4 שלדים עברו ידיים בתוך שבועיים

אנשי עסקים ממהרים להצטרף לבורסה בתל אביב בדרך הקצרה ביותר - רכישת שלד בורסאי. בין הרוכשים: יצחק תשובה, עופר אייזנברג, ברק רוזן ואסף טוכמאייר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

>> מניית השלד הבורסאי אוריאלי זינקה אתמול ב-87%. הסיבה לכך היא פרסום ב-TheMarker כי חברת דלק נדל"ן שבשליטת יצחק תשובה מנהלת מגעים להחזרת חברת דנקנר השקעות לתוך הבורסה באמצעות מיזוגה לשלד. אוריאלי נשלטת בין השאר בידי בכירי פועלים אי.בי.אי, ובהם רונן צלניר. לפי הערכות, אם העסקה תצא לפועל פועלים אי.בי.אי תשתמש כנראה בשני הכובעים שלה - האחד כמוכרת והשנייה כחתם שיגייס בעבור השלד.

אוריאלי אינו היחיד. כך, למשל, קיימים שלדים כמו אופק נדל"ן - חברה שקרסה רק בשנתיים האחרונות ותירכש בידי עופר אייזנברג (ראו תיבה). דוגמה נוספת היא השלד סידב, שלפני כשבוע נודע כי יירכש בידי השותפות פונטיפקס, שבשליטת יו"ר טבע היוצא, אלי הורביץ, אסף טוכמאיר וברק רוזן, בעלי השליטה בפאנגאיה ובקנדה ישראל. זאת כדי להכניס את פעילותה של חברת פיתוח התרופות ביו ונט למסחר, בשאיפה שהמניה תיכלל במדד ביומד החדש. עוד שלד בורסאי הוא גולן מלאכת מחשבת, שבבעלות מור דן ואילון ברוך, שדיווח לפני כשבועיים כי הוא בודק אפשרות למזג לתוכו נדל"ן השייך לבעלי השליטה בו בהיקף של 100 מיליון דולר - ולהתחיל בהקמת פרויקט יזמות נדל"ן.

שלד בורסאי נוסף הוא גפן השקעות, שבסוף ינואר נחתמה לגביו העסקה, בהובלת חברת אפווינגס של ירון ייני, עם חממת חברות ביומד א.ת.י אשקלון. במסגרת העסקה העבירה החממה את כל פעילותה (אחזקות בחברות ביומד הנמצאות בשלבי פיתוח הראשונים) לשלד הבורסאי בתמורה ל-85% מהון מניותיו.

הלבלוב של השלדים האלו הוא כמובן תוצאה של הגאות בבורסה.

בעבור מי שרוצה להשתתף בחגיגה בשוק ההון, רכישת שלד בורסאי - חברה הרשומה למסחר בבורסה שפעילותה העסקית חוסלה, או שנמצאת במצב ירוד ועומדת לחיסול - ויציקת פעילות חדשה לתוכו, היא דרך קצרה וזולה יותר מאשר הנפקת החברה בדרך המסורתית.

דנקנר השקעות, העוסקת בבנייה למגורים, החלה במהלך זה לאחר שבחנה אפשרות לבצע הנפקה של מניותיה בבורסה. ואולם בין השאר משום שאין לה כיום תשקיף מוכן, החליטו ראשיה לקצר את התהליך באמצעות רכישת שלד, שהשלמתו עשויה לארוך חודשים בודדים.

רו"ח ירון ייני, מנכ"ל חברת אפווינגס, שעוסק בתחום מאמצע שנות ה-90, מחזיק בתיק של 15 שלדים בורסאיים שרכש בשלוש שנים האחרונות. שלדים אלו מיועדים ליציקת תחום חדש לתוכם.

"את ההנפקה לציבור לוקח להכין כשנה ואין ודאות כי תצליח. אנחנו רוכשים שלד, מנקים אותו מפעילות קיימת, מסדרים ניהול וממזגים פעילות חדשה בשלב הראשון, כאשר בשלב השני מבצעים גיוס הון בעבור התחום החדש. תוך כדי המהלך אנחנו מספקים שירותי ניהול וייעוץ, ומעלים משמעותית את סיכויי ההצלחה של ההנפקה", אומר ייני.

לפי ייני, קיימים כיום בשוק עשרות בודדות של שלדים פוטנציאליים, אך התופעה צפויה להתרחב בתקופה הקרובה, במיוחד בפעילות הביומד. "בדרך כלל הפרמיה המשולמת בעבור השלד היא 3-4 מיליון שקל, שבתמורתה ניתן בתוך חודשיים לצאת להנפקה ולעבור לשלב הגיוס", מוסיף ייני.

עלויות ההנפקה של החברה הפרטית בבורסה נעות בדרך כלל בין 5 ל-10 מיליון שקל וכוללות תשלומים רבים ליועצי הנפקה, עורכי דין, רואי חשבון, חתמים וכדומה, מציין עו"ד רונן וינוגרד ממשרד עו"ד ארנון שגב ושות'.

תהליך ההנפקה נמשך חודשים רבים, לעתים יותר משנה. לפי וינוגרד, מי שרוכש את השלד בורסאי חוסך ברוב המקרים את העלויות ואת הזמן, וכן את העברת השליטה המתבצעת כמעט מיידית.

לדבריו, הפרמיה המשולמת על השלד תסתכם בדרך כלל במיליוני שקלים בודדים. עם זאת, אם קיימים נכסים בחברה, למשל איגרות חוב שברשותה, או קופת מזומנים - המוכר ידרוש תוספת לפי שוויים. אם השלד צבר בזמנו את יתרת הפסדים המוכרים לצורכי מס, תידרש במקרים מסוימים תוספת למחיר הרכישה, בשאיפה לקזז הפסדים אלו מרווחים הצפויים מהפעילות החדשה.

סוחרי שלדים מקצועיים

כל חברה המרוקנת מפעילות ונמצאת ברשימת השימור, היא פוטנציאל ל"עסקת שלד". בתקופת הגאות בבורסה, נפוצים בשוק "סוחרי שלדים" מקצועיים, המתווכים שמאתרים חברות בקשיים או לא פעילות. המניות של רוב השלדים הקיימים נמצאות בהשעיה מהמסחר עקב אי עמידתן בקריטריונים. ידיעה על הכוונה למזג פעילות חדשה לתוך שלד, ובכך להחיות את המניה, מקפיצות בדרך כלל את המחיר באחוזים ניכרים ואף מכפילות את ערכן של המניות.

הוצאת מניה מרשימת השימור לאחר רכישת השליטה ומיזוג פעילות לתוך השלד נעשים בדרך כלל באמצעות הזרמת הון עצמי מינימלי. אם קיימת פעילות זניחה כלשהי, החברה הרוכשת תוציא אותה בסבירות גבוהה מחוץ לשלד.

בעבור השליטה הנרכשת תידרש תוספת, שהיא פרמיית שליטה שמושפעת מגורמים שונים, כגון תדמית השלד בשוק המזוהה עם השם, פעילות או הבעלים הקודמים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות