המשקיעים במניות רצים לתעודות הסל; משקיעי האג"ח - לענף הקרנות

היקף תעודות הסל העוקבות אחר מדדי המניות גדל ב-10.4 מיליארד שקל מתחילת השנה, בזמן שבקרנות הנאמנות המתחרות עלה היקף הנכסים רק ב-3.5 מיליארד שקל ■ בתחום האג"ח התמונה הפוכה

אתי אפללו
אתי אפללו

>> בתחילת ספטמבר פירסם בית ההשקעות מיטב עבודת מחקר שבה נכתב: "מתחילת 2009 מכות קרנות הנאמנות המנייתיות את מדדי היחס. בכל שש הקבוצות של קרנות הנאמנות המתמחות במניות בישראל, היתה התשואה הממוצעת גבוהה באופן ממשי בהשוואה למדדי הבנצ'מרק. 78 מתוך 109 קרנות (72%) היכו את מדד היחס, ורק 28% פיגרו אחריו".

בדומה ל-2008, גם 2009 אינה שנה "רגילה". את הצלילות המטורפות והפדיונות של 2008 החליפו נסיקות וגיוסים חדים. אם מסתכלים על מדדי המניות מתחילת השנה, מדד ת"א 25 עלה ב-60.4%, תל אביב 100 עלה ב-74.5% ומדד היתר 50 זינק ב-173%. בתנאי שוק כאלה, אפשר היה לחשוב שבתי ההשקעות יעשו הכל כדי לשווק באגרסיביות את קרנות הנאמנות המנייתיות הרווחיות שלהם.

בתל בונד חוגגים

למרות זאת, מי שבוחן את העיתונות הכלכלית יגלה בה שלל פרסומות לקרנות נאמנות - אבל בעיקר לכאלה שמשקיעות באג"ח. "מפרסמים את מה שמוכרים. וכיום מוכרים בשוק בעיקר קרנות אג"ח", מסבירים בשוק את התופעה.

מנתוני רשות ניירות ערך על היקף הנכסים המנוהלים בקרנות המנייתיות עולה כי הוא מגיע ל-6.3 מיליארד שקל בסוף ספטמבר 2009. לעומת סוף 2008 מדובר על עלייה של 3.5 מיליארד שקל בהיקף הכספים המנוהלים באפיק זה.

במיטב העריכו כי הגיוסים נטו לקרנות המנייתיות בינואר-אוגוסט 2008 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד שקל - נתונים המחווירים לעומת נתוני בנק ישראל, שמהם עולה כי שווי תעודות הסל שעוקבות אחר מדדי המניות השונים הסתכם בסוף ספטמבר 2009, ב-19.3 מיליארד שקל. נתון זה משקף עלייה של 10.4 מיליארד שקל בנכסים המנוהלים. לפי נתוני בנק ישראל, מדובר בגיוסים של כ-5 מיליארד שקל, והיתר עליית שווי.

אם נבחן את אפיקי האג"ח נראה תמונת ראי - ברמת הגיוסים והפדיונות. גם מדדי התל בונד חגגו מתחילת השנה. התל בונד 20 עלה ב-74.54% מתחילת השנה, התל בונד 40 עלה ב-42.82% מתחילת השנה והתל בונד 60 עלה ב-30.52%.

ואולם במקרה של אפיקי האג"ח, כספי הציבור נותבו לתעשיית הקרנות. היקף הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות באפיק האג"ח כלליות וחברות, שהוא אפיק האג"ח הגדול ביותר, עלה ב-15 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2009. בסוף 2008 נוהלו בקרנות אג"ח כלליות-חברות 14.9 מיליארד שקל, ובסוף ספטמבר 2009 נוהלו באפיק זה 29.9 מיליארד שקל. הגיוסים נטו באפיק זה, ללא עליית שווי הנכסים, הסתכמו מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר ב-7 מיליארד שקל.

גם באפיק אג"ח מדינה וגם באפיק אג"ח שקליות חלה צמיחה מרשימה של היקף הנכסים המנוהלים - 13.2 ו-4.5 מיליארד שקל. לעומת זאת, תעודות הסל העוקבות אחר אג"ח מדשדשות הרחק מאחור. בסוף 2008 נוהלו בתעודות הסל האלה נכסים בהיקף של 14.3 מיליארד שקל. נכון לסוף ספטמבר ניהלו תעודות אלה 16.8 מיליארד שקל, כלומר גידול של 2.5 מיליארד שקל בלבד, שכולל גם את עליית הערך. מנתוני בנק ישראל עולה שב-2009, עד סוף ספטמבר, סבלו תעודות הסל העוקבות אחר אג"ח קונצרניות מפדיונות של 924 מיליון שקל.

דמי ניהול גבוהים, סיכוי גדול לנצח

יש כמה סיבות לאטרקטיביות של הקרנות באפיק האג"ח בעיני המשקיעים, לעומת הקרנות המנייתיות - ובמקביל נהייתם אחר תעודות סל מנייתיות והתרחקותם מתעודות סל העוקבות אחר ממדי האג"ח. בין הגורמים העיקריים שמשחקים לרעת תעשיית הקרנות באפיק המנייתי נמצא חוסר האמון של הציבור בכך שמנהלי הקרנות יכולים להכות את מדדי היחס שאחריהם עוקבות הקרנות.

בנוסף, דמי הניהול הגבוהים של הקרנות המנייתיות - שיכולים להגיע עד ל-3% - מביאים את הציבור להעדיף את תעודות הסל. למרות עמלות הקנייה והמכירה הנלוות להשקעה בתעודה, ועל אף שהיא מבטיחה להם "רק" את המדד - היא יכולה לנצח.

באפיק האג"ח, עמלות הקנייה והמכירה האלה משחקות דווקא לרעת תעודות הסל. דמי הניהול בקרנות הנאמנות באפיק האג"ח נמוכים יותר מאשר דמי הניהול בקרנות המנייתיות - ומסתכמים ב-1%-1.5% בקרנות האג"ח הכללי, וב-0.5%-0.7% בקרנות האג"ח השקלי. כלומר, ההפרש בין עלות הקרן לעלות התעודה מצטמצם. אגב, מתחילת השנה, קבוצה גדולה של קרנות אג"ח היכו את מדדי היחס - מדד התל בונד ומדד האג"ח הכללי.

בנוסף, בישראל לא קיים מבחר גדול של מדדים עוקבי אג"ח - כמו בתחום המניות. למשל, אין בישראל מדדים שעוקבים אחר סדרות אג"ח של חברות קטנות יותר (מדד אג"ח שיקביל למדד מניות היתר), ורק בימים אלה משיקה הבורסה מדד תל בונד שקלי.

קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח מאפשרות חשיפה למגוון רחב של איגרות חוב, עם יכולת לשנות את התמהיל בתוך הקרן. למשל, בקרנות אג"ח ממשלתיות הקרנות יכולות להאריך או לקצר את המח"מ על פי מדיניות הקרן, אך בתעודות הסל המקבילות יש צורך למכור את התעודה ולרכוש אחרת, אם רוצים לשנות את המח"מ של ההשקעה.

נהירת הכספים לקרנות באפיק האג"ח הובילה לפריחת התעשייה וקרנות נוספות יצאו לשוק, והמגוון גדל. כיום, ככל שהעליות בשווקים ממשיכות, קרנות שמשלבות מרכיב אג"ח ועוד מרכיב מנייתי בהיקף של כ-10% (קרנות 90/10) חוזרות לאופנה. תעודות הסל מציעות מוצר מתחרה - תעודות מורכבות, שעד לפני כחודשיים לא נהנה מגיוסים בהיקפים נרחבים, ורק בחודשים האחרונים תעודות אלו החלו להתעורר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גיף

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022

נורמן מילנר. "אני לא אומר שקפיטליזם היא השיטה הכי טובה"

"יש בשוק הזה הזדמנות שלא ראינו עשורים"

מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר

"עשה את עסקת חייו": כך הצליח אבי זינגר לרכוש את בן אנד ג'ריס במחיר זעום

מנכ"ל מטא מארק צוקרברג. עידכן את העובדים כי יצטרכו לעמוד ביעדים אינטנסיביים יותר עם משאבים פחותים

צמצומים, ביטול מוצרים ופניית פרסה בפיד: הצרות של מטא רק מתחילות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"