"מוכרים זכויות לדירות וירטואליות - והציבור ממהר לחתום"

מאות האנשים שהצטרפו לקבוצת הרכישה של מגדלי ארלוזורוב בתל אביב קיוו לרכוש דירה יוקרתית במחיר מציאה - והזדרזו לחתום על הסכם הרכישה. אלא שעיון בהסכם מעלה תהיות רבות. למשל, האם הרוכשים יודעים שקנו קרקע ליחידת דיור ולא דירה?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

>> הרבה אופטימיות ותקווה ניכרו על פני חברי הקבוצה הגדולה העומדת לאכלס את מגדלי ארלוזורוב בתל אביב במהלך כנסי השיווק שנערכו בשבוע שעבר במרכז הירידים. אחד מהם, דניאל (שם בדוי), רווק בן 31, הסביר: "הפרויקט נשמע לי קורץ ומעניין. העובדה שעוה"ד צחי ועידו חג'ג' בתמונה ובנק מזרחי טפחות מלווה נתנה לי ביטחון ותחושה שזה פרויקט רציני".

לדברי דניאל, איש השיווק של הפרויקט הציע לו שתי אלטרנטיבות. "האחת, דירת שלושה חדרים של 75 מ"ר בקומה שמינית תמורת 1.37 מיליון שקל, והשנייה דירת שני חדרים, 63 מ"ר בקומה 19 תמורת 1.18 מיליון שקל. אני מעוניין מאוד לקנות דירה בפרויקט הזה. במחירים האלה אני בקושי מוצא דירה בדרום העיר", הוא אומר. בתחושה דומה הגיעו רוב חברי הקבוצה, שמאורגנת על ידי קבוצת חג'ג' ואור סיטי נדל"ן. על הנייר מדובר במחירים אטרקטיביים יחסית לאלה הנהוגים בתל אביב, וכן מדובר במגדלים שלפחות לפי ההדמיות לא מביישים את מגדלי אקירוב ומגדלי YOO. אך האם הרוכשים בארלוזורוב באמת מקבלים את התמורה שלה הם מצפים?

מארגני הקבוצות - עו"ד צחי חג'ג', אחיו עו"ד עידו חג'ג' וענבל אור, הבעלים והמנכ"ל של קבוצת אור סיטי נדל"ן - הפגינו רצינות רבה. הכנס נערך בביתן ענק בגני התערוכה, עשרות אנשי שיווק ועורכי דין החתימו את הרוכשים שקבעו פגישות מראש ובתוך כעשר דקות נחתמו עשרות עסקות. המפגש בין דניאל לאיש השיווק היה קצר, קולע ומקצועי ובמהלכו ניתן לדניאל נוסח הסכם למימוש האופציה לרכישת הנכס.

עם זאת, מעיון בהסכם שעליו חתמו הרוכשים ומהתייעצות עם עורכי דין שמתמחים בקבוצות רכישה ובמקרקעין, עולות שאלות. ראשית, מארגני הקבוצה מציינים כי עם מימוש האופציה ומכירת הזכויות בקרקע יסתיים תפקידם, והם לא יהיו אחראים לבנייה, לתכנון או לניהול הקבוצה. מי יהיה אחראי? המארגנים אינם אחראים על זה. בקבוצות רכישה נהוג לבחור ועד יציג של הרוכשים שימשיך לנהל את המגעים מול הגופים השונים כמו מתכננים ואדריכלים, מנהלי ומפקחי העבודה מטעם הקבוצה, קבלנים, חשמלאים וועדות לתכנון ולבנייה - ויש לא מעטים כאלה. עבור 486 איש מדובר בפרוצדורה לא פשוטה.

מה שכן, אם חברי הקבוצה יחפצו בכך, מארגני הקבוצה יהיו מוכנים להישאר על תקן יועצים וללוות את הוועד היציג של הרוכשים ללא אחריות וללא תמורה. גם אם המארגנים יתנתקו מהקבוצה, חברי הקבוצה עדיין יזכו להיתקל שוב בעו"ד צחי חג'ג', הפעם כעורך דין המייצג אותם, ואף יצטרכו לשלם לו 2% ממחיר דירתם כשכר טירחה.

"הציבור פועל כעדר"

דניאל הביע תמיהה על כך שבעוד ההסכם הוא לרכישת הקרקע ליחידת דיור, בפועל המארגנים מחתימים על רכישת דירה וגם מסכמים עם הרוכש באיזה בניין הדירה שירכוש, המערבי או המזרחי. כמו כן הם מעבירים לרוכש סקיצה, הדמיה ומפרט של הדירה - שלמעשה לא קיימת עדיין - במקום לשווק לו יחידת קרקע.

בחוזה, לעומת זאת, המארגנים מציינים בחוזה: "הצדדים (הרוכשים הפוטנציאליים) מציינים כי צד א' לא הציג בפני המשתתף מצגים כלשהם הקשורים במקרקעין או במצבם הפיסי, בעניין בנייה או אפשרויות בנייה או מצג אחר".

"אין לקבוצות מחויבות חוזית עבור הרוכשים", מסבירה עו"ד רנה שבולת, בעלת משרד המתמחה בנדל"ן ובליטיגציה מסחרית. "וכך הן בנו את המסמך. המארגנים לא מסבירים לקונה מה העלות הסופית של יחידת הקרקע, מה עלות הבנייה שישלם לקבלן ומה עורכי הדין מקבלים תמורת תשלום של 2% מדירה וירטואלית. המסמך הזה לא כולל הצהרות ולא מצגים של המוכר והציבור פועל כעדר וחותם מבלי לבדוק. מוכרים זכויות לדירות וירטואליות - והציבור ממהר לחתום.

"למעשה, נראה כי קבוצות הרכישה נפרדות מהרוכשים מיד לאחר מימוש הקרקע. זה סיכון גדול מאוד, אך קיים גם סיכון נוסף, כאשר הן מוכרות בפועל זכויות לדירה ונוהגות כך כמו כל קבלן אחר".

לדברי עורך דין שמתמחה בקבוצות רכישה, "ההסכם אומר לחברי הקבוצה את הדבר הבא: 'קנו ממני את האופציה במחיר גבוה מהמחיר שעליו חתמתי עם בעל הקרקע - ואני יוצא מהקרקע ולא אחראי כלפיכם בכלום'. לא ברור מהו שיעור הרווחיות של המארגנים, ולמעשה הדבר הבולט בהסכם הזה הוא שיום אחרי רכישת הקרקע 480 חברי הקבוצה נשארים לבד".

גם דניאל הודה כי לא היה מודע לדברים רבים, כמו גם לכך שהמארגנים מסירים מעצמם כל חבות אפשרית ממיסוי שקשור לקרקע. "עלול להיווצר מצב שבו רשויות המס יראו במארגנים יזמים שמוכרים לאנשים דירות כמו כל קבלן, ולפיכך צריך להטיל עליהם מס רכישה על הקרקע בשיעור של 5% ממחירה. לפי ההסכם, המארגנים מטילים את הכל על הרוכשים", אומר העו"ד.

"מבטיחים 1,001 הבטחות"

בהסכם כתוב שהקונה "ראה את המקרקעין לפני חתימת ההסכם ובדק אותו פיסית, משפטית ותכנונית, לרבות התוכניות החלות והתנאים לפיהן". כמה קונים באמת עשו את הדברים? דניאל מודה שלא עשה דבר, וחבל. מדובר בפרויקט סבוך, שיחייב את הקונים בתשלום עבור העתקת קו מתח גבוה שעובר במגרש, בהקמת מנהרה ממערב למזרח, בסלילת כבישים חדשים, פיתוח טיילת לאורך הפרויקט והקמת גשר שיקשר בין הצד המזרחי למערבי.

ברוב עלויות הקמת התשתית תישא העירייה, וביתר יישאו היזמים הבונים לכל אורך רחוב מנחם בגין. מה חלקו של דניאל בעלויות הללו? הוא אינו יודע. הוא רק מעיר שהוא לא ידע שהוא נהפך לסולל בונה.

דניאל גם לא ידע שההסכם בין המארגנים לקבוצת קרסנט הייטס, בעלי הקרקע, נקוב בדולרים כך שאם שער הדולר היציג יעלה על 4 שקלים ההסכם יוצמד לדולר. משום מה, אגב, לא מצוין בחוזה מה יקרה אם שער הדולר יירד, מה שאמור להוריד את מחיר הקרקע בשקלים.

"לא מסרו לי שום דבר בעניין העתקת קו מתח והוצאות תשתיות נוספות", מספר דניאל. "הם נתנו תחושה שהם מלווים ונמצאים בתהליך לכל אורכו. מי כן יישא באחריות? איך הם קובעים, אם כך, שהקמת הפרויקט תימשך חמש שנים אם הם לא ימשיכו לארגן את הקבוצה? גם הסיפור של היתרי הבנייה לא ממש מובן.

"עשו עלי רושם רציני מאוד במהלך הפגישה. לקחו ביתן גדול, עם קפה ומאפה בחינם, לוחות אלקטרוניים ופלזמות שמציגות את הפרויקט, איש שיווק משכנע מאוד על כיסאות מנכ"ל מעור - בסך הכל עשו רושם של פרויקט ברמה. מצד שני, איש המכירות עיניין אותי בנושא מפרט הדירה, אבל אני התעניינתי בדברים אחרים והרגשתי שצריך לחלוב את המידע".

"מבטיחים להם 1,001 הבטחות בעל פה", ממשיכה שבולת. "תוכניות בניין העיר מאפשרות בנייה של 300 דירות בלבד בשטח של 100 מ"ר, ולא 486, אז הם מסבירים שהם במגעים עם העייריה. מתי זה יאושר? הרוכשים חותמים על מסמכי הקבוצה באופן ממש עיוור. זה מה שנקרא חתול בשק. המדינה צריכה להתערב כאן. אסור לבצע עסקות כאלה. לא ייתכן שציבור כל כך גדול ייקח סיכון כל כך גדול, מה שיכול לפגוע במשק כולו, כמו שקרה עם נפילת חפציבה, שפגע בכל הענף והבורסה. אם הם ייפלו או ייפגעו זה יפגע בכולנו. לקחו כאן פשוט את כל החוקים שמגינים על רוכשי הדירות וזרקו הכל לפח. אנשים הם פשוט עדר".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה