אלי יונס: "יותר טוב שעסקים ריאליים ופיננסיים יהיו בנפרד"

חברות משפחתיות לא קיימות לאורך זמן; אין לחשוש ממשפחות כמו רקנאטי ואייזנברג", אמר ד"ר דן וייס בכנס 'ריכוזיות במשק הישראלי' ■ שטרום: "כאשר אנו רואים אחת לשנה את המגזין שמתאר לנו כמה משפחות במשק, אתם בטח שואלים את עצמכם - במה ובמי הם שולטים?

אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן

נושא הריכוזיות הוא אחד הנושאים המבלבלים ביותר", אמר עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, בכנס 'ריכוזיות במשק הישראלי' שנערך היום במכללה האקדמית תל אביב-יפו. "זה נושא טעון. כל פעם שמישהו מזכיר את המילה ריכוזיות מיד עפי גיצים לאוויר, והוויכוח מתלהט. ונדמה לי שלא אחטא אם אומר שאנשים רבים מזהים את הוויכוח סביב נושא הריכוזיות עם ויכוח אחר סביב שכר הבכירים. אבל למושג ריכוזיות יש גם קונטוציות אחרות לגמרי - לטוב ולרע".

שטרום הזכיר מספר סוגי ריכוזיות. הסוג הראשון הוא ריכוזיות ענפית. שטרום הסביר כי "אם חברה מסוימת, בתחום שבו היא עוסקת, גדלה על ידי כך שהיא מרבה במכירות או רוכשת את מתחריה בזה אחר זה - ומגיעה עד למחצית מהשוק הרלוונטי - יש לה את הכוח להפחית את התפוקה ולהעלות את המחיר כך שהצרכנים ישלמו יותר".

הסוג השני הוא ריכוזיות משקית. שטרום הסביר כי "כאשר אנו רואים אחת לשנה את המגזין שמתאר לנו כמה משפחות במשק, אתם בטח שואלים את עצמכם - במה ובמי הם שולטים? הריכוזיות המשקית אומרת לנו כמה אנשים יושבים ושולטים בכמה חברות במשק".

הסוג השלישי הוא ריכוזיות השליטה בתאגידים - חברה שיש לה בעל שליטה שמחזיק ב-70%. כאשר המשק נשלט ברובו על ידי בעלי שליטה כאלה וגרעיני שליטה, אנו קוראים לזה ריכוזיות בשליטה התאגידית. ואין שום קשר בין הריכוזיות הזו לבין הריכוזיות הענפית או לבין הריכוזיות המשקית. בכל אחת מהן מטריד אותנו משהו אחר".

בשעה זו מתקיים במכללה האקדמית תל אביב-יפו מפגש בכירים בנושא הריכוזיות במשק הישראלי. בכנס משתתפים מנכ"ל בנק מזרחי אלי יונס, יו"ר סיעת מרץ ח"כ חיים אורון, ועו"ד דרור שטרום - לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.

"בנושא עירוב שליטה של עסקים ריאליים ופיננסיים, גם אני מסכים שיותר טוב שיהיו בנפרד", אמר אלי יונס, מנכ"ל בנק המזרחי טפחות. "אבל החשוב מכל - האם ייתכן שבעלי עסק פיננסי יהיה אדם לא עשיר? האם אנשים עניים יכולים להיות בעלי בנק? ואם הם עשירים מאיפה הכסף שלהם? הם הרוויחו מעסקים ריאליים", הוסיף.

לדבריו, "היתרון של בעל שליטה גדול בבנק, גם אם הוא בעל נכס ריאלי - הוא שהוא שקוף וגלוי לעין. לדבריו, אין מצב שאין שליטה בחברה כלשהי. לגישתו, עדיף בעל שליטה מוכר על כמה בעלי החזקות קטנים שמתארגנים כדי להנציח שליטת מנכ"ל מסוים שיפעל ואיש לא יידע מה מניע אותו".

"בואו נבחן את נזק הפיתרון, כי הפיתרון הוא שנעשה בנקים שאין להם בעלים בכלל. אבל עסק ללא גרעין שליטה לא קיים, השאלה אם אתה רואה את הגרעין או לא. מנסיוני בבנק אני רוצה לדעת מי השולט, שהאינטרסים יהיו גלויים. שלא יהיה מצב שבו קואליציה שנועדה להמשיך את שלטון מנכ"ל הבנק תקבל החלטות", הוסיף.

ח"כ חיים אורון אמר כי "גם כשהפרידו את הנכסים הריאליים מהבנקים בשנות ה-90, היו שטענו כי לא יהיה מי שירכוש אותם, והחששות הללו התבדו".

אורון הוסיף כי "אם נמתין היום ללא טיפול בבעיית הריכוזיות, על כל היבטיה, המצב עלול להחמיר בעוד עשור" לדבריו, "הבעיה היא שאם לא נעשה כלום - האם נימצא בעוד 5-10 שנים במקום יותר טוב או פחות טוב? עוצמת הריכוזיות הולכת וגדלה. האם אנחנו רוצים להתעורר עם ריכוז כח הרבה יותר גדול? אז לא יהיה ויכוח עד כמה הוא מסכן את הדמוקרטיה אלא איך לצמצם אותו".

לדבריו, "הסכנה של התהליך הזה במדינה קטנה שבה המשק הוא לא כל כך גדול ויש מגבלות חיצוניות שמונעות ממנו לפרוץ - יותר גדולה. זה הטעם שמחייב לא להרפות מהנושא. הצורך לבחון את המכלול כולו קיים ועולה מהשטח - ואני מקווה שיעלה יפה".

אורון אמר כי "אנשים מגיעים לדיון על הריכוזיות מנקודות מבט קוטביות. יש כאלה שמגינים על הקפיטליזם בתאוותו כפי שהוא כתוב בספרים. אני לא גדלתי בגינה הזו. אני יודע שהקפיטליזם אין בו כשלי שוק אלא כשל השוק הוא חלק מרכזי במציאות הקפיטליסטית".

על המשבר הכלכלי העולמי אמר אורון כי "תומכי הקפיטליזם אומרים שהבעיה היתה שהשוטר לא עמד בצומת. ואני אומר שצריך להפעיל כוחות נגדיים כדי שההגיון העקום של השוק, שהופך את המשק ליותר ריכוזי, לא יימשך וכדי שכשלי השוק לא יטביעו אותנו בתוכם".

ד"ר דן וייס מהאוניברסיטה העברית אמר כי "חברות משפחתיות לא מתקיימות לאורך זמן, לכן אין לחשוש מהן בדיון בנושא ריכוזיות. לדבריו, משפחות דוגמת רקנאטי ואייזנברג לא קיימות היום כבעלות עסקים גדולים, לכן לא צריך לעשות כמעט כלום בעניינן כשעוסקים בריכוזיות במשק".

חיים אורון סתר את דבריו ואמר כי "המתנה לפיתרון ביולוגי אינה פותרת את בעיית חוסר התחרות במשק. יונס אמר כי הוא נוטה לתמוך בגישת אורון וכי "אני חושב שלהניח שדברים מסתדרים בעצמם זו הנחה מרחיקת לכת שלא עובדת. כמו שהקפיטליזם שעליו חינכו אותך לא עובד כמו שלימדו", אמר.

בעניין החשש שדירקטורים מתמנים כדי לעשות את דבר בעל השליטה, אמר יונס כי זה קיים במקצת מהמקרים. "ברוב החברות שאני מכיר, מינוי דח"צים ודירקטורים נעשה בדרך כלל ללא קשר לבעל השליטה. הדגש הוא על בדרך כלל - לא תמיד. במידה רבה זה קשור לרגולציה. להפוך את זה ליותר טוב, זה מבורך, שדח"ץ יהיה דח"ץ וימונה בדרך שתרחיק אותו מחצרות של בעלי שליטה ומקורבים לבעלי שליטה".

יונס הוסיף כי אין להיגרר לסיסמאות דוגמת "גדול מכדי ליפול" כי במשק גלובלי חברות גדולות הן אלה שמצליחות להתחרות בחו"ל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"