ניתוח עסקה |

ההימור על לאס וגאס: להציל את הקרקע - או לקום מהשולחן

גורל הסדר החוב של הפרויקט המגלומני של יצחק תשובה ונוחי דנקנר בלאס וגאס יוכרע בקרוב ■ על הפרק: היקף התספורת למלווים - בהם הבנקים הפועלים ומזרחי טפחות וחברת הביטוח הראל - והיכולת של היזמים לשמור בידם את הקרקע ■ אלא שמצבם הפיננסי והעסקי של תשובה ודנקנר שונה לחלוטין, ועשוי ליצור פער באינטרסים שלהם

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

>> יצחק תשובה, נוחי דנקנר ונושיהם מתקרבים בימים אלה לרגע ההכרעה לגבי הסדר חוב או אובדן הקרקע שרכשו בלאס וגאס ב-2007. הקרקע נרכשה זמן קצר לפני פרוץ המשבר בשווקים תמורת כ-1.24 מיליארד דולר, במטרה להקים מגה-פרויקט נדל"ן ומלונאות בשם פלאזה לאס וגאס. השותפים תיכננו להשקיע בפרויקט כ-6-8 מיליארד דולר.

בפרויקט שותפות החברות האחיות אי.די.בי פיתוח (25%) ונכסים ובנין (25%) שבשליטת דנקנר, ואלעד גרופ הפרטית (50%) של תשובה. רכישת הקרקע מומנה על ידי הון עצמי ונטילת הלוואה של 620 מיליון דולר, שבנויה משתי שכבות: השכבה הבכירה כוללת חוב של 445 מיליון דולר, והשכבה התחתונה - של 175 מיליון דולר.

בעקבות ירידת שווי הקרקע וחוסר התקדמות בפרויקט, הבינו דנקנר ותשובה כי לא יוכלו לפרוע את מלוא ההלוואה כמתוכנן באוגוסט 2012, ופתחו במגעים להסדר חוב, שלפיהם הוצעה למחזיקי השכבה הבכירה של החוב תספורת של 50% ולמחזיקי השכבה התחתונה הוצעה תספורת של 82% (כשממילא, בשל העובדה ששווי הקרקע כיום לא מכסה את החוב הבכיר, החוב הנחות נמצא מחוץ לכסף).

יצחק תשובה ונוחי דנקנר בלאס וגאסצילום: אי-פי

הקונסורציום של 15 הגופים המממנים כולל שלושה גופים פיננסיים ישראליים: הבנקים הפועלים ומזרחי טפחות וחברת הביטוח הראל, שהעניקו מימון של כ-100 מיליון דולר במצטבר. ככל הידוע, הראל - שהעניקה אשראי של כ-50 מיליון דולר, שרובו נמצא בשכבה התחתונה - מתנגדת להסדר המוצע.

אי.די.בי משגרת בשבועות האחרונים לבורסה דיווחים אודות ההתפתחויות, אך לרוב מדובר בדיווחים לקוניים, שקשה ללמוד מהם על מה שמתרחש בחדרי החדרים של הדיונים. מה שברור הוא שבתקופה הקרובה הממנים של השכבה הבכירה יעבירו לדנקנר ותשובה מכתב שבו הם יודיעו על עיקול הקרקע. אמנם תשובה ודנקנר יוכלו לנהל אז משא ומתן במשך 30 יום, אך הסיכויים שלהם להציל את הקרקע יהיו אז נמוכים בהרבה.

האגו של תשובה, האופציה של דנקנר

בעקבות כל זאת, ראוי לשאול למי מהשותפים ובאיזה מחיר ישנו אינטרס להישאר בפרויקט. בשל ריבוי הגורמים המעורבים בסוגיה, התשובה לשאלה הזאת מורכבת.

נכון להיום, לאחר מסע מימושים בארה"ב ובקנדה שמוביל המנכ"ל אודי ארז, מצבם הפיננסי של אלעד גרופ ושל תשובה עצמו (לאחר מציאת מאגרי הגז שבהם שותפה קבוצת דלק) טוב בהרבה מאלה של דנקנר ושל אי.די.בי.

בהתאם, נטילת הלוואה חדשה של 250 מיליון דולר (חלקה של אלעד בה הוא 50%) - בהנחה שיושג הסדר חדש - והזרמה של הון עצמי בהיקף 50 מיליון דולר מאלעד גרופ הן משימות אפשריות בהחלט עבור החברה, בהנחה שקברניטיה מאמינים כי יש בכך כדאיות כלכלית.

ואולם מכיוון שמדובר בכספו הפרטי של תשובה, מן הראוי שהוא ישאל את עצמו אם לאחר שמחק כבר בגין הפרויקט יותר מ-300 מיליון דולר הוא מסוגל לשים את האגו בצד ולבחון אם קיימות חלופות השקעה אטרקטיביות יותר - למשל בנדל"ן מניב או מגורים באזור ניו יורק - שיאפשרו להשיג תשואות נאות בפחות סיכון.

מצבו של דנקנר שונה. ההידרדרות הפיננסית שאליה נקלעה הקבוצה העסקית שלו מאלצת אותו לחפש פתרונות קצה, שכן השקעה נוספת בקרקע בלאס וגאס היא עבורו רכישת אופציה בכספם של בעלי האג"ח - כלומר הימור נוסף על התאוששות עתידית.

מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פיתוח (שאליהם הצטרפו גם מחזיקי אג"ח של אי.די.בי אחזקות) מתנגדים להזרמה נוספת אף שלחברה מותר להשקיע עד 95 מיליון שקל. מנקודת הראות שלהם, מדובר בהזרמה של כסף טוב אחרי כסף רע, על חשבונם - כשלא ברור אם מבחינה משפטית הם יכולים לעצור מהלך כזה.

ומה מבחינת נכסים ובנין? ככל הידוע ראשי החברה - המנכ"לית סגי איתן והיו"ר רפי ביסקר - מלכתחילה לא התלהבו מהשקעה בפרויקט, אך השתכנעו לבסוף. מי שהוביל את המהלכים היה דנקנר בעצמו.

למרות שמניית נכסים ובנין צנחה מאז יוני 2007 בכ-60% ומחקה בגין פרויקט זה הון של יותר מ-150 מיליון דולר, היא ממשיכה להיות חברה איתנה מבחינה פיננסית, כשהאג"ח שלה נסחרות בתשואות יציבות לפדיון של עד 6%. כך, גם אם היא תצטרך להשקיע ולמחוק עוד כמה עשרות מיליוני דולרים (למורת רוחם של בעלי המניות והאג"ח שלה) מהלך שכזה לא ימוטט אותה.

אם אי.די.בי לא תוכל בסופו של דבר להזרים סכומים נוספים, נבחנה בחברה אפשרות שנכסים ובנין תיכנס לנעליה ואולם לפי מה שמסתמן, מכיוון שמדובר יהיה בעסקות בעלי עניין, קיימים סיכויים נמוכים להתממשותן תוך פרק זמן יחסית קצר שנדרש לעסקה שכזאת - כשבאלעד לא מעוניינים, כך נראה - להגדיל את חלקם בפרויקט.

אולי זה גדול עליהם?

ומה לגבי הראל שבשליטת משפחת המבורגר, שאת השקעותיה מנהל אמיר הסל? בהראל מסרבים לגלות את הנסיבות האמיתיות שהובילו אותם בשלב זה להתנגד להסדר המתגבש, כשהגרסאות של הגורמים המעורבים במגעים אינן אחידות.

ואולם נראה כי בהראל, החשופה במאות מיליוני שקלים לחובות של אי.די.בי, לאחר שניהלה בלא הצלחה משא ומתן של כשנה מול תשובה לגבי הסדר חוב בדלק נדל"ן, מנסים למזער נזקים וללכת בין הטיפות. בכל מקרה, הראל תמחוק את מרבית החוב שהעניקה לתשובה ודנקנר ב-2007. עם זאת, ייתכן שמן הראוי לערוך בהראל בדק בית ולבחון כיצד היא הגיעה לסיטואציה שבה חלק לא מבוטל מהחברות הגדולות שבהן השקיעה מכספי העמיתים - כמו אפריקה ישראל, אמפל, אי.די.בי, דלק נדל"ן ואחרות - הגיעו או התקרבו להסדר חוב.

כך או אחרת, גם אם בסופו של דבר תשובה ודנקנר ייתגברו על המכשולים מול הנושים השונים, השאלה היותר מהותית היא אם הפרויקט הזה לא גדול עליהם. לפי כל הסימנים, מדובר בפרויקטים שמתאימים יותר לבעלי הון משמעותי הרבה יותר - כמו סטיב וויין או שלדון אדלסון.

כלל לא בטוח אם תשובה ודנקנר מסוגלים להעמיד הון עצמי משמעותי נוסף לטובת הקרקע גם אם יום אחד היא באמת תהיה שווה יותר, אלא אם יש להם תוכניות כלכליות שהם לא משתפים בהן את הציבור או לחלופין יש להם משקיעים שהם יכולים למכור להם את הקרקע במחיר גבוה יותר מעלות ההסדר הנוכחי. עם זאת, במצב שכזה נראה כי לאותם משקיעים עדיף לקנות את הקרקע מהבנקים, במחירי סוף העונה.

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות