גן העדן השווייצרי - כבר לא מה שהיה

>> שווייץ היא הדוגמה הבולטת למדינה שהפכה את הסודיות הבנקאית מעקרון משפטי למושג קדוש.

"לשם השוואה, בספר החוקים של מדינת ישראל אין הוראה הכוללת חיסיון בנקאי", מסביר שמיר. "בהיעדר הוראת חוק, נאלץ בית המשפט העליון בראשית שנות ה-90 ליצור חיסיון בנקאי שמקורו בחובת הסודיות הקבועה בחוק הגנת הפרטיות ובמערכת ההסכמית שבין הבנק ללקוח", הוא אומר.

החשש העיקרי הוא כי חיסיון בנקאי מופרז מעודד ומושך מלביני הון. שמיר מציין כי בשנים האחרונות החלו מדינות שונות, ובראשן ארה"ב וצרפת, להילחם בהלבנת ההון במדינות כמו שווייץ וליכטנשטיין. המקרה הבולט ביותר היה התביעה שהגישו שלטונות ארה"ב לבית המשפט הפדרלי בארה"ב נגד בנק UBS, הבנק הגדול בשווייץ, בדרישה לחשוף את זהותם של 52 אלף לקוחותיו האמריקאיים, המחזיקים חשבונות בנק בסכומים שהוערכו בכ-18 מיליארד דולר. UBS התנגד למסירת הפרטים וטען כי הדבר נאסר בחוקה השווייצרית וכי אם יהיה עליו לחשוף את פרטי הלקוחות, עלולים עובדי הבנק לרצות עונשי מאסר.

ממשלת שווייץ התייצבה לצד הבנק וטענה בפני בית המשפט האמריקאי כי אין לחייב את הבנק בחשיפת המידע. הפרשה הפכה לתקרית בינלאומית שהסתיימה בפשרה, שבמסגרתה חויב בנק UBS לגלות מידע על חשבונות של 5,000 לקוחות זרים. שמיר מציין כי בעקבות פרשה זו חוששים כיום משקיעים בעולם מפני כרסום בחוקי החיסיון הבנקאי בשווייץ ובמקלטי סודיות אחרים.