המדינה מפלה לרעה את הרשויות הערביות

המגזר הערבי

רון גרליץ
רון גרליץ

>> רבים בציבור ובממסד מופתעים כל פעם מחדש לנוכח פרסומים על העמקת הפערים בין היהודים לערבים. לכאורה, ניתן היה לצפות שלאחר שממשלת אולמרט הפנתה תשומת לב ציבורית ואף העבירה משאבים למען האוכלוסייה הערבית (אף שהיו אלה צעדים מצומצמים וחלקיים) יצטמצמו הפערים או לפחות יתייצבו.

מה הפלא, אם כן, שהישגיהם הלימודיים של הילדים הערבים נמוכים משמעותית מאלה של היהודים? מה הפלא שיכולת ההשתכרות שלהם, כבוגרים נמוכה מזו של עמיתיהם היהודים? כדי לתרץ את הפער המתעצם, טוענים בממשלה כי מצב האוכלוסייה הערבית נובע בראש ובראשונה מרמתן הירודה של הרשויות הערביות. הרשויות מנוהלות רע, הם אומרים, לא גובות ארנונה ולכן לא מסוגלות לספק לתושביהן שירותים ברמה נאותה. בטענה זו יש גרעין של אמת, אך גם היא אשליה. הרשויות הערביות אמנם סובלות מבעיית ניהול הדורשת טיפול יסודי מצד משרד הפנים, אך לא פחות מזה מצד החברה הערבית. ואולם הממשלה משתמשת בטענה זו שימוש לא הוגן, שכן חולשתן של הרשויות הערביות אינה נובעת רק מניהול גרוע וגם לא מגבייה חלקית של ארנונה למגורים. הרי מקור הכנסה חשוב ביותר של רשויות בישראל הוא ארנונה מתעשייה, מעסקים וממבני ציבור. היעדרם של אלה ברשויות הערביות זועק לשמים.

במשך שנים הקימה המדינה כמעט את כל אזורי התעשייה ומתקני התשתית ביישובים ובמועצות אזוריות יהודיות. רק 1.5% משטחי התעשייה והתשתיות בישראל נמצאים ביישובים ערבים. התוצאה היא שבעוד ברשויות היהודיות שיעור החיוב של ארנונה שאינה למגורים מגיע ל-50% מכלל הארנונה, ביישובים הערבים היא מגיעה ל-20% בלבד. היישובים הערבים נותרו ללא אזורי תעשייה, ללא מסחר, ללא כלכלה מקומית וללא הכנסות ארנונה משמעותיות.

זוהי מדיניות אפליה בוטה, שפירות הביאושים שלה הן רשויות חלשות ועניות. הטלת האשמה הבלעדית לחולשת הרשויות הערביות על הציבור הערבי והנהגתו, היא האשמת שווא. גרוע מזה - היא מגלגלת את האשמה על הקורבן.

העמקת פערים בין אוכלוסיות המתגוררות ביישובים נפרדים גורמת נזק לכל חברה. העמקת פערים בין שתי קבוצות אתניות הנתונות בסכסוך לאומי היא מצב מסוכן. ישראל חייבת להפנות משאבים לחיזוק הרשויות הערביות ולצמצום הפערים בין ערבים ליהודים.

הכותב הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, לקידום שוויון אזרחי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"