בשוק האפור העסקים כרגיל

>> חברות ממונפות, הלוואות בסכומי עתק, ריבית על אג"ח, פדיון קרן אג"ח או הסדרי נושים הם חלק מהביטויים למשבר הכלכלי שפקד את השווקים בישראל ובעולם.

השוק האפור הוא מסגרת לקבלת הלוואות מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת. הלוואות בשוק האפור נלקחות על ידי מי שהמערכת הממוסדת מסרבת לתת לו הלוואה משום שמצבו הפיננסי מוגדר מסוכן. כדי לסבר את האוזן, הריבית השנתית האפקטיבית בדצמבר 2009 הגיעה עד לרמה של 499%, כשהריבית הבסיסית במשק היתה כ-7%.

ואולם על אף הקונוטציה השלילית למשמע המונח שוק אפור, קיים בו גם גוון ורוד. חלק מכובד מהעסקים הקטנים בישראל חייבים את קיומם לשוק האפור. ההוראות החדשות של בנק ישראל המגבילות את מסגרת האשראי, שנכנסו לתוקפן ביולי 2006, רק הגבירו את הצורך בשוק זה.

כשמדברים על שוק אפור צריך להבדיל בין הגוון הבהיר יותר של משרדים מסודרים לגוון הכהה יותר בסמטאות חשוכות. בשורה התחתונה, כשלוקחים הלוואה בשוק האפור יש להיות ערים לכמה גורמים: גובה הריבית הגלומה בעסקה, מקדם ביטחון של כמה ימים למצב שהצ'ק שהיה אמור להיפרע לא נפרע. כמו כן, יש לבדוק היטב מול מי עומד הלווה.

הריבית האפקטיבית שגובים בשוק האפור חורגת מפרופורציות הגיוניות וכמובן מהחוק. נכון להיום, אין בישראל גוף רגולטורי האמור לפקח על פעולת המלווים בשוק האפור. לטענת משרד המשפטים, הרגולטור האחראי על הפיקוח בשוק האפור הוא בנק ישראל, ואילו הבנק טוען כי הוא אחראי רק על קביעת גובה הריבית המותרת ולא על העמידה בתנאי הריבית ועל כל פעולה אחרת של המלווים בשוק האפור. על הרתעת המשטרה מיותר לבזבז מלים.

באחרונה העלה ח"כ אופיר פינס הצעת חוק שלפיה מי שיעבור על חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות יהיה צפוי לעונש של חמש שנות מאסר. בנוסף, מוצע בהצעת החוק כי אם יתברר שיש קשר בין הגוף המלווה לבין ארגון פשיעה, תיחשב ריבית מופרזת לעבירה לעניין חוק ארגוני פשיעה, אשר מטיל סנקציות חריפות על עבירות שנעברו במסגרת ארגונים כאלו. ראוי שהצעת החוק תקודם ותהפוך במהירות מהצעה לחוק שיסדיר את הטעון תיקון בשוק האפור.

הכותב הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה