בנק ישראל נדון לכישלון במלחמת המטבעות

כדי למנוע את ייסוף השקל יש לטפל בבועת הנדל"ן

אסף רזין
אסף רזין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אסף רזין
אסף רזין

>> בשנים האחרונות רוכשים הבנקים המרכזיים של סין, יפן, ברזיל וישראל דולרים בהיקף מסיבי - כדי לעצור את מגמות הייסוף של המטבע. זרמי הון גדולים אל תוך הכלכלה הם שעומדים מאחורי מגמות הייסוף, שמביא לירידה בכושר התחרות, לפגיעה ביצוא ובצמיחה.

הבנק המרכזי בסין, שבה המטבע מפוחת במידה ניכרת, מצליח באפקטיביות רבה לעצור את מגמת הייסוף. היואן הסיני התייסף מעט יחסית בשנים האחרונות: מ-2006 עד 2008 התייסף המטבע מ-8.3 יואן לדולר ל-6.8 יואן לדולר בלבד. מאז פרוץ המשבר העולמי ועד היום המטבע הסיני כמעט ולא איבד מערכו. כיום שערו הוא 6.7 יואן לדולר.

כיצד יכולה כלכלת ענק כמו סין, שמשקיעים זרים רבים עומדים בפתחה עם רצון להשקיע את כספם בכלכלתה, להצליח לשמור על הערך המופחת של המטבע לאורך זמן כה ארוך? התשובה היא שבסין המתפתחת עדיין לא בוטלה המערכת המקיפה של הבקרה וההגבלות על ההון הזר הנכנס והיוצא. לכן, ההתערבות בשוק מטבע החוץ יכולה להיות אפקטיבית.

גם יפן עומדת באחרונה מול מגמת ייסוף המטבע. הבנק המרכזי היפני ניסה לבצע מהלך של רכישה ענקית של דולרים אבל מבלי שיכול היה לעצור את מגמת הייסוף. הסיבה היא פשוטה. המשק היפני פתוח לגמרי לתנועות הון נכנסות ויוצאות. לכן אין לבנק המרכזי דרך למנוע את הייסוף באמצעות ההתערבות הישירה שניסה לעשות בשוק מטבע החוץ.

כמה מדינות קטנות ששוק ההון פתוח לתנועות הון, וישראל בתוכן, עומדות גם הן מול מגמת ייסוף המטבע המקומי, שמביא לפגיעה ניכרת בכושר התחרות וביצוא. מבחינת ישראל התערבות בשוק מטבע החוץ יכולה להיות אפקטיבית רק במצבים משבריים - כאשר חל כיווץ בנפח האשראי ונוצרים פערי תשואה בין אג"ח ממשלתיות לאג"ח קונצרניות או משכנתאות, כפי שהיה אצלנו באחרונה. במצבים כאלה יכול הבנק המרכזי לעצור בזמן שהמשבר לא חולף את מגמת הייסוף באמצעות רכישת דולרים.

בנק ישראל עשה זאת בהצלחה בשנה האחרונה, אבל מכשחוזרים שוק ההון והאשראי לתפקוד תקין ופערי התשואה המשקפים סיכונים מצטמצמים, האפקטיביות של מדיניות רכישת הדולרים, כדי להשפיע על מהלך שער החליפין, מצטמצמת והולכת. כמו יפן, גם המשק הישראלי פתוח לחלוטין לתנועות הון נכנסות ויוצאות ולא ניתן להשפיע באמצעות רכישת דולרים, גדולה ככל שתהיה, על מגמת שער החליפין בכיוון של ייסוף אם תנועות הון פנימה הן חזקות ושוק ההון מתפקד בצורה תקינה.

בנוסף, לקובעי המדיניות אין דרך אפקטיבית להגביל משקיעים זרים מלרכוש נכסים כגון דיור, מניות ואג"ח במשק הישראלי. אם תופעל הגבלה אדמיניסטרטיבית היא תהיה בהכרח חלקית בלבד בצורה הניתנת בקלות לעקיפה, כך שהכמות הכוללת של ההון הנכס למשק לא תשתנה.

אז כיצד ניתן לקובעי המדיניות למנוע את הייסוף של השקל, שפוגע קשות ביצוא ובצמיחה? הדרך האפקטיבית היחידה היא לטפל בשורש הבעיה: בועה גדלה והולכת בשוק הנדל"ן, כאשר הריבית במשק נמוכה יחסית. העלאת ריבית אמנם ממתנת את שוק הנדל"ן. אבל הרחבת פער הריביות כלפי נכסים דולריים, כשלעצמה, מגבירה את לחצי הייסוף. מה שנשאר לעשות הוא בקרה קפדנית במיוחד על מדיניות האשראי של הבנקים, במיוחד של הבנקים למשכנתאות, כדי שבועת הנדל"ן לא תתפתח ללא שליטה.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר