60% מהחברות שצמחו בחממות הטכנולוגיות של המדינה - נסגרו

רק 61% מהחברות הצליחו לגייס השקעות; רובן אינן מחזירות את הלוואות המדינה, שמשקיעה בהן 180 מיליון שקל בשנה

גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד

>> האם תוכנית החממות הטכנולוגיות של ישראל היא כישלון, או הצלחה? שני שלישים מהחברות נסגרות, 61% בלבד הצליחו לגייס השקעות והן אינן מחזירות הלוואות שהעניקה להן המדינה - כך חשף אתמול בראשונה יוסי סמולר, מנהל תוכנית החממות הטכנולוגיות.

סמולר הציג את הנתונים בוועדת המשנה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע מטעם ועדת הכלכלה, שהתכנסה לדיון בעניין החממות הטכנולוגיות. ההשקעה הציבורית בחממות היא 180 מיליון שקל בשנה. כיום פועלות 26 חממות ברחבי הארץ: 23 חממות טכנולוגיות, חממה אחת ייעודית לביו-טכנולוגיה, ושתיים תעשייתיות מבוססות טכנולוגיה.

מהנתונים, המתייחסים ל-1993 עד 2009, עולה כי 444 חברות מתוך 1,209 שהוקמו (37%) עדיין פעילות; 55% המשיכו פעילות לפחות שלוש שנים ורק 26% הצליחו לשרוד לפחות עשר שנים.

סמולר חשף גם נתונים עדכניים לגבי חברות שפעלו בחממות הטכנולוגיות בין יולי 2006 ליוני 2009: 100 חברות סיימו את תקופת החממות, רק מחצית מהן הצליחו לגייס חצי לפחות מיליון דולר ו-2% בלבד מהחברות הבוגרות גייסו 20 מיליון דולר או יותר.

סמולר ציין כי חברות שמסיימות כיום את תקופת החממה מתקשות מאוד לגייס כסף ושיעור גדול מהן נאלץ להפסיק את פעילותו. קושי נוסף הוא שקרנות הון סיכון מתמקדות כיום בעיקר בהשקעות המשך בחברות הפורטפוליו שלהן. השקעות בחברות חדשות הן בעיקר בחברות הנמצאות בשלב מתקדם, כשרמת סיכון נמוכה יותר.

אחד הפתרונות שהציע סמולר הוא הארכתה של תקופת השהות בחממה עד סוף 2010. לדבריו, המהלך ניתן למימוש מהיר ודורש תוספת תקציבית של כ-30 מיליון שקל. פתרונות אחרים הם הקמת קרנות של כסף פרטי עם מינוף ממשלתי, תמריצים למשקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות, וכן הקמת חממות תעשייתיות שמוגדרות "חממות המשך".

החברות בוגרות החממות מחזירות את ההלוואות בשני אופנים: החזר יזום על ידי החממה (עם הגיע מועד הפירעון) והחזר כתוצאה ממכירת מניות החממה בחברה. עד סוף 2009 החממות היו אמורות להחזיר הלוואות שניתנו ל-31 חברות, בהיקף של 81 מיליון שקל. ואולם בפועל הן החזירו הלוואות עבור שש חברות בלבד בהיקף של 14 מיליון שקל. למעט חברה אחת, כל ההלוואות הוחזרו בעקבות אקזיט.

בדיוני הוועדה ביקש ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) להעביר לרשותה מידע מפורט לגבי החזר ההלוואות, ובפרט מאז הפרטת החממות ב-2002. "זהו דיון ראשון בעניין חממות טכנולוגיות, וראוי שיתקיים כזה, מה גם שמדובר בכספי משלם המסים ונאמד במאות מיליונים. אין ספק שמודל החממות הוא מודל מצוין וייחודי מסוגו בעולם, אך יש לבחון אם הקריטוריונים שעל פיהם פעל עד כה עדיין רלוונטיים לאור המשבר הכלכלי", אמר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?