בריינסווי: מכשירנו משפר יכולות חברתיות של לוקים באוטיזם

בריינסווי, המפתחת מכשור רפואי לטיפול בהפרעות בתפקודי המוח, פירסמה תוצאות הסופיות של הניסוי במכשיר Deep TMS שפיתחה לטיפול בחולים מבוגרים באוטיזם או בתסמונת אספרגר אשר נערך באוסטרליה החל מתחילת שנת 2009. על פי החברה, התוצאות הראו שיפור מובהק בכישורים החברתיים וירידה בחרדה ממצבים חברתיים אצל המטופלים.

לדברי החוקרים בניסוי, התוצאות הינן ראיה ראשונית לכך שטיפול באמצעות קסדת Deep TMS המבוססת על סליל מגנטי מביא לשיפור בכישורים חברתיים של לוקים באוטיזם. להערכת החוקרים, השפעות הטיפול הינן בעיקר על היכולות החברתיות של הנבדקים. כעת, בוחנת החברה והחוקרים אפשרויות שונות להמשך הניסוי.

תוצאות הניסוי מיוחסות ל-28 נבדקים, כאשר ארבעה מהם לוקים באוטיזם והשאר בתסמונת אספרגר - תסמונת התפתחותית, שמאופיינת בקושי בתקשורת עם הסביבה, בהתנהגות חזרתית או נוקשה ובפיתוח תחומי עניין ייחודיים. התסמונת מופיעה בעיקר אצל בנים, והגורמים לתסמונת הם בעיקר גנטיים. הטיפולים הקיימים לתסמונת אספרגר הם לעתים טיפול תרופתי, ובעיקר שיטות פסיכולוגית (קוגנטיביות) שמסייעת לשינוי צורת החשיבה ובהתאם לשינוי דפוסי התנהגות לא מתאימים, טיפול פסיכו דינמי ופעילות גופנית.

הניסוי, שהחוקר הראשי בו הוא פרופ' פול פיטצג'רלד, היה אמור להסתיים במהלך שנת 2011, אך רק בתחילת אותה השנה פורסמו תוצאות ביניים בקרב 20 חולים. אז הראו התוצאות על שיפור קטן אך משמעותי בכישורים החברתיים של הנבדקים. בחלקו השני של הניסוי, האריכו החוקרים את ימי הטיפול במכשיר והגבירו את העוצמות האלקטרומגנטיות. הניסוי ממומן כולו על ידי מרכז רפואי אלפרד, במלבורן, אוסטרליה.

פול פיטצג'רלד ופיטר אנטיקוט, החוקרים הראשיים במחקר מאוניברסיטת מונאש במלבורן, אוסטרליה הגיבו לתוצאות: "האוניברסיטה השלימה את הניסוי הראשון באוטיזם באמצעות מכשיר ה-Deep TMS. התוצאות מראות שהמטופלים שקבלו טיפול אמיתי, חוו ירידה בתסמינים החברתיים של המחלה, בעוד שלא נצפה שינוי שכזה בקבוצה שקבלה טיפול דמה. מחקר זה מספק עדות ראשונית לשימוש ב-Deep TMSלשיפור יכולות חברתיות ללוקים באוטיזם".

פרופ' אברהם צנגן, יועץ מדעי של בריינסוויי, ציין:"הסליל הספציפי שנבחר למחקר זה הותאם למחקרי הדמיה קודמים של הקבוצה האוסטרלית, המצביעים על הצורך בגירוי עמוק מידאלי כאמצעי לטיפול בלוקים באוטיזם בתפקוד גבוה. המחקר הנוכחי, שערך כשנתיים מראה דוגמא לתרגום של מידע, שהתקבל במחקר בסיסי ליישום קליני".