מזכ"ל OECD: "ישראל תהיה חברה בארגון עד אמצע השנה"

אנחל גורייה: "כל המחלוקות ייפתרו. ישראל הוזמנה בגלל ההצלחות הגדולות שלה, והגיע הזמן שתעלה מדרגה"

מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק

>> "ישראל תהיה חברה ב-OECD עוד השנה. נותרו כמה נושאים שעלינו לפתור, אך כולם פתירים" - כך אמר אתמול בישיבת הקבינט החברתי-כלכלי מזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה. מאוחר יותר אמר גורייה דברים דומים לנשיא המדינה, שמעון פרס.

גורייה הגיע לירושלים שלשום, והוא צפוי לעזוב היום. בין הפגישות עם נשיא המדינה, ראש הממשלה, הנגיד, שר האוצר ובכירים אחרים, קצבו לו 30 דקות לשורה של פגישות עם עיתונאים. למרות לחץ הזמנים הוא שופע חום ונינוח, ומשתדל לענות לעניין על כל שאלה.

מתי ישראל תתקבל ל-OECD?

"במאי הקרוב מתכנסת מועצת השרים של הארגון. במאי, פלוס מינוס, ישראל תתקבל. ההצטרפות יכולה להיות שבוע או שבועיים מוקדם או מאוחר יותר, זה הטווח. חשוב שקודם להצטרפות נסדיר את כל מה שצריך להסדיר, בלי לחץ של זמן.

"יש תהליך מסודר להצטרפות. הממוצע הוא שלוש שנים, וישראל תהיה באזור הממוצע. יש כמה בעיות טכניות שצריך לפתור, ושני הצדדים יודעים איך להתמודד אתן. הכל ייפתר. מדובר בשלושה נושאים עיקריים: האמנה למניעת שוחד, קניין רוחני והסטטיסטיקה במזרח ירושלים וברמת הגולן.

"ישראל חתמה על האמנה למניעת שוחד ואנחנו רוצים לראות כיצד הדברים מתבצעים בשטח. חשוב לנו מאוד עניין השמירה על קניין רוחני, כולל במעבר מתרופות חדשות לגנריות, וחשוב לנו שהנתונים שנקבל מישראל לא יכללו את תושבי מזרח ירושלים ורמת הגולן. אנחנו בדרך לפתרון הבעיות בשלושת הנושאים".

האם בעיות פוליטיות יכולות לפגוע בסיכוי של ישראל להתקבל?

"לא זיהינו בעיות כאלה ואני מקווה שלא נזהה. לפני כשלוש שנים, כשהזמנו את ישראל להצטרף לארגון, אף מדינה לא התנגדה לקבלת ישראל במועצת השרים, כך שאני לא מעריך שתהיה מדינה שתתנגד עכשיו.

"ישראל הוזמנה בגלל ההצלחות הגדולות שלה בתחום הכלכלי, בתחום ההיי-טק, בפתרון בעיות מים ומדבר, בשל מאמציה בתחומי החינוך, איכות החיים ואיכות הסביבה, ובשל ההתמודדות שלה עם העוני והפערים החברתיים. ישראל היתה מאוד פעילה בשנים האחרונות בוועדות ה-OECD, והגיע הזמן שתעלה מדרגה לחברות מלאה. כשתשלים את תהליך ההצטרפות, וכאמור זה לא רחוק, היא תהיה חברה ב-OECD".

שר האוצר, יובל שטייניץ, התבטא באופן דומה ביחס לנושאים שנידונים כעת בין ה-OECD וישראל. לפי הערכתו, הם ייפתרו כבר בזמן הקרוב ביותר. עם זאת, שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, ציין בישיבה כי עדיין קיים פער של 5% בין ה-OECD לישראל בתחום ההוצאה הלאומית.

"התקדמות סביבתית"

לפי הרצוג, נקודת התורפה המרכזית של ישראל היא קו העוני, הנמוך ב-20% מהקו של ה-OECD. לדבריו, הצטרפות ישראל לארגון היא כלי לסגירת פערים בכל הקשור לביטחון הסוציאלי של אזרחי ישראל וכלי להפחתת העוני.

השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, נפגש אתמול עם גורייה ואנשיו. בפגישה אמר ארדן כי "תנאי לכניסת ישראל ל-OECD הוא עמידה בתנאים סביבתיים. עמידה ברף הסביבתי של הארגון תהיה מנוף צמיחה חדש למשק, שיספק אלפי מקומות עבודה וישפר את איכות החיים".

לדברי ארדן, "כשליש מתוך 220 החלטות והמלצות ה-OECD הן בנושאים סביבתיים. חברות בארגון תחייב הטמעה של שיקולי סביבה בכל משרדי הממשלה". גורייה ציין את ההתקדמות המשמעותית של ישראל בעמידה בתנאים הסביבתיים של ה-OECD.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"