ח"כ כץ הצהיר שלא יצביע על מסקנות ששינסקי - אך העביר חוק המיטיב עם ישראמקו

מצד אחד, כץ ממדר עצמו מהדיונים על המלצות ועדת ששינסקי בגלל חברותו הקרובה עם קובי מימון, בעל השליטה בישראמקו ■ מצד שני, כץ יזם, דחף והעביר חוק שנוי במחלוקת שמסייע למשקיע הקטן אבל מיטיב גם עם ישראמקו ■ בנוסף, כץ מחזיק בעצמו במניות ישראמקו ■ כץ: "אני פועל למען צדק חברתי"

שרון שפורר צרובה שקוף
שרון שפורר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שרון שפורר צרובה שקוף
שרון שפורר

בתחילת החודש, בעוד המלחמה על תמלוגי הגז שוברת שיאים של אינטרסנטיות אגרסיבית ו"משקיעים קטנים" חוברים ל"טייקונים" בניסיון להטות את המלצותיה של ועדת ששינסקי, יצא חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד) בצעד יוצא דופן: במכתב לוועדת האתיקה של הכנסת הוא הודיע שאינו מתכוון להשתתף בדיונים על ההמלצות. את הסיבה הוא לא פירט במכתב אבל הסביר: להמלצות יש השפעה מרחיקת לכת על חבר קרוב שלו - קובי מימון, בעל השליטה בחברת חיפושי הגז והנפט ישראמקו ולכן גם בעל זכויות גדול (28%) בקידוח תמר.

הפגנה כזאת של אתיקה ושל אחריות למינהל תקין היא לא דבר של מה בכך באווירה הקיימת. אבל תחקיר "הארץ" חושף כי בשעה שכץ הפגין אחריות ציבורית בחזית המסוקרת, הוא יזם והעביר בלי הדים חוק אשר דווקא מיטיב עם החבר מימון וישראמקו שבשליטתו.

במבט ראשון, החוק הזה - הנקרא תיקון 44 לחוק ניירות ערך - הוא חברתי במובהק. הוא קובע כי כאשר חברה מסחרית נקלעת לקשיים, עליה לפרוע תחילה את חובה למחזיקי איגרות החוב שלה - קרי לחוסכים ולמשקיעים מקרב הציבור הרחב - ורק אחר כך יוכלו גם בעלי השליטה בה לפדות את איגרות החוב שבידיהם.

אלא שבדיקת "הארץ" מעלה כי לחוק, אכן חברתי, יש גם צד אחר: את החוק הזה הגה, דחף וקידם מוטי בן ארי, בכיר בישראמקו, שגם נכח בדיון הראשוני בהצעת החוק בכנסת - ב-25 בנובמבר 2010, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשות כץ. כץ לא סיפר למשתתפי הדיון מיהו המשתתף הנוסף הזה וכיצד הוא קשור אליו, כפי שלא ציין כי להצעת החוק, אם תעבור את כל שלבי החקיקה, תהיה השפעה גדולה על ישראמקו - חברה שהוא עצמו מחזיק בה מניות.

הסיבה לכך פשוטה: ישראמקו היא לא רק חברה לחיפושי נפט וגז. היא גם מנהלת תיק השקעות עצמי (נוסטרו) עצום של כ-350 מיליון שקל. חלק הארי שלו - יותר מ-200 מיליון שקל - מושקע באג"ח של חברות ישראליות.

ישראמקו אינה החברה היחידה של קובי מימון. מימון הוא בעל השליטה בקבוצה בורסאית סבוכה של חברות הפועלות בתחומי הגז, הנפט והנדל"ן, בישראל ובחו"ל. ככזה הוא אחד מאנשי העסקים העשירים בישראל - ועסקיו מוערכים במיליארדי דולרים. למרות זאת השם קובי מימון אינו מוכר לציבור הרחב כמו השמות יצחק תשובה, נוחי דנקנר או שרי אריסון, ולא במקרה. זה שנים מצליח מימון להימנע מחשיפה, ומכונה בהתמדה "הטייקון המסתורי".

מפעם לפעם מופיעות אמנם ידיעות על עסקיו המסועפים, מלוות בתהייה מיהו בעל השליטה הממשי באימפריה - מימון או שותפו ואיש סודו חיים צוף - אך לא הרבה יותר מזה. לדימוי החמקמק של מימון מוסיפה העובדה שבעבר היה שותפו של איש העסקים הנמלט יובל רן, בעל השליטה בחברת קווי אשראי שקרסה, ואף נתבע על ידי מפרקיה.

עד כמה מקורב כץ למימון? כמי שנמנע בעקביות מחשיפה, מימון גם לא מדבר על חבריו בתקשורת. אבל כץ עצמו העיד יותר מפעם אחת על החברות ביניהם, ומקורב של הח"כ מדבר אף על חברות קרובה בין המשפחות. מלבד עדויות אלו קיימות עדויות מבחוץ השופכות אור על החברות הזאת. פעיל הליכוד יורם קראשי, אחיה של שולה זקן, סיפר למשל בשיחה פרטית כי בפגישה עם מימון ערב הבחירות לכנסת ה-16, שהתקיימו בינואר 2003, אמר לו איל ההון כי תמך במועמדותם של כמה חברי כנסת, ובהם חיים כץ. "מימון הסביר שרצה לדאוג לאינטרסים שלו כיזם והוא חייב כוח פוליטי. זה לגיטימי", אמר קראשי.

הקשר בין השניים נמשך אפוא שנים. אבל בבוקר 25 בנובמבר, כאשר התכנסה ועדת העבודה והרווחה כדי להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק שיזם כץ, הוא בחר שלא לציין לפניה את קרבתו למימון - בעל שליטה בחברה שתיהנה מהחוק העתידי.

כץ, יו"ר הוועדה, לא הבהיר שחוק כזה יגונן על השקעותיה הגדולות של ישראמקו באג"ח ועשוי למנוע ממנה בעתיד הפסדים של עשרות מיליוני שקלים. הסיבה: התיק של ישראמקו חשוף לסכנה כל אימת שאחת החברות שהוא מחזיק באג"ח שלהן נקלעת לקשיים. החוק החדש יקטין את הסכנה, משום שהוא מאפשר למשקיעים כמו ישראמקו לקבל את כספם לפני שיעשו זאת בעלי השליטה.

מאזיניו של כץ באותו בוקר לא כללו חברי ועדה רבים. מבין 11 החברים נכח רק אחד מלבד כץ עצמו - ח"כ משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו). לצדו היו שם מוזמנים חיצוניים: עו"ד דנה נויפלד, נציגת משרד המשפטים, גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות (הנסחרות בבורסה), אורנה צח, עופר מנירב ועדי גרינבאום מלשכת רואי החשבון, עו"ד שלומי לויה מאיגוד לשכות המסחר.

בין אלה היה רק נציג אחד ויחיד של חברה פרטית - מוטי בן ארי, מנהל תיק ניירות הערך של ישראמקו ומן המקורבים ביותר לקובי מימון. גם את זאת, כפי שמלמד פרוטוקול הישיבה, לא הזכיר כץ בשום רגע נתון. הפרוטוקול מלמד גם שבן ארי היה משתתף פעיל בדיון. הוא הביע בהרחבה את תמיכתו בהצעת החוק, ולא בכדי.

תגובת ח"כ חיים כץ: "מדובר בחוק שעושה צדק חברתי. בעל שליטה בחברה חשוף למידע פנים; הוא הראשון היודע אם החברה תכבד את התחייבויותיה כלפי נושיה ויכול לפיכך לכוון את פעולותיה באופן שיתאים לאינטרסים שלו. כך קורה שבעלי החברה מודיעים כי היא מתקשה לפרוע את חובותיה לבעלי האג"ח, ושווי האג"ח פוחת בעקבות זאת באורח דרסטי. במקרה כזה בעלי האג"ח נפגעים, ובעלי השליטה, לעומתם, זוכים לוויתורים מפליגים על חשבון כספי הציבור".

קובי מימון לא מסר את תגובתו.

>>> לתחקיר המלא - לחצו כאן

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות