כך הפכה קרן ממשלתית לקרן הפנסיה המצליחה ביותר

והאם ההצלחה של עמיתים מלמדת על הפוטנציאל בהעברת הפנסיה לניהול ממשלתי?

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

>> הגוף הפנסיוני הגדול בישראל הוא גם הגוף הכי פחות מפורסם. 300 מיליארד שקל של כספי חיסכון פנסיוני, שנוהלו בעבר בידי קרנות הפנסיה של ההסתדרות עד להלאמתם בידי המדינה ב-2003, מנוהלים כיום בידי הקרן הממשלתית עמיתים. הקרן, שכל מנהליה ממומנים בידי ועדה ציבורית בראשות שופט ובפיקוח המפקח על הביטוח באוצר, גובה דמי ניהול אפסיים של 0.11% בלבד. על אף זאת, הקרנות שתחתיה הצליחו לסיים את ארבע וחצי השנים האחרונות בתשואות מצטברות של 36%-44%, כ-50% יותר מהתשואות שהניבו קרנות הפנסיה הרגילות.

אז אמנם השוואת התשואות היא מטעה, מאחר שיש הבדלים במבנה הקרנות, ובכלל קרנות עמיתים הן זהירות יותר ולכן נוטות להצליח יותר בשנים של מפולת, אבל אין ממש מחלוקת בשוק ההון הישראלי כי עמיתים היא קרן פנסיה שמנוהלת היטב. היא מצליחה לאורך שנים להניב תשואות טובות ויציבות יחסית לחוסכים דרכה - בתמורה לדמי ניהול שהם כעשירית מהמקובל בשוק ההון.

ההצלחה של קרן ממשלתית, ועוד קרן גדולה כל כך, להתחרות בתוצאות של טובי הגופים המוסדיים הפרטיים בשוק ההון, מעוררת את כל מתנגדי הפרטת הפנסיה. אלה מאשימים את הממשלה בהפקרת כספי החיסכון הפנסיוני בידי כרישי שוק ההון - הממשלה מחייבת את כל העובדים בישראל לחסוך לפנסיה, ומאלצת אותם לעשות זאת רק דרך הגופים המוסדיים הפרטיים בשוק ההון - וטוענים כי הצלחת עמיתים מלמדת כי הממשלה יכולה היתה לנהל את כספי הפנסיה בעצמה. אגב, כמה מדינות מפותחות בעולם מנהלות את החיסכון הפנסיוני של הציבור דרך הביטוח הלאומי שלהן - ולא באמצעות גופים פרטיים בשוק ההון.

התשואות של עמיתים מול קרנות פנסיה רגילות

האם ההצלחה של עמיתים מלמדת על הפוטנציאל הטמון בהעברת הפנסיה לניהול ממשלתי? כן ולא. אין ספק כי חלק חשוב בהצלחה של עמיתים נובע מהיותה קרן ממשלתית, שאינה פועלת למטרות רווח. ראשית, מנהלי הקרן מעידים כי הם משוחררים מלחצים להגדלת הרווח - לחצים להנבת תשואות בטווח הקצר, או לחצים לשרת אינטרס כלשהו של הבעלים. זה כבר משפר את מצב החוסכים בקרן. בנוסף, היעדר הצורך ברווח מאפשר לעמיתים להסתפק בדמי ניהול נמוכים - שזאת תרומה ישירה להגדלת התשואה של החוסכים.

יתרון חשוב נוסף של הקרן, הנובע מהבעלות הממשלתית עליה, הוא העיסוק אך ורק בניהול כספי פנסיה. עמיתים אינה עוסקת בניהול הנפקות בשוק ההון (חיתום), היא אינה סוחרת בני"ע (פעילות ברוקראז'), אין לה חברות אחיות שמנהלות קרנות נאמנות או תיקי לקוחות שגם להן אינטרסים בשוק ההון, אין לה בעלים עם אינטרסים עסקיים משל עצמו, ובעיקר - אין לה תיק הון עצמי (נוסטרו). לעמיתים אין דרך להרוויח כסף מעיסוק כלשהו פרט לזה של ניהול ההשקעות הפנסיוניות של החוסכים דרכה, ולכן עמיתים מתמקדת רק בניהול השקעות מיטבי.

הניסיון מלמד כי ניגודי העניינים הנובעים מריבוי העיסוקים של הגופים הפרטיים הפועלים בשוק ההון, הם אחד הגורמים הבולטים לניהול ההשקעות הבעייתי בשוק ההון. רק שקל להבחין שזה אינו נובע מהבדלי בעלות - אלא בעיקר מרגולציה. איסור על מי שעוסקים בניהול החיסכון הפנסיוני מלעסוק בכל נושא אחר פרט לכך, הוא עניין של החלטה רגולטורית בלבד.

על כל היתרונות האלה צריך להוסיף כי עמיתים היא קרן סגורה ואינה מגייסת עמיתים חדשים. המשמעות היא שעל עמיתים לא פועלים לחצי שיווק ואין לה צורך בהוצאות שיווק. כתוצאה מכך, הקרן חוסכת את כל ההוצאות על תשלום עמלות לסוכני הביטוח, מה שמאפשר לה להפחית את דמי הניהול שלה במידה ניכרת בהשוואה למתחרים. בנוסף, ניהול ההשקעות של הקרן משוחרר מהתחרותיות המזיקה של הנבת התשואות הגבוהות ביותר בחודש או בשנה האחרונה.

לפיכך, עמיתים משוחררת מכל הנזקים של התחרות בין הגופים המוסדיים בשוק ההון, בעיקר הנזק של התמקדות בתשואות קצרות הטווח - כי זאת הדרך הטובה ביותר לגייס עמיתים חדשים. תחת זאת, ניהול ההשקעות בעמיתים, וזהו סוד ההצלחה החשוב ביותר שלה, מתמקד בהנבת תשואות ארוכות טווח. לשם כך משתמשת עמיתים בשני עוגנים מרכזיים. הראשון, היא מציבה לעצמה מטרה להניב תשואה ארוכת טווח של 4% ריאלי בשנה (זאת תשואת המטרה שקבעה לה המדינה, שמתחת לה הקרן נכנסת לגירעון). השני, הקרן מנהלת את השקעותיה דרך הסתכלות על יציבות המאזן שלה בטוח הארוך - היא עוסקת בהתאמת הנכסים להתחייבויות שלה (FUNDING LEVEL, שיעור הכיסוי של הנכסים את ההתחייבויות).

בכך, דרך ניהול ההשקעות של עמיתים שונה בתכלית מכל גוף פנסיוני אחר בישראל, שמתמקדים בעיקר בהנבת תשואות לשנה הקרובה. אין אף גוף פנסיוני אחר בישראל ששם לעצמו תשואת מטרה, על אף שיש לא מעט חברות ביטוח בעולם שמתחייבות לתשואת מינימום לחוסכים דרכן, ואין בוודאי אף גוף פנסיוני אחר שעוסק באיזון הנכסים וההתחייבויות שלו בטווח הארוך, על אף שזאת הדרך שבה קרנות הפנסיה מתנהלות בהולנד, בהוראת המפקח על הביטוח בהולנד.

ניהול תשואות לטווח הארוך, באמצעות קביעת תשואת מטרה מחייבת או באמצעות הדרישה להתאים נכסים להתחייבויות, הוא ככל הנראה הסיבה העיקרית להצלחת עמיתים - וגם זה אינו נובע מהבעלות הממשלתית על הקרן. אפשר היה לחייב גם את הגופים המוסדיים הפרטיים האחרים בישראל לנהל את התחרות ביניהם על מי מבטיח תשואה יותר גבוהה או מי משיג שיעור כיסוי נכסים יותר גבוה, וזאת רק באמצעות דרישות של הפיקוח - ללא שינוי הבעלות עליהם. עד כה, זה מעולם לא נשקל בישראל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?