כלכלת ברזיל בדרכה למקום החמישי בעולם - לפני בריטניה וצרפת

רבים גיחכו לפני שש שנים, כאשר בגולדמן סאקס חזו כי ברזיל תהיה לאחת המעצמות הכלכליות המובילות, אך כיום רק למעטים יש עוד ספק בכך ■ ובניגוד לסין, ברזיל היא דמוקרטיה

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

כשב-2003 כלכלנים בגולדמן סאקס סימנו את ברזיל, רוסיה, הודו וסין (BRIC) ככלכלות שבבוא היום ישלטו בעולם, רבים גיחכו לשמע הכללתה של ברזיל בקבוצה. מדינה עם שיעור צמיחה זעיר כמו בגדי הים שלה, שיכולה בקלות ליפול טרף לכל משבר פיננסי בסביבה, מקום של חוסר יציבות פוליטית כרונית שיכולתה לבזבז את הפוטנציאל שלה אגדית ממש כמו כישרונה לכדורגל ולקרנבלים - לא נראתה שייכת לקבוצת המעצמות המתעוררות הללו.

כיום נראה שהספקנות לא היתה במקומה. סין אולי מובילה את הכלכלה העולמית אל מחוץ למיתון, אבל גם ברזיל מצליחה מאוד. היא לא נמנעה לחלוטין מההאטה, אך היתה אחת האחרונות להיגרר אל תוך המשבר, ובין הראשונות שיצאו ממנו. כלכלתה צומחת כעת בקצב שנתי של 5%, וצפויה להאיץ בשנים הקרובות, עם תחילת ההפקה מקידוחי נפט חדשים, ועם התיאבון הגדל באסיה למינרלים ולמזון שברזיל עשירה בהם. התחזיות משתנות, אך מתישהו בעשור שלאחר 2014 - עוד מוקדם מכפי שכלכלני גולדמן סאקס העריכו - ברזיל צפויה להיהפך לכלכלה החמישית בגודלה בעולם, גדולה מבריטניה ומצרפת. עד 2025 סאו פאול צפויה להיות העיר החמישית בעושרה בעולם, לפי חברת הייעוץ PwC.

במובנים מסוימים, ברזיל עולה על יתר מדינות BRIC. בניגוד לסין, ברזיל היא דמוקרטיה. בניגוד להודו, אין בה קבוצות מורדים, אין עימותים אתניים או דתיים, וגם לא שכנות עוינות. בניגוד לרוסיה, ברזיל לא מייצאת רק נפט ונשק, והיא מתייחסת למשקיעים זרים בכבוד.

מדיניות רווחה חכמה

תחת נשיאותו של לואיס אינסיו לולה דה סילבה, לשעבר ראש איגוד עובדים, שנולד למשפחה ענייה, הממשלה התחילה להתמודד עם צמצום הפערים החברתיים הקורעים את המדינה. במדיניות רווחה חכמה ובהגדלת הצריכה מבית, העולם המתפתח יכול ללמוד הרבה יותר מברזיל מאשר מסין. נראה, אם כך, שברזיל פרצה לפתע לזירה העולמית. כניסתה סומנה באופן סמלי בחודש שעבר, עם הענקת הזכות לארח את המשחקים האולימפיים ב-2016 בריו דה ז'נרו. שנתיים לפני כן היא צפויה לארח את גביע העולם בכדורגל.

למעשה, ההתעוררות של ברזיל היתה דווקא יציבה, ולא פתאומית. את הצעדים הראשונים שלה היא עשתה בשנות ה-90, כאשר, לאחר שמיצתה את כל יתר האפשרויות, החליטה על מדיניות כלכלית שקולה. האינפלציה צומצמה, והממשלות המקומיות והלאומיות נדרשו לצמצם את גירעונותיהן. הבנק המרכזי זכה לעצמאות, והוטל עליו לשמור על אינפלציה נמוכה ולהבטיח כי הבנקים יימנעו מנטילת סיכונים - אלה שפגעו קשות בבריטניה ובארה"ב כיום. הכלכלה נפתחה לסחר חוץ ולהשקעות, ומגזרים ממשלתיים רבים הופרטו.

כל זה סייע להולדת קבוצת חברות ברזילאיות בינלאומיות המתאפיינות בשאפתנות רבה. חלקן חברות ממשלתיות לשעבר, הפורחות כתוצאה מחופש הפעולה החדש שניתן להן. כך קרה עם פטרוברס, חברת הנפט הלאומית, עם ענקית הכרייה ואלה, ועם אמבראר, יצרנית המטוסים. חברות אחרות הן פרטיות, כמו יצרנית הפלדה גרדאו, או JBS שבקרוב תהיה ליצרנית הבשר הגדולה בעולם.

נוסף עליהן קיימת חבורה גדולה של יזמים זריזים, למודי ניסיון העבר הקשה. ההשקעות הזרות זורמות פנימה הודות לשוק המתחמם, בעקבות צמצום העוני ועליית המעמד הבינוני. המדינה הקימה כמה מוסדות פוליטיים חזקים. עיתונות חופשית ופעלתנית מסקרת פרשיות שחיתות - אך עדיין יש שחיתות רבה, שעל מרביתה לא מוטלים עונשים.

למרות המשבר הפיננסי שזיעזע את העולם, נראה שבברזיל קורים הרבה דברים טובים. היא כבר מסוגלת למלא את צורכי הנפט של עצמה, וגילויי שדות נפט ימיים גדולים לחופיה צפוי להפוך אותה לאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם עד לסוף העשור הבא. כל שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות מדרגות את אגרות החוב הממשלתיות של ברזיל בדירוג השקעה. ממשלת ברזיל הודיעה כי תלווה כסף לקרן המטבע הבינלאומית (IMF), מוסד שלפני עשור בלבד הצמיד תנאים נוקשים לכסף שהלווה לברזיל. בעוד העולם שקע לחורף ארוך בשנה שעברה, ההשקעות הזרות הישירות (FDI) בברזיל זינקו ב-30% לעומת השנה הקודמת. ביתר העולם השקעות זרות ישירות ירדו ב-14%.

ואולם, כפי שתהיה זו טעות להעריך בחסר את ברזיל החדשה, כך תהיה זו טעות גם להתעלם מחולשותיה. חלק מהחולשות מוכרות לנו היטב. הוצאות הממשל צומחות מהר יותר מהכלכלה, אך המגזרים הפרטי והציבורי עדיין אינם משקיעים מספיק, מה שמעלה סימני שאלה בנוגע לתחזיות הצמיחה הורודות. יותר מדי כספים ציבוריים מושקעים בדברים הלא נכונים. שכר המגזר הציבורי הפדרלי עלה ב-13% מאז ספטמבר 2008. הוצאות הביטוח הלאומי והפנסיה עלו ב-7% באותה תקופה אף שהאוכלוסיה בברזיל צעירה יחסית. למרות השיפורים האחרונים, החינוך והתשתיות עדיין מפגרים אחרי סין ודרום קוריאה - כפי שהפסקת החשמל הגדולה בשבוע שעבר הזכירה לברזילאים. בחלקים מסוימים של ברזיל פשיעה אלימה היא עדיין תופעה שכיחה.

יש גם בעיות חדשות באופק. הריאל התחזק בכמעט 50% מול הדולר מתחילת דצמבר. ההתחזקות מעלה את איכות החיים בברזיל באמצעות הורדת מחירי היבוא, אך המצב מקשה מאוד על היצואנים. הריאל צפוי להמשיך להתחזק עוד יותר עם תחילת הפקת הנפט בשדות הגדולים שהתגלו באחרונה.

התגובה האינסטינקטיבית של לולה לבעיה היא מדיניות תעשייתית. הממשלה תדרוש כי הצרכים של מגזר הנפט יסופקו על ידי התעשייה המקומית - מצינורות ועד לספינות. המדינה דורשת מואלה להקים מפעל פלדה חדש וגדול. נכון שמדיניות ציבורית סייעה ליצירת הבסיס התעשייתי של ברזיל, אך ההפרטה והפתיחות איפשרו זאת. בינתיים, הממשלה לא עושה דבר כדי להיפטר מכמה מהמכשולים העיקריים בביצוע עסקים בברזיל - בעיקר החוקים הקיימים, מתשלום מסים עד להעסקת עובדים. דילמה רוסף, המועמדת של לולה לנשיאות בבחירות הקרבות, טוענת כי אין צורך בשינוי חוקי העבודה.

ייתכן שזו הסכנה הגדולה ביותר הניצבת בפני ברזיל: ההיבריס, חטא הגאווה. לולה צודק כשהוא אומר שמדינתו ראויה לכבוד, ממש כפי שהוא ראוי לחלק גדול מההערצה לה הוא זוכה. אך הוא גם נשיא בר מזל, שנהנה מפירות הפריחה בעולם הסחורות, ופעל מהפלטפורמה היציבה שהקים קודמו בתפקיד, פרננדו אנריקה קרדוסו. קרדוסו יצר סביבה מקרו-כלכלית יציבה וצפויה, שבה עסקים יכולים לפרוח. כיצד התרחש שינוי מדהים זה? וכיצד יכולות חברות ברזילאיות וזרות לנצל את היציבות החדשה של ברזיל?

כדי להבין מדוע נראה שברזיל כה מפתה כיום, חשוב להבין עד כמה עמוק היתה שקועה בתחילת שנות ה-90. אכזבות העבר גם מסייעות להסביר שלושה מאפיינים של ברזיל שזרים לעתים מתקשים להבין: החשד שלה בשוק החופשי, אמונתה בחכמת ההתערבות הממשלתית בעסקים ובמגזר הפיננסים, ושיעורי הריבית הגבוהים שלה.

כשברזיל זכתה לעצמאות מפורטוגל ב-1825, סוחרים בריטים, ששמחו על ההזדמנות לגלות שוק גדול חדש, הציפו את ברזיל במוצרים, כולל, לפחות לפי סיפור מפוקפק אחד, נעלי החלקה על הקרח - דוגמה אחת לקדחת השוק המתעורר. ואולם, ההכנסה לנפש של ברזיל לא צמחה כלל במאה ה-19 - ייתכן כי בשל מערכת חינוך בלתי מספיקה, וכלכלה התלויה בעבדים המייצרים סחורות ליצוא. מאז הברזילאים נוטים להתייחס לסחר חופשי בחשדנות, למרות ההצלחה של מדינתם כיצואנית.

באמצע שנות ה-20 נראה שברזיל גילתה את המתכון לעידוד צמיחה, ונהנתה ממה שנראה היה כנס כלכלי. בשלב מסוים כלכלתה צמחה מהר יותר מכל כלכלה גדולה אחרת, לבד מיפן ומדרום קוריאה. הצמיחה התבססה על מודל פיתוח ממשלתי, במימון חובות זרים ובתוך כלכלה סגורה למחצה. עם זאת, הצמיחה הביאה עמה אינפלציה, שפגעה בברזיל עד אמצע שנות ה-90. זו הסיבה לכמה מאפיינים מוזרים, כמו שיעורי הריבית הגבוהים להחריד בברזיל ונטייתה שלא לחסוך. הנס שיצר הממשל הצבאי שיכנע את הברזילאים כי המדינה יודעת טוב מכולם מה נכון, לפחות בתחום הכלכלי, וגם התוהו ובוהו שהגיע לאחר מכן לא שינה את דעתם בנושא.

כשמודל זה קרס במהלך משברי הנפט של שנות ה-70, ברזיל נותרה ללא הצמיחה, אך עדיין עם אינפלציה מחרידה וחובות זרים אדירים. לאחר מכן הגיעו שני עשורים הפכפכים. יש שהשוו אז את ברזיל לניגריה, לא לדרום קוריאה. הצמיחה בייצור נכנסה להילוך אחורי. רבות מהבעיות הנוכחיות של המדינה, בהן הפשיעה והחינוך הגרוע, מקורן בתקופה זו, או שהועצמו על ידה. בשנים 90'-95' היתה האינפלציה השנתית 764% בממוצע.

הנס האמיתי

אז אירע הנס האמיתי. ב-94' קבוצת כלכלנים בהובלת קרדוסו, אז שר האוצר, השיקו מטבע חדש, הריאל, שהצליח במקום בו נכשלו ניסיונות אחרים. בתוך שנה תוכנית הריאל הצליחה לבלום את עליות המחירים. ב-99' ננטש קיבוע המטבע והותר לו להיסחר באופן חופשי. בד בבד נערכו רפורמות תקציביות. ב-99' הושקה דרישה לעודף מאזני בתקציבי המדינות והתקציב הפדרלי. מאז, הממשל הפדרלי עמד ביעד זה מדי שנה - אף כי ייתכן כי השנה יחרוג ממהו.

ואולם, הצמיחה עדיין נותרה חמקמקה. נדרשה כלכלה עולמית פורחת וזינוק במחירי הסחורות כדי להגיע לצמיחה מהירה. אף כי כלכלת ברזיל עדיין סגורה יחסית - הסחר בה מהווה רק כ-24% מהתמ"ג - הצמיחה שלה התאימה עצמה למחירי הסחורות, לכלכלת סין, ולמדדים אחרים של סחר עולמי. ב-2006 היתה הצמיחה בתמ"ג גבוהה מהאינפלציה, לראשונה זה 50 שנה.

לולה זכה בחלק גדול מהקרדיט על הצמיחה של ברזיל באחרונה - קרדיט שאולי מגיע יותר לקודמו. הישגו של לולה בכך שהצליח לשמר את הרפורמות שירש ולהוסיף כמה רפורמות משלו. זהו הישג בלתי מוטל בספק, בהתחשב בכך שבשבע השנים האחרונות מפלגתו מנסה לגרור אותו שמאלה.

שימור ביצועיה המשופרים של ברזיל בעולם הסובל מזמנים קשים יותר, פירושו כי מי שיירש את לולה בתפקיד יצטרך להתמודד עם כמה מהבעיות שהוא הצליח להתעלם מהן. כך שתוצאות הבחירות עלולות לקבוע את קצב ההתקדמות של ברזיל בתקופה שלאחר לולה. בכל מקרה, נראה שדרכה של ברזיל כבר נפרשת לפניה. ההמראה שלה מעוררת הערכה במיוחד מכיוון שבוצעה באמצעות רפורמה ובניית קונסנזוס דמוקרטי. חבל שסין לא יכולה להתגאות בהישג דומה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גיף

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022

נורמן מילנר. "אני לא אומר שקפיטליזם היא השיטה הכי טובה"

"יש בשוק הזה הזדמנות שלא ראינו עשורים"

מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר

"עשה את עסקת חייו": כך הצליח אבי זינגר לרכוש את בן אנד ג'ריס במחיר זעום

מנכ"ל מטא מארק צוקרברג. עידכן את העובדים כי יצטרכו לעמוד ביעדים אינטנסיביים יותר עם משאבים פחותים

צמצומים, ביטול מוצרים ופניית פרסה בפיד: הצרות של מטא רק מתחילות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"