לא מוטרדים מהמספרים: בכירי האוצר בעבר ובהווה נגד הגבלת שכר המנהלים

רבים מבכירי האוצר באו לעבוד במשרד במטרה להגיע לכסף הגדול בתחום העסקי

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

1. לא מתביישים להביע דעה. שי טלמון, היום מנכ"ל כלל ביטוח ולפני כן המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, היה בשנות ה-90 סגן ראש אגף תקציבים וכוכב-על במשרד האוצר. שר האוצר הציע לו קידום והוא יכול היה לקבל כל אגף במשרד. טלמון העדיף לעמוד בראש אגף החשב הכללי (חשכ"ל) הפחות נחשב, ולא בראש אגף התקציבים שבו עשה את כל הקריירה שלו במשרד. כששאלתי אותו מדוע, הוא לקח אותי לכניסה לחדרו של ראש אגף התקציבים ולכניסה לחדרו של החשכ"ל. בכניסה הראשונה היו תמונות גדולות של ראשי אגף תקציבים לדורותיהם ובכניסה השנייה תמונות גדולות של החשכ"לים לדורותיהם. "תראה כמה כסף עושים עכשיו בחוץ ראשי אגף התקציבים וכמה החשכ"לים לשעבר ותבין בעצמך את הבחירה שלי", אמר. עלות שכרו של טלמון ב-2009 היתה 6.6 מיליון שקל.

ביום שישי פירסם TheMarker טבלה של 100 המשתכרים המובילים במשק ב-2009. לא מעטים מכוכבי הרשימה עברו את בית הגידול של משרד האוצר. יוצאי האוצר מאיישים כמובן מקומות נמוכים מ-100, וגם להם לא צריך לדאוג. במילים אחרות: הכסף הגדול הוא היעד אתה מכוון גם כשאתה בשירות הממשלה.

שכר המנהלים במשק הציבורי והפרטי - המגיע לעתים לסכומים בלתי נתפסים - לא מטריד את ראשי האוצר. מי שבא לאוצר כדי לעשות כסף בעתיד בשוק ההון, בחברות הביטוח, בבנקים, במגזר הציבורי והפרטי לא יתמוך כשהוא במשרד בכל יוזמת חקיקה שתגביל שכר, שתפגע בתחרות החופשית. ואם הנושא יעלה לדיון בלשכת השר הוא לא יתבייש להביע את דעתו.

על הגב שלנו - פרויקט שכר המנהלים

380 אלף שקל בחודש, ואתם ברשימה - הסיפורים הקטנים והגדולים מאחורי דו"חות השכר

רוכבים על הגל - גם מנהלי החברות הקטנות רוצים לקחת חלק בחגיגה

"די עם הטבלאות האלה, אני משתגע"

השכר למנהלים, החשבון למשקיעים

שכר הבכירים בעולם - בוול סטריט חזרו לחגוג

איך להחזיר את השפיות לשכר המנהלים

כצמן שווה שלושה בכירים במתחרה הענקית מארה"ב

ברמות הגבוהות - אין חלופה למשכורת שמנה

מצנחי הזהב: טוב לעבוד - יותר טוב לפרוש

ולמי לא נשאר? כשהבכירים הרוויחו, שכר השכירים ירד

פרופ' יוסף גרוס: השווקים לא יכולים לפקח על עצמם - יש להטיל מס על הבונוסים

ככל הידוע לא נערך עד כה כל דיון בנושא שכר המנהלים בצמרת משרד האוצר, וגם לא בדרג הפקידותי הבכיר או הבינוני של המשרד בנושא זה. קרוב לוודאי כי לשר האוצר, יובל שטייניץ, ולסגן שר האוצר, יצחק כהן, יש דעות בנושא, וגם למנכ"ל המשרד, לראש אגף תקציבים ולחשב הכללי, אך עד כה הם לא נדרשו לקבל החלטה. הלחצים העיתונאיים על השר וסגנו גברו בימים האחרונים אך הם מיעטו לדבר בנושא זה. שטייניץ ניצל את החג לחופשה הרחק מהמולת ירושלים.

בדיון שנערך באחרונה בגלי צה"ל בין סגן שר האומצר יצחק כהן (ש"ס) וח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), אמר כהן במפורש כי דעתו שונה מזו של יחימוביץ' וכי יש להותיר בידי כוחות השוק החופשי את קביעת המשכורות. יחימוביץ' עומדת מאחורי יוזמת חקיקה הקוראת להגביל את שכר הבכירים למקסימום פי 50 מהשכר הנמוך בחברה שלהם.

בעולם, המתקדם יותר מישראל בתחום הניסיונות להגבלת שכר, נערכו בשנים האחרונות ניסיונות בכמה שיטות להגבלת השכר הגבוה, אך ללא הצלחה. בארה"ב ניסו להתמודד עם התופעה באמצעות מס הכנסה. לפני כמה שנים הוחלט בקונגרס כי הוצאות שכר שמעבר למיליון שקל דולר בחודש לא יוכרו לצורכי מס. החברות מצאו דרכים לעקוף את החקיקה. רעיונות להתמודדות דומה עם השכר הגבוה בישראל נדחו על הסף. בין המתנגדים - ראש הממשלה, בנימין נתניהו. יש המנסים להתמודד עם השכר הגבוה באמצעות מתן זכות הצבעה לבעלי המניות בחברה, כשדירקטוריון מעלה לדיון נושאי שכר. ההנחה היא שהשקיפות, הציבור והתקשורת ישפיעו על הדירקטוריון ועל בעלי המניות.

2. כוחות השוק יקבעו. בכירי משרד האוצר ב-20 השנים האחרונות, כולל הדרג הצעיר במשרד השואף לצמרת, מתנגדים לכל הגבלת שכר של בעלי התפקידים במגזר הציבורי והעסקי. כמה מהם הביעו את עמדתם בנושא זה בעבר ואחרים יביעו את דעתם קרוב לוודאי בתקופה הקרובה. הסיבות להתנגדות הן בעיקר שתיים - אידיאולוגית ואישית.

בצד העקרוני בכירי האוצר וגם בכירי האוצר לשעבר, כמו מרבית החברה הישראלית - כולל כל שרי הממשלה, כמעט כל הח"כים ובוודאי אנשי המגזר העסקי - הם מאמינים מובהקים בשיטה הכלכלית-חברתית הקפיטליסטית. לדעתם השכר צריך להיקבע על ידי כוחות השוק. כל ניסיון להגביל אותו באמצעות חקיקה או בכל דרך אחרת יהיה בבחינת פגיעה חמורה בתחרות החופשית, בחופש העיסוק, ביוזמה, ביצירתיות, במוטוויאציה של ראשי החברות והעובדים במשק.

גם ההסתדרות, אגב, מתנגדת במשך כל השנים לחקיקה בנושאי שכר. הדוגלים בגישת כוחות השוק אומרים כי הדרך הטובה ביותר להשיג את העובדים הטובים ביותר הוא לתגמל אותם בשכר הראוי. ומה זה שכר ראוי? כשאפשר, כשהחברה יכולה, כשהחברה רוצה - אין גבול.

קיימת סיבה נוספת להתנגדות בכירי האוצר, והדור השני והשלישי בו, להגבלת שכר הבכירים. זו הסיבה האישית. נערי האוצר מגיעים למשרד לאחר שסיימו את האוניברסיטה. הם עובדים, מתוך הכרה, שלוש-חמש שנים תמורת שכר נמוך. לאחר מכן הם עובדים תמורת שכר בינוני. כשהם מגיעים לגיל 30-35 השכר שלהם נהפך לבינוני-גבוה. זאת כאשר חבריהם שפנו לשוק העסקי מקבלים משכורות נאות יותר. ואולם נערי האוצר באים למשרד לא רק מכיוון שהעבודה מעניינת ומאתגרת יותר, אלא גם מתוך ידיעה כי יעזבו בגיל 35-40 כששמם הולך לפניהם.

3. הפקקים לא מרתיעים. אז, כשהשוק החופשי יחטוף אותם, התגמול הכספי יפצה אותם על כל השנים במשרד האוצר והרבה מעבר לזה. בדרך כלל, אף כי לא תמיד, הם צודקים. האוצר הוא בית הספר הטוב ביותר לבעלי תארים אקדמאיים בכלכלה, במינהל עסקים, במשפטים ובראיית חשבון בישראל. אין פלא שמסיימי האוניברסיטאות בחוגים אלה בבאר שבע, בחיפה, ובתל אביב, לא כל שכן בירושלים, עושים כל מאמץ להתקבל לאוצר. הם מוכנים לעלות לירושלים יום יום במשך 10-15 שנים למרות הפקקים בכניסה וביציאה מהעיר, להסתפק במשכורות לא מי יודע מה ולעבוד בתנאי לחץ - כל זאת מתוך ידיעה שהכסף הגדול יחכה להם בסוף המסדרון.

כל תמיכה בחקיקה להגבלת שכר הבכירים כמו זו שמקדמת כיום יחימוביץ', או קידמו בעבר ח"כ עמיר פרץ וח"כ דני יתום, פועלת בניגוד לאינטרסים המובהקים של בכירי האוצר. הם יעשו כל מאמץ לטרפד אותה, ישירות ובעקיפין. הם יזכו ללא כל צל של ספק לתמיכה של חבריהם, יוצאי האוצר, המחזיקים היום בעמדות בכירות בכל שדרות המשק, גם במשרדי הממשלה הרלוונטיים (איל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, היה מנהל רשות החברות באוצר).

מבט קצר על יוצאי האוצר יבהיר את הדברים הן מבחינת התפקידים שאליהם הם מגיעים כשהם עוזבים את האוצר והן מבחינת המשכורות שהם מביאים הביתה כל חודש. אלי יונס, מנכ"ל מזרחי-טפחות, המופיע במקום השני בטבלת 100 המשתכרים המובילים במשק שפירסם TheMarker ביום שישי, היה החשב הכללי באוצר. עלות שכרו ב-2009 היתה 18.5 מיליון שקל. לפני כמה שנים קטף יונס מצמרת האוצר את אלדד פרשר, לשעבר המשנה לחשכ"ל. כיום פרשר הוא משנה למנכ"ל מזרחי-טפחות, ועלות שכרו ב-2009 היתה 2.5 מיליון שקל.

איתן רף, יו"ר דירקטוריון לאומי, היה גם הוא חשב כללי באוצר. ב-2009 היתה עלות שכרו 8.3 מיליון שקל. עוד בוגר בית הגידול של החשב הכללי הוא יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים. עלות שכרו ב-2009 היתה 8.8 מיליון שקל.

קובי הבר, עד לא כבר ראש אגף התקציבים הדומיננטי באוצר, נחטף על ידי גליה מאור לבנק לאומי, לתפקיד ראש החטיבה לכספים וכלכלה. ניר גלעד, שהיה חשב כללי דומיננטי מאוד, מכהן כיום כמנכ"ל החברה לישראל. עלות שכרו ב-2009 - 5.9 מיליון שקל. דוד ברודט, לשעבר ראש אגף התקציבים, היה מנכ"ל המזרחי. אהרן פוגל, ראש אגף תקציבים באוצר, הוא היום יו"ר נס טכנולוגיות וחברת הביטוח מגדל.

לא כולם טיפסו לקצה הפירמידה באוצר כדי להגיע לקצה הפירמידה בעולם העסקי. אברהם ביגר, יו"ר מכתשים אגן, עבד בשנים 1970-1977 באגף התקציבים. בעבר הלא רחוק היה שיאן השכר במשק כיו"ר ומנכ"ל מכתשים אגן. ב-2009 עלות שכרו היתה 10.8 מיליון שקל. אבי גבאי, מנכ"ל בזק, עם עלות שכר בסך 8.9 מיליון שקל ב-2009, הוא דוגמה למי שעזב את האוצר בתפקיד ביניים - מרכז תחום תקשורת.

4. כולם מסודרים. הרשימה ארוכה; כולם משתכרים מצוין, כולם מסודרים. במשרד האוצר יאמרו בתגובה, אולי בצדק, כי טעות לחשוב שהכסף הוא הסיבה היחידה המניעה את האוצר. עובדה, מנכ"ל האוצר חיים שני לשעבר מנכ"ל נייס, החשב הכללי שוקי אורן לשעבר מנכ"ל בנק לאומי שווייץ, הממונה על שוק ההון פרופ' עודד שריג וראש אגף תקציבים עד לא כבר רמי בלינקוב - עשו את הכיוון ההפוך, כלומר, ויתרו על הרבה מאוד כסף ותפקידים אטרקטיביים בחוץ, כדי לשרת את המדינה ולתרום למשק.

ואולם, צריך לזכור שמדובר באנשים מבוססים מאוד, שעשו הרבה מאוד בחייהם, גם כסף, והם יכולים לפרוש לכמה שנים מהעולם העסקי או מהאקדמיה לתפקיד בכיר ומאתגר במשרד האוצר, שהשכר בו נמוך במושגים שלהם, כ-36 אלף שקל בחודש, אבל לא במושגים של 98% מאזרחי ישראל. לא מן הנמנע כי גם הם הגיעו לאוצר מתוך מחשבה שהתפקיד הבכיר ישמש להם מקפצה לתפקיד קוסם לאחר כשיעזבו את המשרד לאחר קדנציה של שנתיים-שלוש. כדוגמה טובה הם יכולים לקחת את יוסי בכר, שהגיע לתפקיד מנכ"ל האוצר מפירמה של רואי חשבון וכיום הוא מכהן כיו"ר דיסקונט.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה