מכירות הדיסקים של NMC ירדו ב-20%; החברה עברה להפסד תפעולי של 12.8 מיליון שקל ב-2009

עלות שכרם של בכירי NMC הסתכמה ב-2009 ב-2.6 מיליון ש'; מנכ"לית החברה, פנינה אדרי השתכרה ב-625 אלף ש'

טל לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל לוי

הדו"חות הכספיים של חברת המדיה NMC - חברת המדיה והמוסיקה הציבורית היחידה - חושפים היטב את האיומים הרבים מולם ניצבת תעשיית המוסיקה והסרטים בדמות תקליטורים צרובים הנמכרים במחירים נמוכים, הורדות קבצים וכן קיומו של שירות ה-VOD המאפשר למנויים להזמין סרטים הישר לטלוויזיה הביתית.

הסביבה הבעייתית הזו בה פועלת NMC, הביאה להפסד תפעולי של 12.8 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 1.6 מיליון שקל ב-2008 ורווח תפעולי של 1.17 מיליון שקל ב-2007. ההפסד הנקי של החברה הסתכם ב-14.75 מיליון שקל, לעומת רווח של 2.22 מיליון שקל ב-2008 ורווח של 2 מיליון שקל ב-2007. ברבעון הרביעי בלבד צברה החברה הפסד של 6.2 מיליון שקל.

הכנסות NMC הוכפלו והן עומדות על 118 מיליון שקל, בשל רכישת חברת "הד ארצי" ואיחודה בדו"חות מאז אפריל 2009. ב-NMC מציינים כי המחזור המאוחד מבטא למעשה ירידה ריאלית של 20% בהכנסות לעומת 2008 על בסיס פרופורמה, כלומר לו לא היה מתבצע האיחוד. כעת סובלת החברה מהון עצמי שלילי של 7.8 מיליון שקל, ופירוש כי התחייבויותיה של NMC גבוהות משווי הנכסים שהיא מחזיקה.

NMC פועלת בשני תחומים עיקריים: הראשון, הפצת תוכן כלומר הפצה ומכירה של תקליטורים ו-DVD בביצועם של אומנים מקומיים ויבוא של תוכן מוסיקלי, בפורמט זהה. תחום זה אחראי ל-51% מפעילות החברה ב-2009, או 100% מהפעילות ב-2008. בשנת 2009 הסתכמו ההכנסות ממכירת דיסקים בלבד ב-36.4 מיליון שקל - ירידה של 19% לעומת 2008.

התחום השני, הקמעונאות, במסגרתו מוכרת החברה מוצרי מדיה פורמט של DVD ו-CD וכן מוצרי מולטימדיה ומוצרי מדיה אחרים לצרכנים סופיים, באמצעות רשתות החנויות "טאוור רקורדס" ו-"בלוקבאסטר", וכן בהשכרת סרטים באמצעות רשת החנויות והמכונות האוטומטיות (להלן: "ווידאומטים") של "בלוקבסטר".

האיום: תקליטורים צרובים; ההזדמנות: חברות הסלולר

NMC מציינת כי המשבר הכלכלי העולמי השפיע עליה בשני אופנים המנוגדים זה לזה. מצד אחד, הירידה בשערי החליפין היטיבה עם החברה בהיבט של הוזלת עלויות יבוא התקליטורים ומוצרי המולטימדיה, וכן בהוזלת תשלומי התמלוגים לבעלי הזכויות בחו"ל. כמו כן, הירידה בשיעורי הריבית הביאה לחסכון בעלויות המימון של החברה מול הבנקים. מנגד, המיתון, החששות להרחבת המיתון, וכן הגידול באבטלה, הביאו לקיטון בביקושים למוצרי הפנאי בכלל ולמוצרי החברה בפרט.

האיום העיקרי ממנו סובלת NMC הוא מפעלים פיראטיים המייצרים תקליטורים צרובים. על פי הערכות שונות, היקף המכירה של תקליטורים צרובים הגיע בשיאו לכ-5 מיליון יחידות בשנה. תופעה זו, יחד עם חדירת האינטרנט אשר הובילה לתעשייה שלמה של הורדת תכני ווידאו ומוסיקה ללא תשלום, תוך הפרה בוטה של זכוית היוצרים, גרמו ועודן גורמות לשינוי באופי הרגלי הצריכה ולירידה משמעותית במכירות תקליטורים (שמע וויזואל). זאת, תוך פגיעה בהכנסותיהן של החברות הפעילות בתחום זה. איום נוסף הוא ה-VOD המאפשר קבלת סרטים וסדרות ישירות למסך הטלוויזיה.

עם זאת, הפתרון צפוי להגיע מכיוון הטלפוניה הסלולארית ושידורי הטלוויזיה, וכן מההתפתחות המואצת של העברת תוכן דרך האינטרנט, הפותחות לחברה הזדמנויות עסקיות לאספקת תכני ווידיאו ומוסיקה בתשלום, ישירות לצרכן הסופי. לעת עתה, הצמיחה בפעילות העסקית של החברה בתחום הניו-מדיה לא מפצה מבחינה כלכלית על הירידה בפעילות בתחום התקליטורים, ומכאן הפגיעה בפעילות הכלכלית של החברה.

השינויים בהרגלי הצריכה גורמים לחברות הפעילות בשוק לנסות ולמצוא פתרונות אשר יאפשרו להן להמשיך ולפעול לאורך זמ,ן תוך שמירה על כדאיות כלכלית של תהליכי ההפקה והמכירה. כך למשל, חברות תקשורת גדולות מתחילות להשתלב בעסקי הפקת והפצת התוכן, הן המוסיקלי והן הקולנועי, תוך השקעה מאסיבית במערכות טכנולוגיות וברכישת זכויות יוצרים. חברות אלו הופכות מצד אחד להיות מתחרות של החברה ומצד שני לקוחות פוטנציאליים לשימושים בתכנים בבעלות החברה.

בצורה זו, NMC שינתה את פניה מחברת תקליטים לחברת תוכן, כך שעיקר מאמצי החברה בתחום פעילות זה מנותבים למכירת זכויות, הן לשידור ו/או השמעת מוסיקה והן לרישום בעלות על תוכן לצורך הכנסות מזכויות יוצרים. זאת, בנוסף ולהבדיל ממאמצי שיווק של תקליטורים. החברה גם מתאימה את מוצריה לקהל יעד שאינו נמנה על המשתמשים הפיראטיים, כמו: רישוי צדדים שלישיים, מכירות לצרכי פרסום ושילוב בסרטים, השמעות פומביות, סלולאר, הפקת אוספים המיועדים לקהל יעד מפולח וכיוצא בזה. בנוסף, החברה פועלת לניהול ופיתוח הקריירה של האמנים עימם היא עובדת, החל משלב הפקת האלבום, דרך מיתוג ושילוב האמנים בפעילויות מקבילות (הופעות, פרסום, דוגמנות, משחק וכולי) וגובה אגב כך מן האומנים דמי ניהול אשר למועד זה, אינם מהותיים לה.

במהלך שנת 2009 חלה ירידה בביקושים לתוכן סרטים, בעיקר לאור זמינות טכנולוגית הפס הרחב באינטרנט. על מנת להתגבר על ירידה זו, הרחיבה החברה פעילותה בתחום רכישת זכויות הפצה לסדרות פופולאריות, וכן לתוכן המיועד להפצה לילדים, תוך עבודה מול האולפנים הגדולים בחו"ל ומול הזכיינויות בארץ.

עלות שכר הבכירים: 2.6 מיליון שקל

עלות שכרם של בכירי NMC הסתכמה ב-2009 ב-2.6 מיליון שקל. עלות שכרה של המנכ"ל פנינה אדרי הסתכמה ב-2009 ב-625 אלף שקל. עלות שכרם של סמנכ"ל תוכן רפטואר מקומי גד גידור, ועלות שכרו של סמנכ"ל הכספים אלון חן, הסתכמה ב-498 אלף שקל כל אחד. עלות שכרו של סמנכ"ל המכירות והשיווק רם ירון, הסתכמה ב-456 אלף שקל ועלות שכרו של מנהל הכספים של הד ארצי אליהו פרשטר, הסתכמה ב-502 אלף שקל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה

רעות וקנין. "יש מוצרים שגם אם אני מוכנה לשלם ורוצה להביא אותם, אין מצב"

מדוע הפיצות בפסח לא יכולות להיות עגולות? האישה שיודעת למה כל כך יקר פה