האוצר מציג: רוצים לדעת כמה עולה הצעת חוק פרטית? שלמו אלפי שקלים

בתגובה לבקשה של התנועה לחופש המידע והסדנא לידע ציבורי, אמרו במשרד כי הפקת המידע דורשת מאמץ ארגוני רב ■ מנכ"ל הסדנא: "זה חלק ממסך הערפל שמכסה את ועדת השרים לחקיקה"

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

משרד האוצר אינו אוסף באופן שיטתי ומסודר נתונים על עלותן של הצעות חוק פרטיות תקציביות (שעלותן מעל 5 מיליון שקל) ומציב חסם כספי של מאות עד אלפי שקלים כדי לספק אותם לציבור - כך עולה מתגובת האוצר לבקשת מידע שהגישה לו התנועה לחופש המידע.

התנועה בשיתוף עם הסדנא לידע ציבורי ביקשו לאחרונה ממשרד האוצר לקבל את כל ההערכות התקציביות של הצעות החוק הפרטיות שהוגשו לכנסת והגיעו לוועדת שרים לענייני חקיקה, הן הצעות שעברו את הוועדה והן כאלה שנפלו בה. כאשר הצעת חוק תקציבית (שעלותה מעל 5 מיליון שקל) מגיעה לוועדת שרים לחקיקה, הוועדה שמחליטה על עמדת הקואליציה בנוגע להצעות חוק ובמידה רבה חורצת את גורלן, מצורפת לה עלות תקציבית מוערכת על ידי משרד האוצר או מרכז המידע והמחקר של הכנסת. נתון זה הוא שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה אם לתמוך בהצעת החוק או לא.

בתנועה ובסדנא מסבירים כי זהו מידע חיוני, שמאפשר לגופים חיצוניים לפקח על פעילות החקיקה. כך למשל, ייתכן תיאורטית שהצעת חוק חשובה לא עברה משום שהוצמד לה תג מחיר גבוה מדי שהרתיע את השרים.

מסתבר שהבקשה של הגופים הייתה מעבר לכוחותיו של משרד האוצר. מתגובתה המפתיעה של הממונה על חופש המידע במשרד עולה כי הוא פשוט לא אוסף את הנתונים הללו באופן שיטתי. כדי להפיק אותו - תידרש עבודת מטה אדירה שעלותה אלפי שקלים או במילותיה של הממונה: "אין למשרד האוצר תוכנה המספקת את המידע המבוקש. על מנת לייצר את המידע, על עובדת מהלשכה המשפטית לחפש את המכתבים שהיועץ המשפטי של האוצר שלח אל שר האוצר ובו פירט מה מהות הצעות החוק ועלותן לפני וועדת שרים לחקיקה...".

"לאחר מכן, עובדת היחידה המתאמת בין האוצר לכנסת והממשלה עברה על כל סדרי היום וסימנה את העלויות הרלוונטיות - מדובר על שעת עבודה נוספת. עריכת הטבלה והדפסתה - שעת עבודה נוספת. כך שמדובר על עלות של 3.5 שעות עבודה רק לחודש ינואר 2012. לפנינו כ-6 חודשי עבודה כאלה, כאשר לא חישבנו את עלות ההפקה. נכון להיום, כל שעת עבודה עלתה 54 שקל".

בחישוב פשוט, לפי התחשיב שערך משרד האוצר, עלות הפקת המידע לשנתיים או שלוש השנים האחרונות תגיע לאלפי שקלים - חסם כמעט מוחלט שמונע גישה למידע.

"לא סביר שהציבור לא יוכל לדעת כמה עולות הצעות חוק פרטיות", אומר יובל אדמון, מנכ"ל הסדנא לידע ציבורי. "הרי העלות המוערכת של הצעות החוק משפיעה בצורה דרמטית על הסיכוי שאותן הצעות תתקבלנה כחוקים. זה עוד חלק ממסך הערפל שמכסה את ועדת השרים לענייני חקיקה, ובעצם לא מאפשר לציבור להבין למה הרוב המוחלט של הצעות חוק בישראל נופלות עוד בטרם יגיעו למליאת הכנסת".

לדברי אדמון, "במדינות אחרות בעולם יש בידי הפרלמנט או הכנסת במקרה הישראלי גופי מחקר אשר מסייעים לחברי הכנסת ובין היתר גם מעריכים את עלות הצעות החוק. כך, יש למחוקקים את הכוח להתווכח בצורה מקצועית עם פקידי האוצר ולנהל דיון אמיתי על עלויות החקיקה. מן הראוי שגם בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת יציג הערכת עלות משלו להצעות החוק הפרטיות, שתפורסם יחד עם הערכת העלות של האוצר".

"אם הצעת החוק עברה אז העלות התקציבית מפורסמת. הבעיה היא עם החוקים שלא עברו", מחדדת מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד אלונה וינוגרד. "כשוועדת שרים לחקיקה לא גלויה ואין לנו את המידע שהשרים קיבלו לגבי החוקים שהם אישרו או פסלו, כולל ההערכה התקציבית, אנחנו בעצם לא יכולים לדעת מה גרם להם להצביע בעד או נגד".

אלונה וינוגרדצילום: אייל טואג

זהו אינו הפרט היחיד שהציבור אינו יכול להיחשף אליו בעבודת ועדת השרים לחקיקה, אחת הוועדות החשובות בישראל, שחורצת את דינן של הצעות חוק פרטיות. הוועדה גם אינה מפרסמת את האופן שבו הצביעו חבריה ואת הפרוטוקולים של ישיבותיה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המידע לגבי עלותן של הצעות חוק תקציביות קיים אך באופן פרטני עבור כל הצעה והצעה. עם זאת, על מנת לרכז נתונים שנוגעים ל-4 שנים נדרשת עבודה רבה מאחר שאין מערכת אחת שמרכזת את כל אותם נתונים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים