מפתח דיסקונט: ראובן שפיגל יקבל שכר של 167,500 שקל אך הבונוס יוגבל ל-2.8 מיליון שקל

תוכנית תגמול חדשה שפירסם היום בנק דיסקונט כוללת מנגנון לזקיפת בונוס שלילי בגין סטייה מיעדי הניהול

ערן אזרן
ערן אזרן
ערן אזרן
ערן אזרן

דירקטוריון בנק דיסקונט אישר אתמול (יום ב'), תוכנית תגמול ליו"ר דיסקונט, ד"ר יוסי בכר ולמנכ"ל הקבוצה, ראובן שפיגל. תוכנית התגמול נוסחה על ידי הדירקטור החיצוני אלוף (מיל) אילן בירן, שנעזרה בפרופ' משה צבירן, ומשרד עורכי הדין- גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. מבנק דיסקונט נמסר כי התוכנית שאושרה תואמת את הנחיות הפיקוח על הבנקים בנושא תגמול בכירים בתאגידים בנקאיים ואת מדיניות התגמול שאישר דירקטוריון הבנק בתחילת השנה, וכן את המלצת וועדת נאמן בעניין שכר הבכירים בחברות ציבוריות. התנאים בתוכנית התגמול שאושרה לד"ר יוסי בכר וראובן שפיגל, פחותים משמעותית מאלה של היו"ר הקודם ושל המנכ"ל הפורש.

תוכנית התגמול שאושרה ליו"ר הקבוצה, ד"ר יוסי בכר, משלימה למעשה את חבילת התגמול שאושרה לו בחודש נובמבר ושכללה את תנאי העסקתו ושכרו החודשי. תגמול היו"ר יובא לאישור האסיפה הכללית, שתתכנס ביום 25 בינואר 2011.

תכנית התגמול למנכ"ל הבנק, ראובן שפיגל, כוללת, בנוסף למרכיבים המתוארים להלן, גם שכר חודשי בסך 167,500 שקל ותנאים נלווים מקובלים. שפיגל מונה לתפקיד באוגוסט השנה, ויחל בתפקידו בראשית ינואר 2011.

בחודשים האחרונים התעוררה ביקורת ציבורית עזה ביחס לגובה שכר הבכרים בחברות הציבוריות, ועל כך שתנאי שכרם לעתים אינם הולמים כלל את ביצועי החברות. ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הציעה להגביל את שכר הבכירים בחברות הציבוריות כך שהשכר הגבוה בחברה לא יעלה על פי 50 מזה של בעל השכר הנמוך ביותר. הלחץ הציבורי והביקורת הבשילו לכדי הקמת ועדת שרים, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, שהורתה בחודש שעבר לגבש הצעת חוק להגבלת שכר המנהלים בחברות הציבוריות.

נוסף על כך, אחת ממסקנות המשבר האחרון היתה כי יש להתאים את גובה השכר והבונוסים בבנקים בהתאם לביצועים של מנהליו. זאת לאחר שבכירי וול סטריט ומנהלי בנקים באירופה המשיכו לקבל משכורות עתק ובונוסים גבוהים, גם בימים ששהבנקים שניהלו עמדו על סף פשיטת רגל או שהיו תחת הפסדים גבוהים. באיחוד האירופי פעלו עד עתה לניסוח חוקים חדשים שיסדירו את השכר בגופים הפיננסיים וכך גם בארה"ב.

נראה שההחלטה לגבי גובה שפירסם דיסקונט לוקחת בחשבון גם את הביקורת המקומית וגם את הביקורת שהושמעה בעולם לגבי שכר הבכירים. עלות שכר בכירי בנק דיסקונט הסתכמה ב-2009 ב-40 מיליון שקל. עלות שכרו של מנכ"ל דיסקונט הפורש, גיורא עופר, הסתכמה ב-2009 ב-9.162 מיליון שקל ועלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון, שלמה זהר, הסתכמה ב-2009 ב-7.86 מיליון שקל. עופר, שיסיים את תפקידו בתחילת 2011, יעזוב את הבנק עם חבילת פרישה של 6.4 מליון שקל (מענק פרישה של 24 חודשי שכר ומענק התמדה של 12 חודשי שכר - סך הכל 36 משכורות).

להלן עיקרי התוכנית, כפי שפירסם היום הבנק:

א. שלושה תנאי סף מצטברים לקבלת מענק שנתי: הזכאות של היו"ר והמנכ"ל למענק שנתי מותנית בקיומם של שלושה תנאי סף מצטברים, המתייחסים לעמידה ביעד תשואה לנכסי סיכון, יחס הלימות הון וציון גבוה מ- "1" במדד איכותי הקשור לנושאי ממשל תאגידי ויישום מנגנוני הפיקוח והבקרה בקבוצה.

ב. מענק שנתי מוגבל בסכום הנפרס על פני 3 שנים: המענק השנתי של היו"ר והמנכ"ל הוגבלו לסכום של 2.4 מיליון שקל ו-2.8 מיליון שקל, בהתאמה. המענק ישולם ב-3 תשלומים (60% לאחר פרסום הדו"ח הכספי השנתי, 20% בשנה העוקבת ו- 20% נוספים כעבור שנתיים), כאשר אי עמידה ביעדים בשנים הבאות יכול לגרוע (עד כדי ביטול זכאות) מסכומי המענק הנדחים.

ג. קביעת סכום המענק השנתי על בסיס שלושה מדדים כמותיים המשקפים את היעדים האסטרטגיים של הבנק ותלויים בביצועי הבנק בכל שנה, ומדד איכותי הקשור לנושאי ממשל תאגידי, ויישום מנגנוני הפיקוח והבקרה בקבוצה: המענק השנתי של היו"ר והמנכ"ל יחושב על בסיס שקלול של עמידת הבנק בשלושה מדדים כמותיים - תשואה לנכסי סיכון, יחס היעילות, והכנסות תפעוליות ואחרות - ומדד איכותי, שיחושב כממוצע הציונים שינתנו ע"י כל אחד מחברי הדירקטוריון ליו"ר ולמנכ"ל לתחום הממשל התאגידי, ציות, ביקורת וכו'. לכל אחד מהמדדים הכמותיים יקבע יעד סף, יעד מטרה ויעד מקסימום, שיחושבו בהתאם לתכניות העבודה השנתיות של הקבוצה.

ד. קנס בגין אי עמידה ביעדים: מנגנון לזקיפת בונוס שלילי בגין סטייה מיעדי תשואה לנכסי סיכון. הבונוס השלילי יחול הן על המענק בגין השנה השוטפת והן על מענקים המועברים משנים קודמות לשנה השוטפת.

ה. תגמול הנגזר מביצועי מניית הבנק: הענקת "אופציות פאנטום" בחמש מנות, המבשילות לסירוגין בתום כל שנה במשך תקופת התכנית.

עם הפרסום מסר דיסקונט: "תוכנית התגמול שאישר הדירקטוריון מקדמת את השגת מטרות הבנק, היעדים בתוכניות העבודה ומדיניות ארוכת טווח, תוך התחשבות בניהול הסיכונים של הבנק. התוכנית מגלמת איזון בין תמריצי התגמול להשגת יעדים בטווח הקצר, לרבות בקשר לרווחיות הבנק, לבין השגת מטרות ארוכות הטווח של הבנק לשיפור תוצאותיו על פני זמן תוך השאת הערך לבעלי מניותיו. רכיבי התגמול השונים והאיזונים והבלמים שהותקנו במסגרת כל אחד מהם, יוצרים מבנה תמריצים מאוזן שיסייע לצמצם לקיחת סיכונים מעבר לתיאבון הסיכון של הבנק".

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?