המפץ שברא את ההיי-טק הישראלי מחדש

>> זה התחיל רע - פיצוץ גדול ניפץ את הבועה הזוהרת. לאחר שנים של הבטחות ל"כלכלה חדשה" וחלומות על התעשרות מהירה בזכות ההיי-טק, פרץ ב-2001 משבר הדוט.קום, שדהר היישר מעמק הסיליקון בארה"ב לרמת החי"ל בישראל. אלפי עובדים פוטרו, חברות נסגרו והמשק נכנס למיתון, שממנו התאושש רק שלוש שנים מאוחר יותר.

גל החדשנות של תחילת העשור שכך, אך הותיר אחריו תשתית הון סיכון וידע, שממנה צמחו עשרות סטארט-אפים חדשים. בעשור זה חל שינוי במבנה התעשייה. כמה חברות גדולות יחסית, בהן מרקורי ואם-סיסטמס, נמכרו, ותחתיהן הוקמו מרכזי פיתוח בניהול חברות זרות. במקביל, פרחו הסטארט-אפים בבעלות מקומית, ומספר האקזיטים המוצלחים עלה. האקזיטים האלה הזרימו כסף רב ליזמים מקומיים, שהמשיכו לבצע באמצעותו השקעות בחברות שנמצאות בשלבים ראשוניים, ובכך המשיכו להבעיר את אש החדשנות המקומית. כיום, תעשיית ההון סיכון הישראלית נסמכת יותר מבעבר על כסף מקומי.

מבחנה הגדול של התעשייה הגיע עם סוף העשור - במפולת הכלכלית של 2008 ותחילת 2009. במבחן הזה עמד ההיי-טק הישראלי בכבוד רב, למרות הפיטורים הנרחבים, והראה שהאבולוציה שעבר הענף מאז התפוצצות הבועה הותירה את החברות החזקות וניקתה מהשטח חברות ללא זכות קיום. ענף ההיי-טק המקומי מפרנס כיום חלק מהותי ממעמד הביניים הישראלי, ומספק לו ביטחון תעסוקתי.