הקרב על החיסכון הפנסיוני: דמי ניהול של 0.25% - יעד ריאלי?

הדיון בהצעת החוק שלפיה דמי הניהול בקרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים יוגבלו לשיעור של 0.25% נדחה בתחילת השבוע ■ באוצר מגבשים הצעה חלופית ■ כמה הוגן לגבות מהחוסכים, והאם השיעור שהוצע יאפשר לחברות להתפרנס?

נועם בר
נועם בר
נועם בר
נועם בר

>> בתחילת השבוע נרגעו מעט המנהלים של קרנות הפנסיה לאחר שאגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, בראשות עודד שריג, הודיע כי הוא מגבש פתרון חלופי להצעת החוק של ח"כ אמנון כהן (ש"ס). כהן חבר לח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) ולח"כים אחרים, ויזם הצעת חוק להגבלת דמי הניהול הנגבים בגין מוצרי החיסכון ארוכי הטווח לרמה של 0.25%.

בפברואר הזכיר ניתוח של TheMarker כי לאורך שנות עבודתו משלם הישראלי בחיסכון הפנסיוני דמי ניהול מצטברים שמסתכמים ביותר משליש מההפרשות שלו באותן שנים. האם הצעת החוק של כהן היא ריאלית נוכח העובדה שרוב הישראלים משלמים לכל הפחות דמי ניהול כפולים מ-0.25%? האם מנהלי החיסכון הפנסיוני מסוגלים להתקיים מדמי ניהול כאלה בעודם. המנהלים הרי נדרשים לשלם לסוכנים המשווקים את הפנסיה, ליועצים הפנסיוניים ולבנקים, שדורשים עמלות הפצה ונתח נאה מעוגת דמי הניהול הנגבים מהלקוחות.

"החברות הן אלה שצריכות להוכיח שדמי ניהול של 0.25% לא מספיקים להן", אמר השבוע כהן ל-TheMarker. לדבריו, השיעור שהציע נקבע באופן שרירותי, על סמך הערכה כי זהו שיעור מידתי שגם יותיר די רווח לגופים המנהלים.

"כמו שקבעו בעבר תקרה שרירותית של 2% דמי ניהול בגמל, כך קבעתי בהצעת החוק תקרה של 0.25%", אמר כהן. "לאחר שההצעה תעבור בקריאה טרומית יובא החומר לדיון בוועדות - ושם, אם יצליחו החברות להוכיח שצריך להעלות את התקרה הזו, נעלה אותה ב-0.1%-0.2% נוספים, לפי מה שיתבקש". כהן גם טען כי למיטב ידיעתו, רוב חברי הכנסת תומכים בהצעה.

קופות הגמל: התייקרות של 58% בארבע שנים

ניהול הפנסיה שלנו הוא עסק רווחי. בחינת פעילותן של קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים מעלה כי החברות הגדולות והבינוניות - שמנהלות נכסים בהיקפים של מיליארדי שקלים - רושמות לאורך זמן רווחים גדולים בדו"חותיהן.

עיקר הביקורת בנוגע לגובה דמי הניהול בחיסכון ארוך הטווח מופנה לקופות הגמל, שבשנים האחרונות הקפיצו את השיעור שהן גובות. מחקר שהגיש לכנסת הכלכלן אליעזר שוורץ לפני כמה חודשים הראה כי דמי הניהול בקופות שהוחזקו בעבר בידי הבנקים התייקרו בין 2005 ל-2009 ב-58%. עיקר העלייה התרחשה לאחר 2006, אז כבר מכרו הבנקים את מרבית הקופות לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות בעקבות רפורמת בכר.

בסוף 2009 היו דמי הניהול הממוצעים בענף הגמל 0.9% מהנכסים הצבורים. רק ארבע שנים קודם לכן הם היו 0.6% מסך הנכסים. היקף ההכנסות מדמי הניהול בקופות הגמל צמח מ-1.4 מיליארד שקל ב-2005 ל-2.5 מיליארד שקל ב-2009. נכון לסוף מאי, מנוהלים בקופות הגמל 281 מיליארד שקל. עלייה של 0.1% בדמי הניהול תניב לחברות הכנסות של 281 מיליון שקל.

אלא שהתמונה מורכבת. עם הקרנות נמנות גם כאלה שגובות דמי ניהול נמוכים במיוחד: הקופות המפעליות. חברות הניהול של הקופות האלה עורכות מכרזים על ניהול ההשקעות בקופה, ולא נדרשת בהן פעילות שיווקית כמו מכירות של סוכנים. לכן קופות אלה נהנות מדמי ניהול נמוכים במיוחד. עוד מקרה של דמי ניהול נמוכים הוא של הקופות המרכזיות לפיצויים - קופות גמל הסגורות כיום למצטרפים חדשים, וב-2011 ייסגרו גם להפקדות חדשות. גם הן גובות דמי ניהול ממוצעים נמוכים יחסית, 0.65%.

בנטרול הקופות המפעליות והמרכזיות לפיצויים, דמי הניהול הממוצעים בקופות ה"רגילות" הם בממוצע 1.1%. השיעור המקסימלי שהגופים רשאים לגבות בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות הוא 2% מהנכסים הצבורים, כך שעדיין נותר להם לאן לשאוף.

עם זאת, יש קופות הגובות מלקוחות מסוימים את המקסימום המותר. קופת הגמל תמר של כלל גובה 1.99% מלקוחות שיש בקופתם פחות מ-50 אלף שקל. גם אלטשולר שחם נגעה במקסימום, כשבדו"חות 2009 של חברת הגמל צוין כי ב-2009 הועלו בהדרגה דמי הניהול המקסימליים הנגבים ממצטרפים חדשים בכל הקופות שלה עד ל-2%.

העלייה בדמי הניהול לא פסחה גם על הקופה הגדולה בישראל, גדיש של פסגות, שבה הוזנקו דמי הניהול הממוצעים מ-0.85% ב-2008 ל-1.18% ב-2009 - עלייה של כ-39%. אם דמי הניהול של כל הקופות יגיעו למקסימום של 2%, ייתוספו לעוגת ההכנסות שלהן יותר מ-3 מיליארד שקל בשנה.

כשהחברות מעוניינות לגייס כספים חדשים הן יודעות להתפשר על דמי הניהול, עד הרגע שהכסף כבר שבוי אצלן. זו הסיבה העיקרית להבדל בין דמי הניהול הנהוגים בקרנות ההשתלמות, שבסוף 2009 היו בממוצע 0.82%, לבין דמי ניהול של 0.98% שנהוגים בקופות התגמולים, שכמעט אינן מגייסות כסף חדש.

קרנות ההשתלמות הן הסקטור היחיד המגייס כיום בענף הגמל. בקופות התגמולים פודים מדי שנה מיליארדי שקלים ובשל שינויי הרגולציה של השנים האחרונות, גיוס של כסף חדש נהפך לכמעט בלתי אפשרי.

אחד הגורמים העיקריים לקפיצה בדמי הניהול הוא עמלות הסוכנים. בעבר נוהלו הקופות בבנקים וגם השיווק התבצע על ידי עובדיהם. כיום ערוץ השיווק העיקרי שלהן הוא באמצעות סוכנים.

ככל שערוצי השיווק נשלטים במידה רבה יותר על ידי סוכנים, כך דמי הניהול גבוהים יותר. דוגמאות לכך ניתן לראות באלטשולר שחם. לאחר שבית ההשקעות רכש את פרפקט נהפכו הסוכנים לערוץ השיווק העיקרי, וגובה דמי הניהול עלה בהתאם. לעומת זאת, בחברות כמו ילין לפידות, שעיקר השיווק בהן מתבסס על ערוץ פנימי וישיר, דמי הניהול נמוכים ביחס לממוצע בענף.

על הכוונת: השכר המנופח של המנהלים

ולמרות הכל, יש חברות שגובות בחלק מקופותיהן דמי ניהול כל כך נמוכים עד שקשה להבין כיצד הגוף המנהל שומר על רווחיות.

כך, בשבועות האחרונים הכה פסגות בתדהמה את ענף הגמל, כשלפי הערכות, השאיר בידיו את ניהול קופת הגמל של עובדי מדינת ישראל (עמ"י), המנהלת 1.7 מיליארד שקל, תמורת פשרה מרחיקת לכת של קיצוץ ב-50% מדמי הניהול, שבלאו הכי היו נמוכים - מ-0.06% ל-0.03%. ניהול קופות מסוג זה נעשה לרוב תמורת 0.08%-0.1%.

בשוק טוענים כי אין ללמוד ממקרים כאלה על הרווחיות שגוזרות החברות בקופות הגמל. בשוק מסבירים את המהלך ברצון למנוע מצג של ירידה חדה בהיקף הנכסים המנוהלים, המשדר חולשה.

בדיקה של תוצאות הגופים הגדולים בשוק מלמדת כי לא בטוח שדמי ניהול של 0.25% יספיקו לחברות. בדו"חות 2009 של פעילות הגמל היו ההוצאות הרגילות - כמו עמלות, שיווק, פרסום, תפעול והוצאות הנהלה - 0.4%-0.7% מהיקף הנכסים המנוהלים הממוצעים. חברות שרכשו קופות של בנקים אמנם שילמו פחות לסוכנים, אך ניזקקו למימון הרכישה.

הוצאות אלה אינן קשיחות ועשויות להצטמצם אם החברות ייאלצו להפחית דמי הניהול. בעוד שיש מנהלים המשתכרים מיליוני שקלים בשנה, "הוצאות הנהלה" עשויות להיות המטרה הראשונה לקיצוצים. כך גם העמלות שמשולמות לסוכנים ומבצעי הצבירה הגרנדיוזיים שמהם הם נהנים מדי כמה חודשים.

החברות טוענות כי חלק גדול מהעלייה בדמי הניהול קשור ברגולציה הגוברת ובתהליכי הבקרה הקפדניים שנדרשים מהחברות המנהלות. "המוצר שהלקוח מקבל כיום הרבה יותר איכותי מזה שהוא קיבל בעבר מהבנקים", אומר מנכ"ל של אחד הגופים הגדולים בשוק.

ואולם בדיונים שהתקיימו בשנה האחרונה בוועדות שונות בכנסת, אמר יואב בן-אור, שהיה אז המשנה הבכיר למפקח על הביטוח, כי העובדה שבענף הפנסיה עתיר הרגולציה דמי הניהול לא רק שלא עלו - אלא אף ירדו, מוכיחה כי עלויות הרגולציה הן לא הסיבה להתייקרות בדמי הניהול בקופות הגמל.

קרנות הפנסיה הן אכן עולם אחר

מבין שלושת מוצרי החיסכון הפנסיוני, קרנות הפנסיה החדשות הן היחידות שהציגו בשנים האחרונות ירידה בדמי הניהול הממוצעים. בעוד שב-2005 הן גבו 0.43% מהנכסים הצבורים ו-4.53% מהיקף ההפקדות, הרי שב-2009 ירד השיעור ל-0.38% מהנכסים ו-4.11% מההפקדות - ירידה של 12% ו-10%, בהתאמה.

אחת האחראיות העיקריות להפחתה היא ההסתדרות, שבתוכנית "חברים ומרוויחים" שיזמה ב-2004-2006, אילצה קרנות פנסיה שזכו במכרזיה להחזיר את מרבית דמי הניהול שגבו - כשני שלישים מדמי הניהול שנגבו מההפקדות השוטפות וכמחצית מדמי הניהול שנגבו מהנכסים הצבורים.

ואולם גם כאן נראה שבקרוב ייהפכו דמי הניהול הנמוכים להיסטוריה. הגופים המוסדיים מספרים על תחרות בעייתית בענף בשנים האחרונות, שכיום שצפויה לדעוך ולאפשר זחילה של דמי הניהול כלפי מעלה.

בנוסף, הרגולטורים פועלים כדי לדחוף מעלה את התקרה האפשרית בשני המרכיבים של דמי הניהול בפנסיה, בעיקר בחלק שנגבה מהנכסים הצבורים. כיום התקרה היא 0.5% מהנכסים הקיימים ו-6% מההפקדות השוטפות.

במבנה כזה של דמי ניהול, יש חשיבות לאורכה של התקופה שבה מנוהל הכסף בקרן ולגובה הסכום שצבר הלקוח. ככל שבחשבונו נצבר יותר כסף, כך דמי הניהול הגבוהים שנגבים ממנו על ההפקדות השוטפות נהפכים זניחים, ומקטינים את דמי הניהול האפקטיביים המביאים בחשבון את שני המרכיבים. כך שבפועל מצבו של חוסך מתחיל בקרן פנסיה גרוע בהרבה ממצבו של חוסך ותיק - והוא משלם דמי ניהול גבוהים במיוחד.

דוגמה למגמה החדשה היא קרן הפנסיה של הפניקס, החמישית בגודלה בענף, שכבר נוגעת בתקרה עם דמי ניהול של 0.5% מהנכסים הצבורים. אקסלנס, החברה הבת של הפניקס, גובה 0.47% מהנכסים הצבורים, מעט פחות מהפניקס, אך בדמי ניהול הנגבים מההפקדות השוטפות היא קרובה מכולם למקסימום - עם 5.65%. גם קרנות פנסיה קטנות אחרות כמו יובלים וזו של הלמן אלדובי מתקרבות לתקרה במרכיב דמי הניהול מהנכסים הצבורים.

מי שחושב שדמי הניהול בפנסיה נמוכים יכול להציץ בדו"חות 2009 של מנורה, המנהלת את מבטחים, קרן הפנסיה הגדולה בישראל. אף שדמי הניהול שהיא גובה הם מהנמוכים בענף, 4.09% על ההפקדות ו-0.34% מהנכסים, היא עדיין רשמה רווח של 87.5 מיליון שקל. גם בקרב חברות אחרות פעילות הפנסיה רושמת תוצאות חזקות ויציבות, כך שדמי הניהול הנהוגים בפנסיה רחוקים מלהיות בעייתיים עבור החברות.

קרנות הפנסיה החדשות מנהלות, נכון לסוף מאי, 76.2 מיליארד שקל. קצב הצמיחה שלהן מעורר השתאות ומשאיר מאחור את שאר המוצרים הפנסיוניים. ב-12 החודשים האחרונים לבדם נוספו לנכסים המנוהלים בקרנות נטו 10.3 מיליארד שקל - 17% מהנכסים שנוהלו בתחילת התקופה. כך, כל העלאה מזערית לדמי הניהול צפויה להוסיף להן הכנסות של מאות מיליוני שקלים.

ביטוחי המנהלים כיסו את הבור

התחום שעבורו משלמים החוסכים את המחיר הגבוה ביותר הוא ביטוח המנהלים - מוצר שמשלב חיסכון פנסיוני ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה. אין בביטוח זה דבר נוסף מלבד ניסיון שיווקי מוצלח לפנות אל הלקוח בתואר הנחשק "מנהל".

סך הנכסים המנוהלים במוצר זה הוא 103 מיליארד שקל, בכמה סוגי פוליסות. העיקריות שבהן אלה הפוליסות החדשות שהונפקו לאחר 2004 והישנות, המשתתפות ברווחים, שהונפקו לפני כן ומנהלות את מרבית הכסף בענף ביטוחי המנהלים.

חברות הביטוח שמנהלות את פוליסות המנהלים החדשות גובות בהן דמי ניהול מההפקדות ומהנכסים הצבורים. יש כמה מודלים של לגבייה, כשאחד מהם הוא מודל של 13% מההפקדות השוטפות והפחתה לאורך השנים עד ל-0%. במקביל גובות החברות דמי ניהול מסך הנכסים שנצברו, שעולים בהדרגה מ-1% עד ל-2%. בשקלול שני המרכיבים, החוסכים בביטוחי המנהלים משלמים בממוצע כ-1.8%.

בפוליסות מהסוג המשתתף ברווחים, שמנהלות כ-82 מיליארד שקל, נהוג מנגנון גבייה אחר. החברות גובות דמי ניהול קבועים של 0.6% מהנכסים הצבורים, ובמקביל משתתפות בתשואה שהן משיגות ללקוח, ממנה הן גובות 15%. הרכיב המשתנה התלוי בתשואה הוא מקור הכנסה אדיר בעבורן.

די להציץ בנתונים מהשנתיים האחרונות כדי להיווכח בכך. לאחר שב-2008 הניבו פוליסות המנהלים המשתתפות ברווחים הפסדים כבדים לחוסכים בהן, נאלצו חברות הביטוח להפסיק את גביית דמי הניהול המשתנים עד לכיסוי ההפסדים. מהלך זה מנע מחברות הביטוח להשתתף בחגיגת התשואות הגדולה של 2009.

ואולם בינתיים, בתחילת הרבעון הראשון של 2010, מרבית החברות בענף סגרו את ה"בור" והחלו ליהנות מהכנסות של מאות מיליוני שקלים, שנוספו להכנסות האחרות כדמי ניהול משתנים שנגבו. זו הסיבה העיקרית לזינוק החד ברווח הנקי שהציגו מרבית חברות הביטוח לפני חודש, עם פרסום התוצאות הכספיות של הרבעון הראשון.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"