חקירה נגד שר המשפטים יעקב נאמן: חשד להעלמת מסים

רשות המסים פנתה באחרונה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, וביקשה את אישורו לזמן את שר המשפטים, יעקב נאמן, לבדיקה בחשד לכאורה להעלמות מס ורכוש בשנים שקדמו למינויו לשר משפטים. טרם התקבלה תשובת היועץ המשפטי.

ל-TheMarker נודע כי לרשות המסים הגיע עוד לפני למעלה משנתיים מידע ממקור הנחשב למהימן, כי במהלך השנים העלים עו"ד יעקב נאמן, כשעמד בראש משרד עורכי הדין הגדול הרצוג-פוקס-נאמן, ובעת ששימש עורך דין פעיל במשרד, מרשויות המס הכנסות שהיו לו בסכומים ניכרים. לפי החשדות לכאורה, נאמן גם לא דיווח כחוק על נכסים שבבעלותו.

בסיום הבדיקה הוחלט שיש לחשדות בסיס, ולפיכך הועבר המידע לידי היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, שבהסכמתו הוחלט להעמיק את הבדיקה. בחקירה היו מעורבים בכירים ברשות המסים. באחרונה הצטברו ראיות עם חשד ממשי לעבירות מס לכאורה של נאמן. בשלב זה, פנו ראשי רשות המסים ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין והציגו בפניו את החומר שבידיהם, תוך שהם מדגישים שיש מקום להזמין את נאמן לבדיקה כדי לשמוע את תשובותיו לחומרים ולמידע שהצטברו נגדו

ברשות המסים סירבו להתייחס לידיעה ואמרו כי "איננו מוסרים מידע על חקירות". ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לפניית TheMarker כי "היועץ המשפטי לממשלה אינו נוהג לשתף את הציבור בהתיעצויותיו עם רשות האכיפה, אלא במקום שנמצאת הצדקה לכך. מדיניות זו ננקטת הן במקרים שיש לפנייה בסיס כזה או אחר, והן במקרים בהם אין לפנייה אחיזה במציאות. מכול מקום אין בתגובה זו כדי לאשר או להכחיש דבר מן הנטען בפניה".

נאמן, בן 72, הקים ביולי 1972 את משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן ושות', ממשרדי עורכי הדין הגדולים והחשובים בישראל. נאמן נחשב מומחה למסים, ומשרדו נחשב אחד הגדולים והחשובים בישראל בתחום זה.

ביוני 1996 מונה נאמן לשר המשפטים בממשלת בנימין נתניהו הראשונה. שעות לפני המינוי הגיש העיתונאי יואב יצחק עתירה לבג"ץ, שבה טען שנאמן אינו יכול לכהן כשר בממשלה, בשל הודעות כוזבות שמסר לבית המשפט ומעשים פליליים שביצע לכאורה. באוגוסט 1996 הודיע לבג"ץ היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, שהחליט להגיש כתב אישום נגד נאמן. באותו יום הגיש נאמן את התפטרותו מהממשלה.

כתב האישום כלל אישומים בהגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון, כתשובה לעתירה, ומסירת עדות שקר בחקירתו במשטרה. נאמן זוכה זיכוי מלא בבית משפט השלום בתל אביב במאי 1997, בתום משפט מהיר, לאחר שנמצא כי פעל בתום לב. בית המשפט קבע שנאמן אכן מסר בתצהיר שמילא פרטים לא נכונים ומטעים בשלבי חקירתו הפלילית, אך ציין כי התיקונים שביצע מאוחר יותר מעידים שהדבר נעשה ללא כוונה פלילית.

שנים ארוכות טען נאמן שכתב האישום, שממנו זוכה, הוגש נגדו כדי לסלקו מתפקידו. "זו עלילה שנועדה למנוע ממני מלשמש כשר משפטים", אמר בחקירתו במשטרה בקיץ 96'.

בשבוע שעבר חשף "הארץ" שאנשי משרד מבקר המדינה גבו באחרונה את עדותו של נאמן, בחקירה מקיפה העוסקת בחריגות שכר ובאי-סדרים כספיים לכאורה, בצמרת אוניברסיטת בר-אילן. נאמן היה, עד למינויו בממשלה, יו"ר הוועד המנהל באוניברסיטה. לפי הפרסום, הממונה על השכר במשרד האוצר פנה באחרונה לאוניברסיטה וביקש הבהרות המתייחסות לתוספות השכר לבכירים המנוגדות לכאורה לחוק.

אנשי משרד מבקר המדינה פגשו את נאמן כדי לקבל את הסבריו לחריגות השכר בצמרת אוניברסיטת בר-אילן בשנים שכיהן בתפקיד בכיר. בין השאר אחראי יו"ר הוועד המנהל על הפיקוח הציבורי על פעולות האוניברסיטה, שהיא גוף שנתמך כספית על ידי המדינה.

נאמן מקורב מאוד לראש הממשלה בנימין נתניהו. בין השאר תיווך בינו לבין אשתו, שרה נתניהו, בעת משבר הקלטת הלוהטת ביניהם ב-1993. עם הקמת הממשלה הנוכחית, לפני כשלוש שנים, מינה נתניהו את נאמן לשר המשפטים. גם כשמונה לשר ב-1996 וב-1997 וגם כשמונה לשר משפטים ב-2009, נאמן לא היה חבר כנסת ולא חבר ליכוד, ומינויו נחשב מינוי מקצועי. נאמן נחשב השר המקורב ביותר לראש הממשלה בקדנציה הנוכחית.