פרשת פסגות: שישה דברים שאתם צריכים לדעת

האם יש לאסור ביצוע פעולות ספקולטיביות ב"נוסטרו"?

איתן אבריאל
איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איתן אבריאל
איתן אבריאל

"בכל השנים שאני עוקב אחרי חקירות", אמר לנו הערב מקורב לחקירת הרצת ניירות הערך בחשבון העצמי ("נוסטרו") של בית ההשקעות פסגות, "לא ראיתי דבר כזה. זה סיפור שיימשך חודשים".

שוק ההון הישראלי אכן רעד היום, אבל לא בגלל המידע החדש. מי שמבין כיצד עובד השוק ומכיר את הדמויות והשחקנים המרכזים בו, יודע היטב שפסגות, כמו גם חדרי עסקות של גופים אחרים, נוהגים בדרך של שגרה להריץ, לעלות, להוריד ולטלטל ניירות ערך - במטרה להרוויח. לכל היותר, הופתעו הפעילים המנוסים מפרסום השמות, מהחקירה של הרשות - ובעיקר מהעובדה שהיא חושבת שמדובר בנוהג בלתי חוקי. אבל במה בדיוק חושדת הרשות? הנה עשר העובדות החשובות שראוי לדעת בפרשת פסגות.

1. האם בוצעה הרצת איגרות חוב?

הרשות חושדת ששני עובדים לשעבר בחדר העסקות של פסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל המנהל נכסי עמיתים בהיקף של כ-130 מיליארד שקל, קנו ומכרו איגרות חוב בניסיון להעלות או להוריד את מחיריהן, ולגרוף באופן זה רווחים. השניים הם דוד אדרי, אולי הפעיל הבולט בשוק האג"חים הממשלתי שזכה לכינוי "אלוהים של השחרים", ויחד אתו מנהל חדר המסחר שי בן דוד.

שיטת ההרצה לא היתה מתוחכמת במיוחד: כאשר השניים ביקשו להרים מחירה של איגרת חוב, הם נהגו להתשמש בכספי הנוסטרו של פסגות, לקבץ אליהם חדרי עסקות של גופים נוספים, ויחדיו רכשו אג"חים בעיתויים ובכמויות מאוד מדויקים - למשל בדקות שלפני סיום המסחר.

במקרים אחרים, למשל בעסקות שבוצעו מול משרד האוצר, פעלו דווקא להורדת שערים של אג"חים, במטרה לקנות אותם לאחר מכן בזול. היקפי העסקות שבוצעו היו גדולים מאוד - לעתים, יותר ממיליארד שקל בעסקה בודדת אחת. כך היה למשל במקרים בהם פסגות ואדרי רכשו, כמעט לבדם, הנפקות שלמות של מדינת ישראל.

2. האם מנהלי בית ההשקעות פסגות ידעו על הפעילות של אדרי ובן דוד?

לוותיקי שוק ההון נראית השתלשלות הדברים כמו ניסיון מודע של הנהלת פסגות להתרחק מהפעילות של השניים, לצמצם נזקים ולהשתיק את הפרשה. ולא פחות חשוב: כמו בכל בית השקעות, חשבון הנוסטרו הוא החשבון החשוב ביותר לחברה, למנהליה ולבעלי מניותיה. זהו הכסף שלהם, כך שכל שקל של רווח והפסד מגיע ישירות לשורה התחתונה, ולכן גם המנהלים עוקבים אחריו בשבע עיניים.

3. האם רק פסגות מעורב בפרשה?

בשוק ההון יודעים לספר כי דרך אדרי ובן דוד עברו גם פעולות של בתי השקעות אחרים, וכי השניים נהגו לשתף פעולה גם עם בתי השקעות זרים - למשל דויטשה בנק הגרמני. בתי ההשקעות הזרים יכלו להציע סכומי כסף גדולים וגישה ישירה להנפקות ולמכרזי החלפת אג"חים של המדינה.

היום נודע כי ברשות ניירות ערך ביקשו לבדוק ולהציג שאלות לעובדים לשעבר של אחד הבנקים הזרים הפועלים בישראל, ואילו בשוק העריכו כי לא רק בנק זר אחד מעורב באופן שגרתי בניסיונות לוויסות שערים. החשד שעולה: אדרי הריץ וטילטל את מחירן של האיגרות לא רק על ידי כספי הנוסטרו של פסגות, אלא גם באמצעי כספים של בנקים ובתי השקעות אחרים. נראה שגופים אלה ידעו על כך ושיתפו עם אדרי פעולה.

4. ומה עם כספי הציבור?

החשד הראשוני של רשות ניירות ערך מתמקד נכון לעכשיו, רק במניפולציות בכספי החשבון העצמי של פסגות. מנכ"ל בית ההשקעות רועי ורמוס, פנה היום בשידור וידאו באינטנרט ליועצי ההשקעות הבנקים, ואמר כמה פעמים כי הפרשה אינה נוגעת לכספי הלקוחות בקופות הגמל או בקרנות הנאמנות.

אלא שוורמוס מדייק חלקית. ראשית, אם פסגות ביצע מניפולציה במחירי איגרות החוב בעסקיו עם המדינה וגרף מכך רווחים, הרי שהמפסיד היה משרד האוצר - כלומר כל אזרחי מדינת ישראל. שנית, חובת ההוכחה חלה עתה על פסגות: ברגע שעלו ראיות למעשים פליליים של מנהל חדר העסקות ושל סגנו, עולה חשש שהשניים לא הסתפקו בתרגילי מסחר, אלא שניצלו גם מידע על פעולות קנייה ומכירה של העמיתים.

פעילים ותיקים בשוק אינם מאמינים באטימותן של ה'חומות הסיניות' בבתי ההשקעות, ומדווחים כי המידע על תוכניות ההשקעה של עמיתים בקופות הגמל ובקרנות זולג לעתים קרובות לאוזנם של אנשי חדר המסחר בנוסטרו - הנמצאים ממש באותו החדר. אם מישהו כבר רוצה לגנוב, הוא עשוי להתפתות להשתמש במידע על הפעולות העתידיות של כספי העמיתים.

התרגיל הפשוט ביותר הוא לפעול לפני שפועלים בכספי הציבור, תרגיל המכונה front running, שבו הרווח של חשבון הנוסטרו הוא ההפסד של העמיתים. חובה על חוקרי רשות ניירות ערך לבדוק את כל עובדי פסגות המעורבים בהחלטות אלה, ולברר איזה מידע הגיע אל אדרי ואל בן דוד - וכמובן מה הם עשו בו.

5. האם זה חוקי?

יחד עם "קולות התדהמה" מחשיפת הפרשה, מיהרו הבוקר רבים בשוק ההון לשאול את השאלה החשובה ביותר: מה בפרשה הזו לא חוקי? "עצם קנייה ומכירה של איגרות חוב במשך היום - אפילו על בסיס הערכות כאלה או אחרות - מאוד מקובלת, ולא ברור מדוע היא לא חוקית", אמר לנו סוחר בכיר. ואחרים הוסיפו: "כך מקובל לעשות בכל העולם, כך וול סטריט עובדת. למעשה, הסוחרים מקבלים בונוסים גבוהים בדיוק כדי לעשות את הדברים האלה, וכדי להרוויח כסף".

אותם סוחרים העריכו שיהיה לרשות ני"ע, ואחר כך גם לבית המשפט, מאוד לא קל להוכיח כי נעשו בפרשה זו מעשים בלתי חוקיים. רבים נזכרו היום בפרשות אחרות בהן נעשו מניפולציות בני"ע, אך החשודים זוכו - למשל בפרשה שבה סוחרים, שהיו קשורים לבית ההקשעות אקסלנס, הקפיצו את מניית פרטנר ב-50% בדקה האחרונה לפני סיום המסחר.

6. ומה עם בתי השקעות אחרים?

ברגע שכל הסוחרים ממהרים לשאול, כמעט פה אחד, "מה כאן לא חוקי?", ברור שישנם רבים אחרים שביצעו בדיוק את אותן הפעולות. כך עובד כל שוק ההון, זו המהות של פעילות ברוקראז' ופעילות נוסטרו של בתי השקעות", אמר סוחר מנוסה, שהוסיף: "מה ברשות ניירות חושבים? שחדרי מסחר קונים ניירות ערך ומתחילים להתפלל שהם יעלו?"

והם צודקים, כך אכן מקובל בכל העולם, אבל לא בהכרח לתמיד. הנה, לפני שבועיים חשף נשיא ארה"ב ברק אובמה, תוכנית להגבלת צעדיהם של בנקים ובתי השקעות - בדיוק על ידי איסור לבצע פעולות ספקולטיביות בחשבון הנוסטרו שלהם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"