו תופעה שאני מסתכל עליה בדאגה. הלוואה פרטית של מוסדיים תעשה מתוך שיקול דעת והערכה נכונה של הסיכונים כי בסופו של יום חוב הוא חוב. אני מוטרד מהתהליך של הנפקות פרטיות במקומן של הנפקות לציבור. הנפקות לציבור מלוות בגילוי מלא על פעולותיה של החברה והציבור יכול לשפוט. אני מקווה שבסיום המשבר, ההליך הרגולטורי שהתפתח במקביל אליו, גם בהקשר הסדרי החוב, יביא למצב בו אג"ח קונצרני הינו עדיין מסלול השקעה מרכזי ולגיטימי".
האוזר גם התייחס לפערים שהתגלו בתחזית תזרימי המזומנים של חברת החשמל: "הם מאוד מטרידים אותנו. החברה מינתה בחודש שעבר בודק חיצוני לברר מה הגורמים שהובילו ליצירת הפערים. הנחינו את חברת החשמל לפרסם לציבור את עיקרי דו"ח הביניים של הבודק והם יפורסמו בימים הקרובים. זה מבחינתנו הצעד הראשון והמיידי: לברר את העובדות ולהביא בפני הציבור את הגילוי המלא והנכון. בהמשך, אנחנו מתכוונים לבחון האם וכיצד לנקוט באמצעי אכיפה בגין הפערים שהתגלו בדיווח, אבל אני לא רוצה להתייחס לכך בשלב זה, כל עוד לא הסתיים הבירור העובדתי. ניתן גילוי לציבור וככל שדברים אינם מתנהלים כראוי נבדוק את העניין".
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
כתבות מומלצות
האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?
"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה
תגובות
על סדר היום
מדדים של קסם
כתבות שאולי פספסתם

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה
