כולם מרוויחים מגיוון אנושי בשוק העבודה

>> נראה שבכל מקום שאליו נפנה מבטנו יש הסכמה מקיר לקיר שצריך להתקיים שוויון במקומות העבודה.

המושג גיוון ההון האנושי או Diversity Management מתייחס לפוטנציאל הגלום בשילוב פרטים שונים בארגון והפיכתו למוצלח יותר. ארגון המאמץ מודל עסקי זה אינו מעסיק עובדים ועובדות מרקעים שונים כדי למלא מכסה מסוימת, אלא כדי לממש את מגוון הכישורים שיש לכל אחד ואחת להציע בקבוצה המעורבת ולהיתרם משונותם ומנקודות המבט השונות. העלייה ברווחיות והצורך להגיע לשווקים חדשים מגבירים את הצורך בהפיכת הגיוון והשונות לנורמות ברורות בניהול משאבי האנוש של החברות העסקיות.

המודל אומץ על ידי חברות אירופיות ואמריקאיות רבות, כמו בואינג, יבמ, גוגל ופפסיקו. הניסיון המצטבר שלהם מלמד דבר שאינו ברור מאליו - שנוכחותם של עובדים מרקעים חברתיים ותרבותיים שונים, מסייע לחברות להבין לעומק צרכים של לקוחות רב תרבותיים, ולהגדיל את רווחי החברה באמצעות פנייה לפלחי שוק שונים. מחקרים אף הראו כי קיים קשר בין גיוון אנושי במקום העבודה לבין חדשנות ויצירתיות. יצירתיות וגמישות מאפשרות לעובדים ולמנהלים לקבל החלטות טובות יותר ולפתור בעיות בצורה אפקטיבית יותר. מגוון רחב של דעות הוא המתכון לחוכמה קולקטיבית וליכולת לחשוב מחוץ לקופסה.

ישראל היא מדינה רב תרבותית, מדינת מהגרים. כ-20% מהתושביה הם בני מיעוטים ויותר מ-10% הם עולים חדשים ממדינות שונות. חברות רבות במרחב העסקי הבינלאומי זיהו את הצורך בגיוון אנושי במרחב הארגוני שלהן ואת הפוטנציאל הטמון ביכולת לפנות לציבורים רבים ומגוונים. גם בישראל חברות גדולות החליטו לאמץ את מודל ה-Diversity Management כחלק מהאחריות התאגידית שלהן. במישור הכלכלי הבינלאומי, ישראל היא מדינה שמייצאת ומייבאת בסדר גודל של מדינות הגדולות ממנה פי כמה. כל אלה מובילים אותנו למסקנה כי ישראל בשלה ומתאימה לניהול רב גוני.

מול התפישה הרואה במבנה האוכלוסייה מכשול להתפתחות חברתית וכלכלית שעמו אמורה ישראל להתמודד, עומדת הגישה הרואה במגוון האנושי נקודת חוזק, שברמת הרכב התעסוקה בארגון העסקי ניתן יהיה למנף אותו ליתרון עסקי.

הכותבת היא נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת