חשב משרד הביטחון מבקש להיות שותף בקביעת התקציב

ועדת ברודט קבעה ב-2007 כי היעדר שקיפות ובקרה אזרחית על התקציב הביטחון משפיע על יכולות הממשלה לנהל מדיניות תקציבית כרצונה. בעשור האחרון מהווה תקציב הביטחון 21%-25% מתקציב משרדי הממשלה (לא כולל ריבית).

בעקבות ביקורת חריפה על חריגות בתקציב משרד הביטחון, מצידו של שר האוצר, יובל שטייניץ, התבטא היום (ה') חשב משרד הביטחון, צחי מלאך, בוועדת הכספים בכנסת.

מלאך התייחס לביקורת אודות השכר בצה"ל וסיפר כי בעוד שבמשרד רגיל חשב מבצע בקרה על כל הוצאות השכר והרכש לפני התשלום, "במשרד הביטחון החשב אינו מבצע בקרה על השכר אלא רק על הביקורת - שמשמעה בדיקה בדיעבד אחרי שהכסף שולם".

לעניין הרכש והתקציב אמר מלאך כי במשרד רגיל הבקרה מתבצעת על ידי החשב בזמן אמת ונוגעת לתקציב שהכנסת אישרה. במשרד הביטחון לעומת זאת, החשב מבצע בקרה על תקציב אחר מזה שהכנסת אישרה.

לדבריו, "אגף תקציבים במשרד הביטחון מזרים תקציב התקשרויות שאינו זהה לתקציב שהכנסת אישרה ועל תקציב זה החשב מבצע בקרה מלאה וחותם על כל הזמנה שיוצאת".

לחשב משרד הביטחון אין שליטה על חריגות מהתקציב

מלאך ציין כי שיטה זו מביאה לניצול מלא של התקציב שהכנסת אישרה, אולם ניהול הסיכונים של יצירת תקציב ההתקשרות נמצא באופן בלעדי בידי משרד הביטחון. כלומר, לחשב משרד הביטחון אין שליטה על גובה תקציב ההתקשרות וכתוצאה מכך יכולים להתבצע חריגות מהתקציב שהכנסת אישרה - ללא יכולת של החשב לפקח על כך בזמן אמת.

מלאך ביקש מהוועדה להיות שותף בקביעת גודל תקציב ההתקשרות, על מנת שיוכל לשאת באחריות שמוטלת עליו ולעמוד בחוק התקציב שהכנסת קבעה. עוד הדגיש, "כי נכון להיום אין שקיפות בקביעת גודל תקציב ההתקשרות".

שר הביטחון, אהוד ברק, אמר בוועדה שהוא "בעד שקיפות של חשב משרד הביטחון על תקציב ההתקשרות". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, התרשם שסוגיית השקיפות יכולה להיפתר על פי המתווה שחשב משרד הביטחון הציע, ולקח על עצמו להיות בורר בין האוצר לביטחון בנושא השקיפות.