פישר: לא נגן על רמת שער החליפין; קו אדום מזמין התקפה על הבנק המרכזי"

(עדכון) פרס: "אם לא יהיה שלום ייפגע בסופו של דבר החוסן הכלכלי של ישראל"

אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן

"התנודתיות בשער החליפין של השקל מטרידה את בנק ישראל, אולם בנק ישראל לא יקבע שער שעליו יגן כקו אדום", אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בכנס מכון היצוא שנערך היום. "שמעתי שמועה, ששרגא ברוש אומר שאגן על רמה מסויימת של שער חליפין", אמר פישר. "זה לא נכון", הכחיש ברוש מהקהל".

"בכל אופן, אני מניח שהצלחנו לשפיע על שער החליפין ועכשיו זה פחות או יותר יציב. אנחנו לא נגן על רמה מסויימת של שער החליפין", השיב פישר. "בנקים מרכזיים שמפסידים הם אלה שאומרים כי כאן יש קו אדום. בכך הם מזמינים התקפה על המדיניות שלהם ולכן אנחנו לא נעשה זאת. אנחנו מנסים למתן תנועות מוגזמות לפי מודלים שלנו. אנחנו לא שואפים לעשות הרבה יותר מזה כל עוד אנחנו חושבים שהשוק פועל פחות או יותר בסדר", הוסיף.

בדיקות שערך בנק ישראל העלו, כי ההשפעה של שער החליפין על היבוא גבוהה מהשפעתו על היצוא. "זה גורם משמעותי שבנק מרכזי צריך לקחת בחשבון כאחד המחירים שמשפיעים על המשק", אמר פישר. לדבריו, יסוף של 10% מוריד את היצוא ב-2% ומעלה את היבוא ב-2%-4%.

"החוק קובע, שאנחנו צריכים לשמור על שער השקל וכח הקניה של הישראלים בארץ. אנחנו צריכים לשמור על ערך הכסף כי בלי זה המשק נכנס תמיד לבעיות, כמו אלה של 85'. אינפלציה היא דבר הרסני ליציבות וצמיחה", הוסיף פישר.

לדבריו, היעד המרכזי הוא שמירת האינפלציה ברמת סבירה של 1%-3%. לאחר מכן מכוונת המדיניות המוניטארית לתמיכה ביעדי ממשלה אחרים, בראשם תעסוקה וצמיחה. לאלה הוסיפה הכנסת צמצום פערים חברתיים. היעד השלישי הוא לתמוך ביציבות הפיננסית של המשק.

"אנחנו צריכים לקחת בחשבון את רמת שער החליפין אבל יש כוחות חזקים מהבנק המרכזי שפועלים בשוק המט"ח. אנחנו לא יכולים לנצח לעמוד מול כוחות השוק. אנחנו כן יכולים להשפיע תקופות ארוכות על שער החליפין ואם נחשוב שיש צורך בעתיד כך נתנהג.

"אני לא רוצה לשלוח ליצואנים מסר שאפשר לחיות בלי לגדר ובלי לקחת בחשבון ששער החליפין מאוד תנודתי. זה אחד הדברים שהכי קשה לחזות", אמר פישר.

העובדה העיקרית בכלכלה של שערי חליפין היא שמאוד קשה לחזות אותם. אומרים, שהתחזית הכי טובה של שער החליפין זה הערך הנוכחי, ושקשה לחזות אפילו את כיוון השינוי. יש הרבה אי ודאות בשוק ואנחנו מנסים למתן את זה. לא נוכל לקבוע לנצח את שער החליפין, אבל אנחנו מבינים את חשיבות הגורם למשק הישראלי ונמשיך לנסות לשמור על יציבות המחירים וצמיחת המשק", אמר פישר.

"היצוא הישראלי פונה בשיעור גבוה מידיי לארצות הברית ופחות מידיי למדינות באירופה דוגמת גרמניה וצרפת, וכן לרוסיה ולסין". לדבריו, על פי אותו מודל יש לחזק את היצוא למשקים הצומחים בשיעורים גבוהים, דוגמת הודו וסין. "אנחנו לא מייצאים מספיק למדינות שצומחות הכי מהר", אמר פישר.

"אני מניח שאנחנו בתקופה עם הרבה תנודתיות אבל ההסתברות, של כלכלנים שאני מכבד, למיתון שני הוא כ-25%",הוסיף. לדבריו, הדיבורים עוסקים בעיקר באטה בצמיחה בארה"ב וכן בחלקים באירופה.

פרס: אם לא יהיה שלום ייפגע החוסן הכלכלי של ישראל

נשיא המדינה, שמעון פרס אמר הערב, כי השלום יחזק את מימוש הפוטנציאל הכלכלי של ישראל. לדבריו, "אם לא יהיה שלום, ייפגע בסופו של דבר החוסן הכלכלי של ישראל".

פרס שדיבר בכנס השנתי של מכון היצוא אמר, כי "אין כלכלה לאומית יש רק עוני לאומי. כלכלה מודרנית היא גלובלית". לדבריו, "הדבר הכי יפה שיש לנו זה הזינוק הכלכלי. אם אנחנו רוצים להמשיך בו, אנחנו צריכים להבין, שזה עולם חדש ולא הכל תלוי בשאלה איפה נמצאת התנחלות זו או אחרת. אנחנו צריכים לשאול אם ישראל תמשיך לזנק מעלה או תיתקל בחומות השמצה. השינוי של המפה הוא השני אחרי הזינוק של ישראל".

פרס הדגיש, כי הסכסוך האמיתי במזרח התיכון הוא בין איראן לעולם הערבי יותר מזה שבין ישראל לפלשתינים. "איראן רוצה לחזור להיות אימפריה בגלימה דתית, באורניום מועשר ובטרור. אין לנו עניין שהמזרח התיכון יפול קרבן לשלטונות האיראנים - זה אסון לערבים ולנו. עדיף עולם פוליטי חילוני שמתקיים לא רק על פסקי הלכה. זו פעם ראשונה בהסטוריה, שיש למדינה שאיפה להיות אימפריה עם נשק גרעיני וטילים. אנחנו לא יכולים להיות אדישים לזה זה בנפשנו", אמר פרס.

פרס הבהיר ליצואנים, כי ישמח לעזור להם בשוקי חו"ל. "אני לא נבהל מהסיפורים של הון ושלטון, היות שאין לי הון ואין לי גם שלטון", אמר.

פרס דחה את הטענות נגד מימושים בחברות היי טק ואמר, כי יש לאפשר "כניסה ויציאה" מחברות. לדבריו, הכלכלה העולמית משתנה והיצואנים צריכים להתאים עצמם לשינויים במהירות. "העולם לא קפא, דברים משתנים בקצב אדיר ואנחנו צריכים להפיק לקחים", הוסיף פרס.

קודם לכן באותו כנס, אמרה מקסין פסברג, מנכ"ל אינטל ישראל: "לצערי הרב, המשבר העולמי לא חלף ואנחנו נמצאים בעיצומו של דבליו (W)". לדבריה, במהלך 2009 נראה היה שישנה יציאה מאוד מהירה מהמשבר, אולם הצעדים שננקטו בעולם לא יצרו מקומות עבודה חדשים.

לדברי פסברג, "על מדינת ישראל לשנות את קצב קבלת ההחלטות שלה. אם אנחנו רוצים להיות מדינה תחרותית אנחנו חייבים לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות". אינטל ממתינה לקבלת החלטה של ממשלת ישראל על המענק שביקשה להרחבת מפעל החברה בקרית גת. אינטל ביקשה מענק של 400 מליון דולר, הסכימה עם משרד התמ"ת למענק של 200 מליון דולר ודנה עם משרד האוצר על התנאים לקבלת מענק מופחת של כ-100 מליון דולר.

פסברג דחתה את ההצעה של חיים מר, יו"ר קבוצת מר המקובלת על התאחדות התעשיינים, להטיל קנס על הכנסה והוצאה של מט"ח לארץ, כדי למנוע את התחזקות השקל. "הסתכלתי על מה שהנגיד עשה והוא עשה את זה בחכמה רבה. זה עזר לנו לעבור את המשבר בצורה טובה יותר ממדינות אירופה. היתר תלוי בנו. אנחנו חייבים לדעת לפעול בכלכלה חופשית עם דולר שמתנייד. אנחנו חייבים למצוא את הדרך להתמוד עם זה. אנחנו תחרותיים למרות הפרשי השכר בחו"ל", אמרה.

"לא היינו ניזוקים אם היה היטל של אחוז מסויים על הוצאת הכסף מהארץ, אנחנו כלכלה קטנה נגד ספקולנטים גדולים", אמר מר. לדבריו, יש תעשיות שיצטרכו למות כאן כמו הטקסטיל. "יש לי מפעל באשקלון שאם יהיו תנאי תחרות אחרים יצטרך להיסגר". לדבריו, אם מרכיב עלות כח אדם ביצור היה משמעותי באינטל, גם אינטל היתה מתקשה לייצר בישראל. "חברות שעושות תוכנה ברומניה ובמזרח יותר זולות".

מארק גזית, מנכ"ל סקיי ויז'ן הסכים עם פסברג, כשאמר כי "אני לא רואה את בנק ישראל קונה דולרים עד אין סוף ומטיל היטלים על הוצאת הכסף". גזית אמר, כי מנתונים שבידיו, ישנם שני איזורים יוצאי דופן בעולם, אפריקה והמזרח הרחוק. "מבדיקות מול מנכ"לים ברחבי העולם עולה, כי באירופה ובארצות הברית לא צופים יציאה מהמשבר והשקעות חדשות, אולם במזרח ובאפריקה המצב שונה וישנה צמיחה".

לדברי אסתר אלדן, מנכ"ל כיתן, המדינה והממשלה לא מסייעות לפתרון בעיות דוגמת עלויות עבודה שמתקשות להתחרות עם אלה שבהודו ובסין. "אני מצפה שיסייעו באותם מפעלים שנמצאים במקומות שחשוב להעסיק עובדים", אמרה אלדן והתיחסה למפעל הנמצא בדימונה. "הסיוע שיכול להינתן הוא בעלות עבודה ספציפית לחברות מייצאות. ישנו מענק הנגב ואנחנו נתקלים בקשיים להינות ממנו", הוסיפה.

ספייה אמין, יו"ר קבוצת סראב המפתחת מוצרים לתעשיית הרכב סיפר, כי המפעלים שלו הממוקמים באור עקיבא ובכרמיאל היו מהנפגעים הראשונים ממשבר היצוא לטורקיה.

בתשובה לשאלה על ההתמודדות עם המשבר העולמי אמרה פסברג, כי "בסוף 2008 קיבלה החלטה לעשות מה שניתן כדי לא לפטר אנשים. לכן קיצצנו בדברים שהיו לנו עליהם שליטה והכנו תכניות מגירה למקרה שאם זה ימיר, נעבור לארבעה ימי עבודה ונקבל 80% מהשכר. לא הגענו לזה, בזכות השותפות עם ממשלת ישראל. כשמדובר בהשקעות זרות יש לזה אפקט פנומנל. העובדה שממשלת ישראל משקיעה באינטל גורמת לכך שלאינטל כדאי להעדיף את המפעל בארץ על המפעלים שלה בארצות הברית".

גזית: "2009 היתה השנה הכי טובה וצמחנו בה כמו שלא צמחנו בעבר. היה לנו מאוד קשה אבל למתחרים היה גרוע. חברות אמריקאיות שלקחו מכרזים לקחו מימון מאוד גבוה. פתאום הם לא יכלו לקבל מימון לפרויקטים ולכן הפסיקו אותם ואנחנו יכולנו לקבל אותם".

גוסטב קרוננברג, מנכ"ל תהל: "גופים מממנים רואים בתעשיות מסורתיות בטחון. כספים מופנים היום לתעשיות כמו תשתיות מים וכבישים. יש הרבה יותר מודעות בעולם להתחממות גלובלית. למדנו לבד בסין ובהודו. שיטות העבודה שם באמצעות פלטפורמות מקומיות".

בתשובה לשאלה על המלצה להצליח ביצוא במצב המעורפל היום אמר קרננברג: להביא ערך מוסף טכנולוגי לסין, הודו, אפריקה ודרום אמריקה. מר ענה, כי "אם אנחנו חפצי חיים עלינו להשקיע בחינוך. אני בוגר מדעים והיום אני מאוד מודאג מההידרדרות הישראלית". גם גזית אמר שעל המדינה להשקיע קודם כל בחינוך.

אלדן ציינה, כי בשנים האחרונות התמקדה כיתן בשווקים שנחלשו פחות ויכולים לשלם את הפרמיה עבור היצוא הישראלי. "החברה יצאה כמעט לחלוטין מארה"ב", אמרה. "אנחנו מתמקדים במוצרים כשהידע בישראל וחלק מהיצור מחוץ לישראל".

אמין אמר, כי הוא קורא למגזר הערבי ולממשלה ולמכון היצוא לעבור ליצוא. "אני קורא לכל המיגזר הערבי להתחיל לייצא".

פסברג אמרה, כי "דרושה מילת אזהרה לאופוריה שתגדל עם תגליות הגז. זה יכול להיות אסון". לדבריה, "אנחנו צריכים להשקיע מאמצים בפיתוח המגזר הערבי והחרדי. אם עושים את חשבונות התעסוקה בארץ מגיעים ל-39% וזה נמוך מאוד. שם אנחנו צריכים לרכז את המאמצים שלנו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גיף

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022

מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר

"עשה את עסקת חייו": כך הצליח אבי זינגר לרכוש את בן אנד ג'ריס במחיר זעום

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שיעור בבה"ד 15 . "אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד"

"לא תיארתי לעצמי שיש דבר כזה בצה"ל": בית הספר הכי טוב בישראל נמצא בכלל בגלילות

אילנית פינטו־דרור. "על פי המחקר שלי, מורות ומורים בבתי ספר אליטיסטיים מגיעים מרקע דומה לזה של התלמידים"

"ההורים שלהם משלמים אלפי שקלים בשנה - והם מסתובבים בעולם כמו בעלי בית"