רשות ני"ע נגד החשבונאי הראשי: כך נבלם הניסיון של דנקנר לחמוק מהפסד של 1.8 מיליארד שקל

הסגל המקצועי של רשות ניירות ערך התייצב נגד אייל סולגניק, שגובה בארבעת משרדי רו"ח הגדולים בעולם, ופסק: כור תצטרך להכיר בהפסד של 1.8 מיליארד שקל - ולכן לא תוכל לחלק דיווידנד בקרוב

יורם גביזון
יורם גביזון
יורם גביזון
יורם גביזון

>> רו"ח אייל סולגניק, המשנה למנכ"ל אי.די.בי אחזקות מ-2006, שימש קודם לכן כחשבונאי הראשי של רשות ניירות. בכובעו זה קידם את היישום של התקינה החשבונאית הבינלאומית. סולגניק הסביר אז כי IFRS כמערכת מבוססת עקרונות עדיפה על מערכת חשבונאית מבוססת כללים נוקשים כמו GAAP-US, משום שהיא מאפשרת מרחב פעולה ניכר לקומבינטורים פיננסיים.

אייל סולגניק

שנותיו של סולגניק בקבוצת אי.די.בי מתאפיינות באימוץ מדיניות חשבונאית שעושה ניסיון שיטתי לנצל פרצות ב-IFRS לטובת יצירת רווחים חשבונאיים, בדרך כלל שאינם קשורים בזרימת מזומנים, שמשפרים את יכולת הקבוצה למשוך דיווידנדים מהחברות הבנות.

רשות ניירות ערך בראשות שמואל האוזר חסמה אתמול את המהלך השאפתני ביותר של סולגניק ואת ניסיונו לשכנע את הרשות למתוח עד הקצה את התקן 9 IFRS, אחד התקנים החשבונאיים השנויים ביותר במחלוקת.

הסיבוב הנוכחי של סולגניק התמקד בניסיון לקבל את הסכמתה של רשות ניירות למהלך חשבונאי, שהיה מאפשר לחברת כור להימנע מהצורך להכיר בהפסד של 1.8 מיליארד שקל מהשקעתה בבנק השווייצי קרדיט סוויס. כור נהגה עד כה בהשקעתה בכור על פי 39 IAS, שקובע כי שינויים בשווי ההוגן של ההשקעעה בקרדיט סוויס, שמוגדר כנכס פיננסי זמין למכירה, נזקפים לרווח כולל אחר, ועוברים לסעיף מאזני שנקרא קרן הון ולא דרך דו"ח רווח והפסד.

זקיפת ההפסד לקרן הון איפשרה לכור להימנע מפגיעה ביתרת הרווחים הראויים לחלוקה, ועל כן איפשרה להמשיך למשוך דיווידנדים. היכולת לעשות זאת התקיימה כל עוד לא חלה ירידה ערך משמעותית או מתמשכת בשווי ההוגן של ההשקעה, ועל כן לא הצריכה הכרה בירידת הערך בדו"ח רווח והפסד.

כור ציינה בדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2011 כי ירידת ערך תיחשב משמעותית אם הירידה בשווי מניית כור לסוף יוני 2011 תהיה בשיעור של 30% מהעלות המקורית, או בשיעור של 25% לפחות במשך שלושה חודשים רצופים. כור ציינה שירידת הערך תיחשב כמתמשכת אם יתקיים פער שלילי בין עלות ההשקעה למחירה בבורסה במשך 12 חודשים ברציפות. שני התנאים התקיימו ב-6 באוגוסט 2011, ועל כן נדרשה כור לכאורה להכיר בהפסד של 1.8 מיליארד שקל.

ההכרה בהפסד היתה מאפסת את יתרת העודפים במאזנה (רווחים ראויים לחלוקה), שמסתכמת כיום ב-385 מיליון שקל, והיתה יוצרת גירעון ביתרת העודפים. הדבר היה מונע מכור חלוקת דיווידנדים, לפחות עד להכרה ברווח מעסקת כמצ'יינה. אלא שלא לשווא מעסיקה קבוצת אי.די.בי את החשבונאי הראשי לשעבר של רשות ניירות ערך כמשנה למנכ"ל.

כור ביקשה לאמץ באימוץ מוקדם את התקן החשבונאי 9 IFRS. התקן החליף את תקן 39 IAS, שמטפל במכשירים פיננסיים פורסם בנובמבר 2009 כשהיה קיים חשש כבד ליציבותם של הבנקים. התקן שנכנס לתוקפו בינואר 2013 מאפשר להנהלתה של חברה להחליט על אימוץ מוקדם של התקן ולייעד כל אחד מהנכסים הפיננסים לאחד משני מסלולים חשבונאיים: זקיפת השינויים בשוויו ההוגן של הנכס הפיננסי לדו"ח רווח והפסד, או לחלופין לזקוף את השינויים בערכו לרווח כולל אחר (שבא בהמשך לדו"ח רווח והפסד) ולסעיף המאזני קרן הון.

משמעותו של טיפול זה היא שהעלייה בערכו של הנכס הפיננסי לא תגדיל את יתרת הרווחים הראויים לחלוקה, ואילו ירידה בערכו לא תפחית את יתרת הרווחים הראויים לחלוקה, ועל כן לא תפגע ביכולת לחלק דיווידנדים. זאת כשגם במקרה של הפסד או רווח במימוש הנכס הפיננסי, הוא לא ייזקף לדו"ח רווח והפסד. התקן החדש איפשר לזקוף לדו"ח רווח והפסד דיווידנד שחברה מקבלת בגין נכס פיננסי, אף על פי שהשינויים בערכו לא ישפיעו לעולם על דו"ח רווח והפסד. בשני המקרים ההחלטה לגבי אופן הייעוד של הנכס הפיננסי היא לצמיתות.

חוות דעת מ-4 משרדי הרו"ח הגדולים בעולם

כור ביקשה במכתב שהפנתה לרשות ניירות ערך ב-6 ביוני לקבל את הסכמת הרשות לאימוץ מוקדם של התקן בידי כור כבר ברבעון השני של 2011, וכן את הסכמתה של הרשות לכך שהאימוץ ייעשה תוך ייעוד רטרואקטיבי של מניות קרדיט סוויס למסלול של רווח כולל אחר. קבלת האישור לאימוץ מוקדם של התקן, כולל ייעוד רטרואקטיבי, היה מאפשר לכור להימנע מהכרה בהפסד של 1.8 מיליארד שקל.

כור הצטיידה בחוות דעת מארבעה משרדים של רואי החשבון המובילים בעולם: Deloitte ,PwC ,KPMG ו-Ernst & Young. לפי חוות הדעת, ניתן לבצע אימוץ מוקדם של התקן ברבעון השני של 2011, וניתן לעשות זאת מבלי שכור ייעדה בצורה מפורשת (אקטיבית) את המניות למסלול של רווח כולל אחר.

כור וסולגניק מסבירים מדוע אין צורך להרגיש אי נוחות מקיומו של ייעוד רטרואקטיבי, שמשמעו הוא בחירה במדיניות חשבונאית לאחר שתוצאות העסקה נשוא המדיניות התבררו; או במלים אחרות - מדוע אין בעיה במדיניות חשבונאית שמאפשרת לחברה לדווח על עסקות בהתאם לנוחותה. "החשבונאות המודרנית, בתפקידה החשוב ביותר של מערכת מידע מיטבית, אינה אמורה להתעניין בשאלה מתי נקבע הכלל החשבונאי, אלא להתמקד בשאלה אם תחת כלל זה, בין שנקבע מראש בין בדיעבד, העסקות מקבלות את הביטוי הטוב ביותר", הם כותבים.

פרופ' שמואל האוזרצילום: גיא רייביץ

כור רומזת, לא בעדינות יתירה, כי תקן 9 IFRS הוא ממילא תקן חשבונאי אופורטוניסטי, ועל כן "אמור מעתה 9 IFRS אינו התקן בו ניתן לחפש השוואתיות ושיטתיות". לשון אחר: כבוד הרשות אל תחפשי טהרנות חשבונאית במקום שאינה קיימת ממילא, או בלשונה של החברה: "ככל שעסקינן בחברה שבה ההשקעה המהותית הנוכחית לעניין תקן זה היא בקרדיט סוויס, לבחירה החשבונאית אין חשיבות בפן האינפורמטיבי, שכן תהא המדיניות שתיבחר אשר תהא, קל לקורא הדו"חות הכספיים להבין את התמונה על פי דרכו".

רשות ניירות ערך סירבה לקבל את בקשתה של כור, משום שלא קיבלה את עמדתה בשתי הנקודות המרכזיות: אם ניתן לאמץ את התקן 9 IFRS רטרואקטיבית לתחילת הרבעון השני של 2011, ואם ניתן בצע ייעוד רטרואקטיבי של ההשקעה במניות קרדיט סוויס.

הרשות קבעה שהתקן מחייב כי ייעוד הנכסים הפיננסיים לאחד משני המסלולים האפשריים באופן מפורש (פוזיטיבי) יהיה במועד היישום לראשונה של התקן. כלומר, אילו רצתה כור לאמץ את התקן כבר ברבעון השני של 2011 ולהימנע מהכרה בהפסד מההשקעה במניות קרדיט סוויס, היה עליה לייעד את ההשקעה בקרדיט סוויס כבר ב-1 באפריל 2011 למסלול של רווח כולל אחר. את הדבר הזה היא לא עשתה.

"שימוש בחוכמה שבדיעבד"

רו"ח עו"ד עדי טל, ראש היחידה המקצועית החשבונאית וסגנית רואה החשבון הראשי ברשות ניירות ערך, מסבירה במכתבה לכור כי "ייעוד רטרואקטיבי משמעו בחירה במדיניות חשבונאית לאחר שתוצאות העסקה התבררו, תוך שימוש בחוכמה שבדיעבד. עיקרון בסיסי בתקני ה-IFRS הוא הימנעות משיקוף אירועים כתוצאה משימוש בחוכמה שבדיעבד, אלא דיווח על בסיס אד הוק, מבלי שלמועד הדיווח יש השפעה על אופי הדיווח לתקופת החתך שבגינה מופקים הדו"חות הכספיים".

הניסיון למנוע מרחב פעולה נוסף למניפולציה בתקן חשבונאי, שמניפולציה היא שמו האמצעי, ממילא הוביל את הרשות גם למסקנה כי לא ניתן ליישם את התקן החדש בתחילת רבעון אלא בתחילת שנה. שכן אחד מכללי IFRS קובע כי לתדירות הדיווח לא צריכה להיות השפעה על המדידה. כך, למשל, אם חברה מוכרת נייר ערך מסוים בפברואר, אז אימוץ התקן בתחילת ינואר יגרום לתוצאה אחת, בעוד אימוץ התקן באפריל יגרום לתוצאה אחרת.

הרשות פוסקת כי אם כור מעוניינת ליישם את הוראות התקן 9 IFRS כבר ב-2011, היא לא תוכל לייעד את ההשקעה בקרדיט סוויס כמניות שמוחזקת כנכס פיננסי במסלול של רווח כולל אחר. כלומר, לזקוף את השינויים לקרן הון באופן שיפטור את החברה לצמיתות מהכרה בהפסד.

הרשות קובעת כי על כור ליישם ב-2011 את כללי ברירת המחדל שקבועים בתקן 9 IFRS, כלומר להציג את השינויים בשוויין ההוגן של מניות קרדיט סוויס בדו"ח רווח והפסד.

הרשות מתייחסת להסתמכותה של כור על עמדת ארבעת משרדי רואי החשבון הגדולים (4 BIG) וקובעת: "בעידן התקינה הבינלאומית קיים לפירמות ראיית החשבון הבינלאומית תפקיד מרכזי. ברם אין משמעות הדבר כי עצם קיומן של עמדות מקצועיות של ה-4 BIG כשלעצמו הוא נימוק מספק לקבלתן בידי הרגולטור".

הרשות קובעת לגופו של עניין, כי "עיקר משקלן של עמדות ה-4 BIG מבחינה מהותית מתבסס על נוסח התקן ועל לשונו העמומה, וכי ההנמקה המהותית לוקה בחסר". החברה מזכירה כי העמדות המקצועיות שהובעו בידי המשרדים רואי החשבון שתמכו בעמדת כור לא התבססו על ניסיון מעשי, שכן מדובר בתקן שעדיין לא אומץ במרבית מדינות העולם שמיישמות את ה-IFRS.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"