מצטיינים בעסקים: הזוכים ב-720 אלף שקל

התרחבות לרוסיה באמצעות שותף הודי, פנייה לאוכלוסיית הצפרים העולמית, ממשק סלולרי שיספר היכן נמצאת האהבה החדשה שלכם והדרך לנהל את חשבון הבנק האישי בטלפון הנייד ? הצוותים הזוכים בתחרות Case Study

עידו סולומון
עידו סולומון
עידו סולומון
עידו סולומון

הודי, אירי ואמריקאי נפגשים בסוגיית מטריקס
"רצינו ללמוד מה שהישראלים למדו", סיפרו. אחד הזוכים ישלח את הכסף שזכה בו הביתה, לאביו החולה

הסוגיה: אילו שווקים בינלאומיים הם אטרקטיביים לפעילות עבור חברת מטריקס.

הזוכים (פרס של 100 אלף שקל): הצוות הרב לאומי מאוניברסיטת תל אביב - צוות Seraph, המורכב מרפאל מזוז האמריקאי, אמיטבה מיטרה ההודי ודיוויד מקגדי האירי. שלושתם לומדים בתוכנית ה-MBA של אוניברסיטת תל אביב באנגלית.

הפתרון שהציעו: להתרחב ברוסיה על ידי חבירה לשותף אסטרטגי מהשוק ההודי והתמקדות במגזר השירותים הבנקאיים המאובטחים.

דבר השופטים: גיא קופרמן, שותף בחברת הייעוץ Tasc: "הצוות הציג פתרון עסקי יצירתי ושילב במצגת קטעי וידאו של ראיונות עם גורמי מפתח בתחום ה-IT הבינלאומי. מראיונות אלה גיבש הצוות תבונות עסקיות עמוקות ויצירתיות, שסימנו אותם כצוות הטוב ביותר".

על הזוכים: אמיטבה מיטרה, 30, שירת כרס"ן (מייג'ור) בצבא ההודי. לאחר שסיים את שירותו בחר בישראל כיעד ללימודי ה-MBA. הוא הגיע מלווה באשתו ובבתו בת השלוש. "עשינו לא מעט אימונים עם ישראלים והם מאוד הרשימו אותי", אומר מיטרה, "יש משהו מיוחד בדרך החשיבה ובאופן קבלת ההחלטות שסיקרן אותי. בהודו יש המון הערכה ליזמות ישראלית".

דיוויד מקגדי, 29, הגיע לאחר מספר שנות עבודה כיועץ במחלקת מיזוגים ורכישות של סניף בנק אוף אמריקה הלונדוני ונרשם ללימודים דווקא כאן. "שמעתי הרבה על ישראל ועל החדשנות שיוצאת מפה. כל היזמים מוצלחים לא יצאו מוורטון אלא ממערכת החינוך הישראלית. רציתי ללמוד את מה שהם למדו", הוא אומר.

רפאל מזוז, 26, נולד בישראל. כשהיה בן 6 חודשים עקרו הוריו לארה"ב. לדבריו, תמיד ידע שבעתיד יעלה ארצה וישרת בצבא. לאחר שעבד בחברת ייעוץ בוושינגטון הגיע לישראל והתגייס ליחידה מובחרת. לאחר שחרורו החליט להמשיך כאן את לימודיו. "לא חייבים ללמוד בהארוורד או בייל כדי להפיק את המרב מה-MBA", הוא מסכם.

רפאל היה הדבק של החבורה. "הכרנו בלימודים וידעתי שמדובר בשני אנשים חרוצים, בעלי מחשבה יצירתית שלא מפחדים מאתגרים. הצעתי להם להצטרף אלי ולשמחתי הם הסכימו", הוא אומר.

שלושתם מסכימים שהערך המוסף שקיבלו מהתחרות נבע ההזדמנות לשלב מודלים תיאורטיים עם סוגיה עסקית אמיתית. "במהלך התחרות למדנו יותר מאשר בכל קורס", מסכם מקגדי, ואמיטבה מוסיף: "שום דבר לא בא בקלות. ישבנו אינסוף שעות בבתי קפה שהפכו למשרד שלנו וזה היה פשוט כיף. בהודו אומרים: 'אם תשקיע את מרב המאמצים, אין לך מה לדאוג מהתוצאה'. בכל זאת, מאוד התרגשנו מכל שלב נוסף שעברנו".

ביום הגמר קיבל אמיטבה הודעה שאביו חלה בסרטן, ידיעה שהטילה צל כבד על המשך שהותו בישראל. "החלטתי להישאר. חלק מכספי הזכייה אשלח הביתה, כדי לסייע בטיפולים לאבי. חלק אחר אתרום לפרויקט קהילתי בישראל. חשוב לי לתת בחזרה לקהילה".

מקום שני (פרס של 30 אלף שקל): צוות תוכי מאוניברסיטת בן גוריון: חיים חזק, גנאדי פוקס וענת שטרום.

מקום שלישי (פרס של 20 אלף שקל): צוות ג'ימבורי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה: רון לוי, אורי רון ואמיר רפסון.

המגזר הציבורי שולט בסוגיית אל על

ארבעת המתחרים המבוגרים ביותר בתחרות אמנם הגיעו מהמגזר הציבורי, אך לא סבלו מרגשי נחיתות

הסוגיה: כיצד תוכל אל על להרחיב פעילותה בתחום התיירות.

הזוכים (פרס של 100 אלף שקל): צוות EMBA BIU מאוניברסיטת בר אילן. כולם עובדים במגזר הציבורי: יפה בן ארי, מנהלת פרויקט עבור משרד החוץ; יואל ליפשיץ, סמנכ"ל פיקוח על קופות חולים במשרד הבריאות; מלכה שמעון, עובדת במחלקת החשבות של משרד הביטחון; עדיאל שמרון, יועץ בתחום העסקי והמשפטי, לשעבר בכיר במשרד ראש הממשלה.

הפתרון שהציעו: על אל על להתמקד בנישות ספציפיות שבהן יש לישראל יתרון כיעד תיירותי מוביל, כמו צפרות וצליינות.

דבר השופטים: "תחום התיירות בעולם תחרותי מאוד. המיקוד בנישות שהציע הצוות מאפשר לאל על לחדור לתחום באופן מבוקר תוך גידור סיכונים נכון לחברה".

על הזוכים: "כשראיתי את הפרסום על התחרות חשבתי שזה אתגר רציני שיכול לחשוף אותנו לגורמים בכירים במשק", אומר עדיאל שמרון, 44. "מיד פניתי להרכיב את נבחרת החלומות שלי. ניגשתי לשותפי שהיו תלמידים בולטים במהלך התואר. משום שכולם חבר'ה תחרותיים, הם נדבקו בהתלהבות ומלאכת השכנוע לא היתה קשה".

"לארבעתנו יש המון ניסיון מעבודה מעשית", מוסיפה יפה בן ארי, 55, "אבל דווקא הצורך לעבוד כצוות חידד כל מיני נושאים. העובדה שמדובר במקרה אמיתי ולא בסימולציה, רק הוסיפה למתח ולהתרגשות. שיחקנו בקריאייטיב והצלחנו להילחם בקיבעונות. המטרה היתה לחלום על עתיד אחר וזה היה הכיף האמיתי". יואל ליפשיץ, 42: "נסחפנו לתחרות כתופעת לווי של סוף הלימודים. רצינו לראות מה באמת הפקנו, ואם אנחנו שווים גם בעולם האמיתי או שמדובר בעצם בחבורת חטייארים. גילינו כמה העבודה מעניינת ומאתגרת וכשהצלחנו להגיע לגמר ידענו שאנחנו באמת מחוברים לחדשנות ולשטח".

"למרות שעשינו פרויקט גמר במסגרת הלימודים זה היה פרויקט הגמר האמיתי", מספרת מלכה שמעון. "התחרות שילבה בין ערב רב של קורסים - מערכות מידע, שיווק ותקשורת, מדיניות עסקית ועתידנות. היתה לנו הזדמנות פז להשתמש בכלים שקיבלנו בלימודים לעשות סינרגיה ולהגיע לתובנות חדשות. זה הערך המוסף האמיתי".

הזוכים מתלבטים מה יעשו עם הכסף שבו זכו. "עוד לא החלטתי. יכול להיות שחלק מהסכום אתרום", אומרת ליפשיץ. שמעון, לעומתה, מספרת כי "תכננתי בתום התחרות לנסוע עם בעלי לטיול בסין - הכסף בהחלט יכול לעזור לממן את הטיול". בן ארי: "לא חשבתי על זה אבל יכול להיות שמי שייהנה מהכסף זה המינוס בבנק. בכל מקרה, הכיף העיקרי הוא לדעת שהבאנו פתרון מנצח". שמרון: "יש מחלוקת בין הילדים שלי למנהל הבנק. הם היו רוצים לממש את הזכייה בנסיעה לחו"ל ומנהל הבנק היה שמח שאסגור את המינוס".

מקום שני (פרס של 30 אלף שקל): צוות תל אביב 100 מאוניברסיטת תל אביב: רביב רז, דן קוזמין ואיתי פלד.

מקום שלישי (פרס של 20 אלף שקל): צוות Horizon מהמסלול האקדמי המכללה למינהל: עו"ד גלית הראל, עו"ד דנה שגיב וחן פנחסי.

הזוכים בסוגיית פרטנר: "נחשפנו לעולם העסקי האמיתי"

אביו של אחד המתחרים לחץ והשאר פשוט הצטרפו; "זה היה אחד הקורסים החשובים בתואר"

הסוגיה: כיצד תוביל החברה את תחום שירותי התקשורת לבעלי צרכים מיוחדים.

הזוכים (פרס של 100 אלף שקל): צוות Technion dudes מהטכניון: זוהר ברק, מהנדס תוכנה בהשכלתו; ערן יעקבי מהנדס תוכנה באינטל; ויובל צנטלר, גם הוא מהנדס תוכנה באינטל.

הפתרון שהציעו: על החברה לפתח שירות היכרויות סלולרי מבוסס מיקום.

דבר השופטים: "החוזקה המרכזית של הצוות הזוכה היתה ברעיון הייחודי שהציג, יחד עם עקרונות כלכליים ברורים בדרך ליישום".

על הזוכים: זוהר ברק, 38. מספר כי בתחילת הדרך פיקפק ביכולתם של חברי הצוות להגיע עד לקו הגמר. "ראיתי את כמות האנשים שהגישו תשובות לשאלת הסינון וגם אחר כך, בשלבים מתקדמים יותר, וחשבתי שהסיכויים שלנו לזכות קלושים. עם זאת, זו היתה טבילת אש משמעותית, שונה בהרבה מזו שאנו מקבלים באקדמיה. נחשפנו לעולם העסקי האמיתי - מעבר לתיאוריות ולמודלים. אין ספק שהכלים מהאקדמיה עזרו לנו מאוד אבל לא פחות מכך למדנו מהנהלת החברה והצוות המייעץ במהלך הדרך".

ערן יעקבי, 32, טוען כי "התחרות הזאת היא הזדמנות מצוינת לאנשים שלומדים בתוכניות לתואר שני במינהל עסקים להתמודד עם אתגר אמיתי, שההנהלה הנוכחית של החברה מתמודדת אתו. לא מדובר בעוד ציון על עבודה אלא בהזדמנות אמיתית לעשות שינוי, לנצל את היכולות שלנו כדי לפרוץ שוק חדש - זה התמריץ האמיתי. פתאום אתה מבין שכל הזמן והאנרגיות שהשקעת בלימודים לא שווים אם אין לך בסוף מטרה עיסקית אמיתית והצלחה שמתורגמת לכסף".

יובל צנטלר, 33, מספר כי היוזמה לקחת חלק בתחרות הגיעה למעשה מאביו, שקרא את הפרסום בעיתון ודחף אותו להירשם. "הוא חשב שמדובר בהתנסות מעניינת וכאב אוביקטיבי לגמרי הוא הוסיף שלדעתו יש לי גם סיכוי לא רע לזכות", מספר צנטלר.

לדברי צנטלר, עם בחירת החברים לצוות לא היתה לו בעיה, אך הרשמתם לתחרות לקחה קצת יותר זמן: "זוהר הוא בן זוגי לתרגילים בתואר וערן ואני עבדנו ביחד בעבר כך שהם היו השותפים הטבעיים שלי לחוויה הזאת. אמנם לקח להם כמה ימים להחליט שהם קופצים על העגלה ומוכנים להקדיש לתחרות את הזמן הדרוש כדי להשלים את המשימות ולנצח, אבל מרגע שהחלטנו היינו נחושים מאוד.

"לדעתי, גם הפרס הכספי שיחק פה תפקיד. העובדה שבבית מחכה לי תינוקת בת 6 חודשים לא הקלה עלי להחליט להצטרף לתחרות, אבל מבחינתי זה היה כמו עוד קורס בתואר ובדיעבד - אחד הקורסים החשובים".

מקום שני (פרס של 30 אלף שקל): את המקום השני חולקים שני צוותים.

טויסטר-סגל מאוניברסיטת בן גוריון: נועם טויסטר והאחים ענבל ורועי סגל.

צוות ננו מאוניברסיטת תל אביב: ויטל אילת-רייכל, ניר הורביץ וניר אפרת.

הזוכים בסוגיית בנק לאומי: לגלוש מהנייד לחשבון העו"ש

שלושת חברי הצוות הרבו להתווכח עד שהוויכוחים נהפכו לסימן היכר של סיעור מוחות פורה

הסוגיה: מהו התוואי האסטרטגי-שיווקי שעל הבנק לאמץ כדי לפרוץ בתחום הבנקאות הסלולרית.

הזוכים (פרס של 100 אלף שקל): צוות YNG מהמרכז הבינתחומי הרצליה: נועם ברנשטיין, מתרגל בקורס לאסטרטגיה במכללה; אילן גוטמן, שעלה לארץ לפני כשנה מארה"ב. עובד על מיזם פרטי; ויניב ניסים, עובד כאנליסט בקרן הפרייבט אקווטי סקיי של צביקה יוכמן וניר דגן.

הפתרון שהציעו: להשיק את אפליקציית 'לאומי טו גו', הכוללת ממשק סלולרי המאפשר גישה לחשבון העו"ש, ותשלום באמצעות המכשיר כתחליף כרטיס אשראי, מזומן, צ'קים או העברות בנקאיות.

דבר השופטים: "הצוות המנצח הצליח להשיג את האיזון הטוב ביותר בין צעדים הניתנים ליישום בטווח הקרוב לבין בניית אופק התפתחות ארוך טווח ללאומי בתחום הבנקאות הסלולרית".

על הזוכים: נועם ברנשטיין, 34, עבד עד לאחרונה במודו של דב מורן, אך פוטר בסבב הפיטורים האחרון. ברנשטיין היה הראשון שזיהה את ההזדמנות בתחרות ונרשם. לאחר מכן גייס גם את שני חבריו ללימודים. "לקח יומיים לשכנע אותם", הוא אומר. "כמו כולם הם היו עסוקים וחששו מעומס יתר, אבל בסופו של דבר הם שוכנעו. התחרות היתה מבחינתי בדיקה אם האמונה שלי בעצמי מוצדקת ובאמת למדתי משהו. מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מאלמנט החשיפה למקבלי החלטות בישראל - כמדינה קטנה, לחשיפה כזאת יש ערך רב. כמובן שגם פרס כספי זה תמיד מניע טוב.

"הבנו שעבודה קשה וספקות הם חלק אינטגרלי מהדרך. שגמישות מחשבתית היא צורך ולא מותרות. אבל בעיקר הבנו את החשיבות של עבודת צוות אמיתית. היו הרבה פעמים שהיה למי מאיתנו ספק לגבי הדרך או הפתרון והגענו לויכוחים עזים שעם הזמן הפכו לסימן ההיכר של ישיבה טובה - ידענו שמהוויכוחים תצא תוצאה טובה יותר".

אילן גוטמן, 29, עבד בארה"ב בין היתר בבק אופיס של בנק ההשקעות גולדמן סאקס וכיום עובד על מיזם פרטי עם ניסים. עבור גוטמן היתה זו דווקא עבודת הצוות שיצרה ערך מוסף. "הצלחתי להכיר את השותפים שלי לקבוצה הרבה יותר טוב והבנתי שכל אחד תורם זוית אחרת. לבד קשה מאוד להקיף את הכל. לא מספיק לדעת לנתח את הסוגיה אלא גם לייצר פתרון ולא פחות חשוב להציג אותו בצורה מרשימה ולהיות מוכן לשאלות קשות מההנהלה שמכירה את התחום יותר טוב מכל אחד אחר".

יניב ניסים, 30, מספר כי "התחרות היתה מבחינתי החודשיים הכי מאתגרים ומעניינים של הלימודים, שהוסיפו המון פלפל ונתנו ניסיון אמיתי".

מקום שני (פרס של 30 אלף שקל): צוות Group-H מאוניברסיטת בן גוריון: שגיא שחר, מורן ישינסקי ונירן הלוי.

מקום שלישי (פרס של 20 אלף שקל): צוות אביב מהמסלול האקדמי המכללה למינהל: הדס זילברמן, אלעד נדלר ותומר ארצי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"