די להסתה נגד הטייקונים

אילי ההון לא עברו על החוק, אבל כללי המשחק צריכים להשתנות

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

ברשת האינטרנט ובמוקדי המחאה נפוצות בימים האחרונים תמונות אלימות, שכלל לא ברור מי מפיץ אותן. אחת מהן היא זו של בנימין נתניהו במדי חייל נאצי - בדומה עד מאוד לתמונה של יצחק רבין שפורסמה ערב הירצחו. תמונה אחרת, קשה עוד יותר, היא של אחד מאילי ההון הישראלים כמטרה חיה - ירוי בראשו.

זה הזכיר לנו נשכחות, ולא רק מהימים שלפני רצח רבין. זה הזכיר לנו גם את הימים של יוני 1933, כאשר ד"ר חיים ארלוזורוב, אז ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ניהל מגעים עם הממשלה של גרמניה הנאצית על הסכם הטרנספר - העברת יהודי גרמניה לארץ ישראל בתמורה לחלקים מרכושם. בעקבות המגעים עם הנאצים קיבל סבי, חיים ארלוזורוב, נאצות בעיתונות של חוגי הימין - בעיקר הבטאון הפלג הקיצוני "ברית הבריונים" שהונהג בידי אבא אחימאיר.

"ההיטלריאדיה של ארלוזורוב", כתב עליו המשורר אורי צבי גרינברג, שגם שיבש במכוון את שמו ל"ערלזורוב". "נעיצת סכין בגבו של העם וניסיון להושיט יד אחווה לממשלת היטלר", נכתב במאמר אחר בבטאון. "ארלוזורוב - התרפסות גלותית מכוערת", כתב עליו אבא אחימאיר בעצמו. "ההסכם שאליו שואף ארלוזורוב וחברו בן גוריון הוא רק חיקוי להסכם סטאלין עם היטלר", "הדיפלומט האדום של מפא"י בא לזחול לפני היטלר וחבריו על ארבע" וגם "השפלות הזו, שהגיעה אליה מפלגת מפא"י, שנמכרה לאביר שונאי ישראל בעד בצע כסף", נכתב במאמר נוסף שיוחד כולו לארלוזורוב, שפורסם ב-16 ביוני 1933. בערבו של אותו יום נרצח ארלוזורוב.

מי היו רוצחיו של ארלוזורוב - לא נודע מעולם. שניים מחברי ברית הבריונים הואשמו ברצח, אבל זוכו בסיומו של הליך משפטי ארוך בידי בית המשפט העליון המנדטורי. לפיכך, לא הוכח מעולם כי הרצח היה רצח פוליטי - אבל אי אפשר לחלוק כי ההסתה שקדמה לרצח היתה קשה כל כך שרצח פוליטי נהפך לאפשרי ביותר. מהבחינה הזאת, החטא הדמוקרטי כבר התרחש, גם אם הוא מעולם לא הבשיל לידי מעשה.

זאת היא הסיבה שתמיד אנחנו טענו כי מנהיגי הימין של אותם ימים, ובראשם זאב ז'בוטינסקי, היו צריכים להכות על חטא בגין ההסתה שהשתוללה נגד ארלוזורוב, ושהם לא עשו מספיק כדי לבלום אותה. טענה דומה הועלתה גם נגד נתניהו, על שתיקתו לנוכח ההסתה שקדמה לרצח רבין. פרדוקסלית, כיום נתניהו עצמו הוא קורבן להסתה מסוכנת דומה.

זאת הסיבה מדוע נחוץ לצאת כיום נחרצות לבלימת ההסתה נגד "הטייקונים". זה התחיל עם המסיבה שנחגגה באינטרנט על רקע התמונות ממסע הלוויה של סמי עופר, המשיך עם דברי נאצה נגדם והגיע בימים האחרונים לתמונות מסוכנות של טייקונים כמטרה חיה.

צריך לחזור ולהזכיר: אילי ההון הישראלים ("טייקונים" הוא בכלל מונח סיני) הם אנשי עסקים נורמטיבים. ככל הידוע לנו, איש מהם אינו חשוד בעבירות על החוק. כל מעשיהם נעשו במסגרת כללי המשחק הכלכליים המקובלים. צבירת העושר הרב וריכוז הכוח העצום בידיהם נובעים אכן מקלקול בכללי המשחק - אבל אלה הם הכללים שצריכים לעמוד במרכז הביקורת הציבורית, והם אלה שצריכים לעבור שינוי.

במידה רבה, הטענות כלפי ריכוז ההון בידי אילי ההון הישראלים כלל לא צריכות להיות מופנות אל אילי ההון עצמם. לפני כמה חודשים פירסמנו כאן את הנתונים של המפקח על הביטוח לגבי ריכוזיות ההשקעה של הגופים המוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי חיים). התברר כי מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים בחרו לרכז 40% מההשקעה שלהם בחברות (השקעה במניות ובאג"ח חברות) בידי חמש הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל. מדובר בהשקעה של 96 מיליארד שקל מכספי החיסכון הפנסיוני של הציבור שזרמו לכיסם של חמש קבוצות עסקיות בלבד.

זהו ריכוז השקעה עצום. זאת גם השקעה מסוכנת מאוד - לפחות חלק מהקבוצות העסקיות נושאות בחובות גדולים כל כך, שכלל לא ברור מי מעז להלוות להם כסף. על אף זאת, הגופים המוסדיים הלוו לקבוצות עסקיות מסוכנות בחלקן סכומים עצומים.

אי אפשר להסביר ריכוזיות השקעה שכזו בשיקול דעת מקצועי של הגופים המוסדיים. יותר קל יהיה להניח כי הקשרים הצולבים - העובדה שגופים מוסדיים גדולים כמו הפניקס וכלל ביטוח מוחזקים בידי שתיים מחמש הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל - גורמים לעיוות בשיקולי ההשקעה של מנהלי הגופים המוסדיים. אולי גם העובדה כי הקבוצות העסקיות מהוות כר נרחב להצעה של משרות נחשקות, שמביאה לכך שאף מנהל השקעות לא שש לריב עמן - ולהגיד להן לא כשהן באות לגייס אצלו כסף.

זהו המחיר הכבד של הריכוזיות במשק הישראלי - עיוות שיקולי ההשקעה כך שהקבוצות העסקיות מקבלות יותר הון מכפי שניתן להצדיק כלכלית. את המחיר משלמות חברות אחרות, שנשאר פחות הון להשקיע בהן. את המחיר משלמים החוסכים לפנסיה, שכספי הפנסיה שלהם מושקעים בהשקעות שאינן מיטביות; ואת המחיר משלמת הכלכלה הישראלית, שפוטנציאל הצמיחה שלה נפגע.

עם זאת, מי שאשם במחיר הזה אלה הם הגופים המוסדיים, שאמורים לשמש כשליחי הציבור ואינם ממלאים את תפקידם נאמנה. ועדת הריכוזיות צריכה לפעול לפירוק הקשרים בתוך שוק ההון, בין הקבוצות העסקיות ובין הגופים המוסדיים וגם בינן לבין הבנקים. הציבור צריך לפעול נגד הגופים המוסדיים, שמפקירים את חובת הנאמנות כלפיו. המפקחים צריכים להגביר את הפיקוח על שיקולי ההשקעה של המוסדיים.

אם זה ייעשה, אילי ההון הישראלים כבר ישלמו מחיר כלכלי יקר. זהו המחיר שיש לתבוע אותו מאילי ההון. זהו המחיר היחיד ואין בלתו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"