כשהקירות מתחילים לחשוב

מסכי ענק יעצבו את הקניון בהתאם לעונות השנה, מגרש המשחקים ישלח לילדים מייל עם תצלומים מהביקור האחרון והתצוגה במוזיאון תשתנה לפי העדפות המבקרים. טלי קרקובסקי, מעצבת חוויה, מתכננת את הבניינים של המחר

גליה ימיני
גליה ימיני

<<כשטלי קרקובסקי העבירה באחרונה סדרת הרצאות לתלמידי המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, היא לא ניסתה להקנות להם ידע קיים. מטרתה היתה לגרום להם לחשוב אחרת, בצורה חדשה. להרחיב את גבולות הדמיון. זה מפני שקרקובסקי, 31, מעצבת ישראלית המתגוררת בלוס אנג'לס, עוסקת בעיצובי-עתידני - Experience Design -שיוצר אינטראקציה בין האדם לבין המוצר.

תארו לעצמכם עולם שבו רחוב שלם בעיר שלכם בנוי כך שהבניינים משמשים מסכים שמציגים מידע, או שהמסכים משדרים לכם נוף שמתאים לאווירה של אותו יום. דוגמה נוספת היא שבספר של הילדים שלכם יש פתח שאליו אפשר להשחיל אייפון ולהפוך את הקריאה לחוויית מולטימדיה.

כבר התרגלנו למסכים דיגיטליים שתלויים בחנויות ומשדרים לנו פרסומות דיגיטליות, ואולם בעתיד, אומרת קרקובסקי, כל קיר החנות או קיר הקניון יהיו מסך דיגיטלי עם חיישנים, שלא רק ישדר לנו פרסומות אלא יתקשר אתנו.

למפרסמים, כמובן, זו תהיה הזדמנות פז לשדר את המותג שלהם באופן מעט שונה: הם לא ייצרו יותר פרסומת שקוטעת רצף צפייה בתוכנית טלוויזיה, אלא יבנו חוויית מותג לתוך התרבות החדשה. למשל, קיר חיצוני של מרכז קניות שמשדר נוף סתיו מתנועע, ובתוכו - כחלק מהנוף - נוסעות מכוניות מסוג מסוים.

שבועיים בחודש במטוסים

קרקובסקי נולדה בראשון לציון, ובגיל שמונה עברה עם הוריה להונג קונג. אביה עבד אז באסיה עבור שאול אייזנברג. בגיל 18 חזרה לישראל, ושנה לאחר מכן עברה לטורונטו לשלוש שנים. היא החלה ללמוד מדעי המחשב ותכנות באוניברסיטת טורונטו, אך עד מהרה הבינה שזה לא הכיוון שלה ועברה ללמוד ב-Ontario College of Art and Design - בית הספר הנחשב לעיצוב.

ואולם היא לא הספיקה לסיים את התואר. בשנה השנייה גילתה שיש לה הזדמנות לחילופי סטודנטים עם Parsons, בית הספר לעיצוב בניו יורק. היא עברה לשם שבועיים לפני 11 בספטמבר, שהיה אמור להיות יומה הראשון ללימודים. היום הזה גם עיצב לה חלק מהקריירה.

היא למדה לתואר ראשון בתקשורת חזותית עם התמחות בגרפיקה בתנועה. בקיץ שבין השנה השלישית לרביעית ללימודים היא חיפשה מקום להתמחות, והתקבלה לעבודה בחברת העיצוב Imaginary Forces.

באותו קיץ נערכה בניו יורק תחרות לעיצוב מחדש של מגדלי התאומים. החברה שבה עבדה ניגשה למכרז כשותפה בקבוצה של חברות.

"בנינו משרד מיוחד במנהטן לקראת הפרויקט, עבדנו מהבוקר עד הלילה, הכנו קבצים. הגענו לשלב של שלוש הקבוצות האחרונות במכרז, ובסופו של דבר האדריכל דניאל ליבסקינד זכה בפרויקט. עם זאת, עבורי זו היתה הפעם הראשונה שבה חוויתי שילוב של ארכיטקטורה, ניו-מדיה ועיצוב, ורציתי להקדיש לזה את הקריירה שלי".

עם סיום התואר עבדה קרקובסקי ב-Imaginary Forces שבע שנים, במהלכן עברה לסניף החברה בלוס אנג'לס, שם עשתה תואר שני בארכיטקטורה אינטראקטיבית ב-UCLA. היא ניהלה את תחום העיצוב החווייתי בחברה ועבדה עם לקוחות כמו ויקטוריה'ס סיקרט, מוזיאון MOMA, ואן קליף אנד ארפל'ס. כיום היא מנהלת את התחום בחברת WET Design בלוס אנג'לס, ומרצה עליו בכל העולם. התפקיד גורם לה לשהות כשבועיים בחודש במטוסים. בימים אלה היא מתכננת לעזוב את החברה ולפתוח עסק בשם Apologue.

כשקרקובסקי מנסה להגדיר את העיצוב החווייתי היא מדברת על הכנסת טכנולוגיה לתוך ארכיטקטורה. "אנחנו כבר לא יכולים לדמיין את העולם בלי אינטרנט - כל הפונקציונליות, התוכן והאינטליגנציה שיש באינטרנט או במכונות חכמות. בעתיד הלא מאוד רחוק ניקח את זה כמובן מאליו שיש ארכיטקטורה אינטליגנטית בעולם. עיצוב חווייתי זה לא גימיק - זו חוויה אינטליגנטית".

ומה יקרה לנו כשהחללים יכללו בתוכם אינטליגנציה טכנולוגית ואינטרנטית?

"ברגע שבונים אינטליגנציה לתוך החלל, זה אומר שהחלל יוצר עבורנו אזור שמתאים את עצמו אלינו, שיהפוך עצמו בהתאם לעניין ולמה שרלוונטי לנו. זה ייצור ספייס קינטי, דינמי. הקיר לא יזוז, אבל התוכן שלו, הטפט שלו, ישתנה".

קרקובסקי מיד עוברת לכך שאפשר לבנות מזה מודל עסקי: "החללים יאספו אינפורמציה עלינו וייתנו לנו מידע בהתאם. זה יאפשר לבנות מודל עסקי למי שמספק את האינפורמציה או בונה את החללים הללו. אבל כדי לעשות זאת אנחנו לא לוקחים כמובן מאליו את מה שאנחנו רגילים להגדיר כיצירת תוכן, וארכיטקטורה הופכת להיות משהו נושם, חושב, חי וקינטי".

כדוגמה היא מביאה פרויקט שנטלה בו חלק, מוזיאון הטבע בפנמה שמעצב הארכיטקט פרנק גרי עם ברוס מאו. "אחרי שהמבקר הסתובב בכל החללים האחרים וסימן את מה שמעניין אותו, כשהוא מגיע לחלל האחרון כבר נצבר עליו מידע. עיצבנו קיר מדיה שחותך את הגלריה והופך לחלון פנורמי בין שני האוקיאנוסים שביניהם ממוקמת פנמה - האטלנטי והשקט. המטרה היא להיכנס לנוף דרך קיר המדיה, והתוכן קופץ לפי העניין שלך. כשהצופה מתקרב לקיר, באופן אינטואיטיבי המדיה מכניסה אותו לתוך הנוף, משנה ומגדילה או מקטינה את התמונה. אם הצופה סימן קודם שמה שמעניין אותו זה פרחים וקופים, הקיר יקרב אותו לתצפיות כאלה. אם יש כמה אנשים שעומדים מול המסך - המסך עושה שקלול אינפורמציה של כולם ומכניס אותם לנוף בהתאם,.

"עיצבנו גם קונכיות מדיה שהצופה נכנס אליהן, והקונכייה יוצרת לו חוויה מקיפה של כניסה לתוך הנוף - אם הוא סימן שהוא אוהב ציפורים, תעוף מעליך להקה. המסך קורא תנועות ידיים, והציפור יכולה להגיע אליו עם הרמת היד ולספר לו סיפור דרך בועת מידע שצפה על המסך. יש בגלריה גם חורי הצצה קטנים שמאפשרים חוויית צפייה במדיה אינטראקטיבית של טבע".

פירורי אור במדרכה

פרויקט נוסף שקרקובסקי היתה מעורבת בו הוא פרויקט בנייה גדול בטקסס בשם River Oaks. זהו קומפלקס שמכיל מלונות, משרדים, מגורים, חנויות, מסעדות ומקומות שעשועים. "היזם רצה שנפתח לו אסטרטגיה למדיה. איך זה יעבוד בכל גודל בפרויקט - מנקודת אור עד למדיה בגודל של בניין, ושהאסטרטגיה הזו תשולב בתוך הפרויקט מתחילת בנייתו.

"הגדרנו לתוך המדרכה סימני דרך - פירורי אור שמסמנים דרך מהחניה עד הבית. מלווים אותך כמו בסיפור של עמי ותמי. לכל בית עסק יש צבע ספציפי שמוביל את הדרך אליו. איך מממנים את זה? בית העסק משלם. ואפשר גם לעשות ליסינג. אם, למשל, חנות פראדה עושה ערב השקה למוצר ורוד, אז פירורי אור ורודים מובילים אותך בדרך לפראדה. זו תאורה שבנויה בתוך הריצפה.

"ברמת הביניים, עיצבנו מפות אינטראקטיביות שהמצב הסטטי שלהן הוא Screen Saver נושם, אמנותי, עדין. הוא פועם ומזמין אנשים לגעת בו. כשאדם נוגע בו, המסך פותח חלון לאינפורמציה שקיימת בפרויקט - הזמנה למסעדה, מידע על סרטים, מפות. אם מדובר בעובר אורח, אפשר להציג לו פרסומות שקשורות לאזור שבו הוא נמצא. אם מדובר באורח במלון או בעובד באזור, אז יש לו כרטיס RFID שמזהה אותו ויוצר תקשורת בינו לבין התוכן".

לילדים צפויה חוויה שונה לגמרי ממה שהם מכירים בגן שעשועים כיום. "גן השעשועים בפרויקט ייראה רגיל לגמרי", אומרת קרקובסקי, "אבל יש חיישנים שמוטמעים בכל המתקנים, והתנועה של הילדים יוצרת ציור בזמן אמת באמצעות גרפיקה דיגיטלית. למעשה נוצר ציור קינטי על מסך תלוי, והוא משתנה בהתאם למי שמשחק. לאחר מכן המסך שולח לילד מייל עם התמונה הייחודית שיצר".

ברמת הארכיטקטורה הכוללת יותר, בפרויקט מתוכננים קירות שלמים ליהפך למסכים שמציגים את עונות השנה. "חלק מהמותג של הפרויקט הוא להביא את העונות לתוך הבניין. אנו יוצרים מעין נוף מלאכותי. כאשר אנשים עוברים ליד הנוף אנחנו יכולים להכניס את הצל שלהם לתוך התמונה, לתוך העולם שלנו. אם שמים צל של מכונית מסוג מסוים - זו בעצם פרסומת סמויה, וגם זה אפשרי. למותגים זה יאפשר להיות חלק מהחיים שלנו, ולצאת מהתפישה שפרסום הוא הפרעה. במקום פרסום קונבציונלי בונים חוויה שאנשים רוצים להיות חלק ממנה, חוויה במקום שאנשים רוצים להגיע אליו. במקביל המפרסם יכול למדוד התנהגות של אדם שמשתתף בחוויה הזו - למשל, כמה אנשים התעניינו בתוכן מסוים".

נראה כי האפשרויות אינסופיות: "אם בחנות בגדים יש חיישנים חכמים על הבגדים, ואני מודדת חולצה, אז חדר המדידה מודע לאיזה אייטם יש בתוך התא. המסך בתוך תא המדידה יכול לומר לי שיש זוג מכנסיים שמתאים לחולצה הזו, או צעיף שמתאים לחולצה הזו, 'האם את רוצה למדוד?'"

ואם באופנה עסקינן, כשעיצבה קרקובסקי את החללים של אולמות תצוגות האופנה של ויקטוריה'ס סיקרט ל-2008 במלון פונטנבלו במיאמי, הם בנו מבנה בן שלוש קומות ללילה אחד. "מיקמנו 15 מסכים קינטיים בגובה הבניין כולו, ומתחתם מוקם מסלול הדוגמניות. היו גם מסכי LED שמביניהם יצאו הדוגמניות למסלול. עיצבנו תוכן גרפי לכל ליין של בגדים שעלה על המסלול, והתוכן הזה התאים את עצמו בהתאם לבגדים שלבשו הדוגמניות".

ומה לגבי הפרטיות?

"צריך לזכור שהכל בבחירה. אין כוונה ליצור עולם כמו בספר '1984'. זו חוויה שאני יכולה לבחור אם להשתתף בה או לא".

קרקובסקי לא רואה את עצמה חוזרת לחיות בישראל, אך היא בהחלט רוצה לפעול כאן הרבה יותר. "אני רוצה לעשות פרויקטים בישראל", היא אומרת. "זו מדינה מתקדמת מאוד מכל הבחינות - עיצוב, טכנולוגיה וסקרנות. יש כאן את כל האלמנטים, וזו הזדמנות מדהימה. ככל שמחירי החומרה, כלומר המסכים, והטכנולוגיה עצמה יורדים ורוחב הפס גדל - האפשרויות לארכיטקטורה חכמה גדלות והולכות. הרבה מהסטודנטים שפגשתי בבצלאל חשבו בצורה חדה יותר, חדשנית יותר ומרתקת יותר ממעצבים שאני עובדת עמם, ושחושבים על רעיון במשך שבועות. הפוטנציאל הוא עצום, ואנחנו המעצבים צריכים לחשוב אחרת. הדבר היחיד שימנע מאתנו להתפתח זה קוצר הדמיון שלנו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה