שראל: הריצה אל הבנקים ביוון תביא לקריסה וחזרה לדרכמה

"משיכת הפיקדונות מהבנקים היווניים מביאה למחסור בהון ולפאניקה הולכת וגוברת"; ההשפעה על ישראל: קטנה עד בינונית"; שראל יעמוד בראש אגף מטה חדש במשרד האוצר

רם עוזרי
רם עוזרי
רם עוזרי
רם עוזרי

"ללא תמיכת ה-ECB (הבנק המרכזי של אירופה, ר.ע.), מערכת הבנקאות ביוון תקרוס, דבר שיחייב את המדינה להלאים את הבנקים, להכריז על דרכמה חדשה ולהדפיס הרבה כסף כדי לממן את הגירעון התקציבי השוטף ואת עלויות ההלאמה". כך כותב היום ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל, בסקירתו החודשית. שראל צפוי להתמנות בשבועות הקרובים לראש אגף כלכלה והכנסות ממיסים במשרד האוצר.

מערכת הבנקאות ביוון, אומר שראל, נתמכת למעשה על ידי הזרמת מטבע מצד ה-ECB. זאת, בשל הירידה במחירי האג"ח של ממשלת יוון ובשל ריצה על הבנקים ביוון: בשבועיים הראשונים של מאי נמשכו מהבנקים היווניים כ-700 מיליון יורו, מה שמביא למחסור בהון ולפאניקה הולכת וגדלה. תהליך משיכת הפקדונות מהבנקים ביוון החל כבר בתחילת שנת 2010 במקביל לעלייה בפקדונות בבנקים הגרמניים שנחשבים בטוחים יותר.

מלבד הפסקת התמיכה של הבנק המרכזי ונפילת הבנקים היווניים, פרישה של יוון מגוש היורו תביא להפסקת הסיוע שמקבלת יוון מהטרויקה – האיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית. ממשלת יוון תשמוט במקרה כזה את חובותיה שמהווים היום יותר מ-150% מהתוצר היווני.

ד"ר מיכאל שראלצילום: יונתן בלום

ההשפעה של מהלך כזה צפויה להיות הרסנית מבחינת אזרחי יוון: התוצר היווני יתכווץ להערכת שראל ב-40%-50% בשנה הראשונה, האבטלה תזנק, הדרכמה תצנח ב-65% לעומת היורו והאינפלציה תזנק ל-30%. ואולם, כמו הנגיד סטנלי פישר, גם שראל סבור שהדבר יגרום לתגובת שרשרת ושהדי ההדף יגיעו גם לישראל.

רוב החוב שתשמוט יוון במקרה של יציאה מגוש היורו מרוכז בידי המוסדות שנחלצו לעזרת יוון עד כה. לקרנות החילוץ האירופאיות יש חשיפה של 161 מיליארד יורו לחוב היווני, הבנק האירופאי המרכזי חשוף בסכום של 156 מיליארד יורו וקרן המטבע חשופה בסכום של 22 מיליארד יורו. רמת הסיכון הנשקפת מפגיעה בגופים אלה, מעריך שראל, היא קטנה עד בינונית וכך גם ההשפעה על ישראל.

לשמיטת החוב יהיו גם השפעות עקיפות. חוב חברות ומשקי בית יווניים לבנקים וחברות זרים, מציין שראל, מוערכים ב-69 מיליארד דולר נכון לסוף 2011, יותר ממחצית מכך למוסדות צרפתים. ההשפעה של כך על ישראל היא להערכתו נמוכה. בנוסף, יצוא הסחורות של ישראל ליוון הסתכם ב-2011 ב-210 מיליון דולר, כך שגם כאן מדובר על השפעה מוגבלת בהיקפה.

ככל שמדובר על חשיפה של בנקים לאג"ח קונצרניות יווניות, קיימת אי וודאות. שראל מעריך כי רמת הסיכון הנשקפת לכלכלה העולמית כתוצאה מכך היא בינונית וגם ההשפעה על ישראל היא בינונית.

אינפו - השינוי בפקדונות בבנקים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?