"יש לנו גישה לחומר האנושי הטוב בעולם - יהודים מובטלים מניו יורק ולונדון"

טל קינן הגיע לישראל מארה"ב כחייל בודד ■ אחרי שהטיס F-16 הוא נסע ללמוד בהרווארד, אבל במקום להמשיך לקריירה מבטיחה בגולדמן סאקס - חזר לכאן והקים בית השקעות שמנהל מיליארד דולר ■ אף שלדעתו עכשיו יהיה קשה לעשות כסף - הוא בטוח שנוצרה הזדמנות נדירה להביא לישראל את הטאלנטים הבולטים בעולם בתחום הפיננסים

החלום המעט הזוי להפוך את ישראל למרכז פיננסי עולמי כבר עלה וירד כמה פעמים. שמעון פרס דיבר על שווייץ של המזרח התיכון וועדת אריאב ביקשה להפוך אותנו לסינגפור. בינתיים, תל אביב עוד לא ממוקמת לצדן של ציריך או ז'נווה - זירות פיננסים בולטות במפה הגלובלית - ואולם כבר יש מי שטוענים שהחזון היומרני הזה לא רחוק מהמציאות. אחד מהם הוא טל קינן, מנכ"ל וממייסדי בית ההשקעות KCPS, אמריקאי לשעבר. קינן מצויד בכל הכלים להתברג יפה באחד מהמרכזים הפיננסיים בעולם, ובכל זאת בחר בישראל. מלבד העובדה שהוא ציוני נלהב, קינן מאמין שהוא לא הפסיד דבר - ישראל, הוא סבור, נמצאת בתהליך שיכניס אותה בקרוב לקליקה היוקרתית של המרכזים הפיננסיים בעולם. לדבריו, שילוב יוצא דופן של משבר עולמי ושינויים בחוקי המיסוי בישראל בעולם, מעניק דחיפה משמעותית לתהליך.

אבל כשהשיחה מתגלגלת למשבר הכלכלי, קינן מרצין וטון הדיבור שלו משתנה. המשבר, הוא מדגיש, ממש לא מאחורינו. הוא אפילו לא קרוב לכך, ובכל מקרה אין בו כדי לסכל את התקדמותה של ישראל מבחינה פיננסית. "יש הנחה סמויה שנפילתו של ליהמן ברדרס סימנה את תחילת המשבר ושעכשיו אנחנו לקראת סופו. אני לא קונה את זה", אומר קינן. "כשמסתכלים על הכלכלה האמריקאית שמובילה את העולם, רואים שוק עבודה שמתכווץ במאות אלפי מקומות עבודה מדי חודש ובמקביל, מחירי הדירות ממשיכים לרדת. זה ממש לא נראה כמו סוף של משבר. המצב כיום יכול להיות שוק דובי אמיתי".

מתי אתה צופה שנראה התאוששות?

"היציאה של הכלכלה העולמית מהמשבר הנוכחי תהיה אטית ומשעממת, ועד שזה יקרא צפויות לנו כמה שנים עגומות במיוחד. בחמש-עשר השנים הבאות הכלכלה צפויה לדשדש או אפילו לרשום שיעורי צמיחה שליליים".

התחזיות האופטימיות ועדכון שיעורי הצמיחה בעולם כלפי מעלה כבר ב-2010 לא מעודדים את קינן. במהלך השיחה הוא שולף גרפים, עקומות ונתונים שמראים, לדבריו, סיפור אחר לגמרי. הוא מסביר כי הכלכלה העולמית עוברת שינויים מהותיים. מי שסחב על כתפיו את הצמיחה העולמית בשנים האחרונות היה הצרכן האמריקאי, שאחראי על 20% מהתוצר העולמי. אלא שהמשבר האחרון, מדגיש קינן, שינה את הרגלי הצריכה "הבריאים" שלו וההשלכות של כך יבואו לידי ביטוי בצמיחה העולמית בשנים הקרובות.

את הניתוח הכלכלי הקודר שמציג קינן הוא מתרגם גם עבור משקיעים פיננסיים. כלכלה מדשדשת, במקרה הטוב, תקשה על השווקים להשיג תשואות. בהיעדר מגמה חיובית בבורסות, ניהול השקעות ייהפך לבררני ולמוקפד יותר. "יהיה הרבה יותר קשה לעשות כסף", הוא אומר. "אין נסיעות חינם. אני מציע למנהלי ההשקעות לעשות תרגיל: לנתח את התשואות שהשיגו בשנים האחרונות ולנכות את הדחיפה שנתן להם השוק. זה תרגיל קשה אבל חשוב, במיוחד עכשיו כשכבר אי אפשר לבנות על הרוח הגבית שהיתה כאן. השווקים הפיננסיים יתאפיינו בתנודתיות בשנים הקרובות. לא ברמה היומית, אלא במחזורים קצרים של כמה חודשים. כמו כן, תהיה שונות גבוהה בין שווקים. שווקים מתפתחים ירוצו קדימה. שווקים מפותחים ישתרכו מאחור".

קינן סבור כי תחת תרחישי שוק כאלה, יתקשו המשקיעים לקבל תשואות באפיקים המסורתיים, וחוזה כי השנים הבאות יהיו אלה של קרנות הגידור ושל קרנות ההשקעה הפרטיות. "אלה תרחישי שוק שאי אפשר ליהנות מהם דרך השקעה במכשירים שעוקבים אחרי השוק (כמו תעודות סל), או בקרנות נאמנות. תשואות יהיו רק באפיקים אלטרנטיביים. אמנם קרנות ההשקעה הפרטיות חטפו חזק במשבר, אבל קרנות שיגייסו עכשיו יהיו מוצלחות מאוד. המצב הזה אופטימלי לקרנות גידור. הן נהנות מהתנודתיות ויכולות לשחק גם על מטבעות. זה אולי משרת אותי, כי אנחנו מנהלים קרן גידור, אבל זו הראייה. באופן אישי אני נמצא כיום בחשיפה הכי גבוהה שהיתה לי אי פעם לקרנות גידור. לא כל הביצים נמצאות בסל הזה, אבל יש שם הרבה ביצים".

"ישראל היא תשוקה"

השיחה עם קינן מדלגת בין עברית לאנגלית. הוא נולד בפלורידה שבארה"ב וגדל במיאמי, אבל מילדות, הוא מספר, ידע שמקומו בישראל. נראה שכבר בתיכון התגלו סנוניות ציונות: קינן הגיע לביקור מולדת מדי קיץ כשהשתתף במשלחות של נוער אמריקאי לישראל, ואף בחר ללמוד באופן מוגבר היסטוריה של המזרח התיכון.

את התואר הראשון הוא התחיל באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ובחר בלימודי כלכלה ומזרח תיכון, אלא שאת השנה השלישית כבר סיים בישראל, בין כותלי אוניברסיטת תל אביב. בגיל 21, לאחר סיום התואר, הוא התגייס לצה"ל כחייל בודד והשתלב בחיל האוויר כטייס 16-F.

אחרי שמונה שנים במדים האפורים נסע קינן לבוסטון ללימודי תואר שני בהרווארד. "ידעתי שהשירות הצבאי שעברתי מתוקף היותי אזרח, לא יתפתח לקריירה. התחום הכלכלי לא עזב אותי, וגם במהלך השירות המשכתי לסחור בבורסה באופן עצמאי". בסיום הלימודים, בעוד חבריו משתלבים בגופים פיננסיים גדולים כמו בנקי ההשקעות גולדמן סאקס וג'יי פי מורגן, הציונות החלה שוב לפעם בו, והוא החליט לחזור לישראל. "גולדמן זו דרך קלה, המסלול לשם פשוט. אבל ישראל היא תשוקה, זה המקום שלי".

עם הגיעו לישראל בתחילת המילניום, השתלב קינן בקרן ההון סיכון גיזה ("זה היה התחום היחיד שהיה אז תחרותי"). החזון היה להקים עסק פיננסי משלו, אבל הוא המתין לשעת כושר. "כל מה שהיה כאן בתחילת שנות ה-2000 היה בנקים ותעשיית הון סיכון. אבל ידעתי שגם אם אנחנו מפגרים אחרי כל העולם, יגיע הזרז שיזניק אותנו קדימה בקצב שלא רואים כמותו בעולם. בדיוק כמו שקרה בטלקום".

את מהפכת הטלקום, הוא מספר, הוא בחן עשור לפני כן: "כשהגעתי לישראל ב-1990, לקח חודשיים לחבר קו טלפון של בזק. השכנים אמרו שזה זמן סביר בהחלט. כשחזרתי לבוסטון בסוף העשור, שירותי הטלקום בישראל כבר היו טובים יותר. לא האמנתי איזה דילוג עשינו".

באנלוגיה לפיננסים, קינן מוסיף כי הוא צופה שהקפיצה בתחום הזה תהיה אפילו חדה יותר. "פיננסים, בניגוד לטלקום, הם תעשייה יהודית. יש הרבה הבנה בתחום בישראל, ובכלל הרבה יהודים בעולם מתעסקים בו. הפיתוח של הפיננסים בישראל התעכב בגלל רגולציה, בגלל מיסוי בעייתי וגם מכיוון שכל השוק נשען על אג"ח מיועדות". קינן מתייחס לאג"ח שמונפקות על ידי הממשלה במיוחד עבור קרנות פנסיה, ובאופן חלקי גם לחברות ביטוח, מבטיחות תשואה ואינן סחירות.

מי שסימן לקינן את השעה היה בנימין נתניהו, שר האוצר דאז. "נפגשנו מדי פעם והבנתי שנרקמת רפורמה משמעותית במשרד האוצר שתשנה את שוק ההון המקומי", הוא משחזר. השינוי המשמעותי, כך מספר קינן, נגע לביטול האג"ח המיועדות. כמו כן, נרקמו שינויים שאיפשרו גישה מתירנית יותר למיסוי עבור משקיעים זרים בקרנות ישראליות והפרטת החברות הממשלתיות כחלק מפיתוח הכלכלה הריאלית. "התחלתי להשתכנע שאנחנו הולכים לקראת מעבר בינארי, מבלתי אפשרי לאפשרי, ושבכך ייבנה פוטנציאל אדיר להקמת תעשייה פיננסית".

השינויים שהיו אז באופק דירבנו את קינן להתחיל לכתוב תוכנית עסקית ולגייס אנשים. "ניסיתי להביא חברים מניהול השקעות בבנקים ובקרנות גידור בעולם. הרעיון היה לבנות עסק פיננסי במימון גיזה, אבל לא הצלחתי. ב-2005 היה קשה לשכנע אנשים לעזוב. הם הרוויחו מיליונים והעתיד נראה ורוד. לא הצלחתי לשכנע אף אחד".

בספטמבר 2005 כינס קינן את החברים בגיזה והודיע להם על עזיבתו ("הם לא הופתעו, הם ידעו על הכוונות, שיגעתי אותם הרבה לפני"), והצליח לגייס שני שותפים נוספים להקמת העסק שעליו חלם. "פניתי לסנדר כהן, שהכרתי דרך חבר משותף, ולדיוויד שטיינהארט, שהכרתי בצעירותי באחד מביקורי הנוער בישראל. כבר ב-2003 דיברנו על הקמת עסק משותף, אבל תנאי השוק הבוסריים שהיו אז דחו את התוכניות".

שני השותפים החדשים מכירים את השוק הפיננסי. כהן הוא מנהל קרן הטלקום של ג'ורג סורוס, ושטיינהארט ניהל את מחלקת המחקר בסנטוריון אינווסטמנט גרופ, ומכהן מאז 2003 כשותף מנהל בקרן הגידור ווסטר קפיטל מנג'מנט. הוא גם בנו של מייקל שטיינהארט, חלוץ ההשקעות במגזר קרנות הגידור האמריקאי, שהיה בעבר בעל השליטה בבנק הספנות ובעל מניות בבנק הפועלים.

את המייסד הרביעי, ג'יי פומרנץ, הכיר קינן בעבודתו בגיזה. פומרנץ היה בעל מניות בסיוטה, אחת החברות בפורטפוליו של גיזה. "רצינו שיהיה קצת שיער אפור. ביקשנו שיצטרף לוועדה המייעצת, ואחרי חצי שנה הוא הבין שיש כאן הזדמנות של מעבר לעסק נחמד. הוא הבין את השינוי שחל בנוף הכלכלה הישראלית. הוא החליט שהוא רוצה להיות פעיל יותר בחברה, קנה חלק ממנה ונכנס כשותף. ההצטרפות אלינו היתה תנופה משמעותית".

כך הוקם בית ההשקעות KCPS בניהולו של קינן - השם הוא ראשי תיבות של שמות המשפחה של המייסדים. לפי הערכות, החברה מנהלת מיליארד דולר. היא עוסקת בניהול מוצרים פיננסיים שבהם קרן הגידור הגלובלית מולטי סטרטג'י, אגד קרנות גידור, קרן השקעות פרטיות (Private Equity) המתמקדת בחברות ישראליות וקרן מנוף המתמחה במתן אשראי לצורך מיחזור חוב וניהול הסדרי חוב. כמו כן עוסקת החברה בייעוץ לגופים מוסדיים ובניהול פיננסי של משפחות אמידות (Family Office). כיום יש לחברה שתי זרועות עיקריות, והמשרדים ממוקמים בישראל ובניו יורק.

מה אפשר ללמוד מיפן

בזמן האחרון, מספר קינן, הוא מצר על העובדה שאינו קורא יפנית: "מי שיקרא עיתונות יפנית מ-1990-1991 ימצא קווי דמיון רבים למה שנכתב שם היום. בדצמבר 1989 החל ניקיי, המדד המוביל ביפן, במסע הידרדרות שבו איבד 90%. התחתית הגיעה רק ב-2002. במהלך התקופה ההיא היו גם 'ראלים' של יותר מ-100%. אבל בסיכום תקופה של יותר מעשור, השוק צנח והכלכלה עמדה במקום. גם אז, בתקופות הראלי, העיתונאים והכלכלנים שהתראיינו היו בתחושה של סוף משבר, בוודאי בתקופה הראשונה, שבה השוק הפיננסי קפץ. בפועל, מי שנשאר הפסיד כסף".

אבל בינתיים, ולמרות האווירה הכלכלית הקודרת שהוא צופה, קינן מנצל את מצב השוק הרעוע יחסית כדי להכין את בית ההשקעות שייסד לשלב הבא. הוא מדווח על הצלחות ראשונות בגיוס, עם טוויסט ציוני: "יש לנו גישה לחומר הגלם האנושי הכי טוב בעולם. בחו"ל יש הרבה יהודים סופר-מוכשרים. זה לא כמו להביא את ביל גייטס, אבל זה כמו להביא את הסגנים שלו. ישנם אלפי אנשים עם הרבה שנות ניסיון שעובדים בלונדון או בניו יורק ומוצאים את עצמם בלי עבודה או בעבודה לא מעניינת, בגלל ההגבלות שהוטלו על ניהול הסיכונים".

גם הירידה בשכר העובדים שירתה את קינן: "כשאתה מרוויח מיליונים זה בסדר לשלם 25 אלף דולר בשנה על חינוך פרטי בניו ג'רזי. אבל כיום, אחרי קיצוץ משמעותי, זה פחות נוח. במיוחד כשיש ברעננה בתי ספר לא רעים בכלל".

בימים אלה נמצא קינן בקשר עם כמה מועמדים מעבר לים. אחד הגיוסים המוצלחים שרשם היה מנהל תחום המסחר במניות ב-UBS, שהצטרף באחרונה לחברה. "מדובר בכישרונות אדירים, שעלייה שלהם לישראל תהיה תוספת משמעותית לחברה שבה יעבדו ולזירה המקומית, גם מול משקיעים בחו"ל. ב-KCPS, למשל, רוב המשקיעים הם זרים. כשאנחנו יושבים מול נציגי קרן בסינגפור, הם מסתכלים קצת עקום על העובדה שננהל להם את החשיפה לשוקי אסיה דרך תל אביב. לונדון כן, תל אביב - לא".

אין תחליף לצרכן האמריקאי

קינן מסביר שהמנוע הפונדמנטלי היחיד לצמיחה הוא צריכה. "ממשלות יכולות לכתוב צ'קים כדי לגשר. זה מהלך נכון. אבל זה פלסטר. השאלה היא מה יש מתחת. הדלק של הצריכה האמריקאית היה החוב. כלומר, לא רק שהם לא חסכו, אלא שהם ביזבזו יותר משהרוויחו. עכשיו הם מרסנים צריכה ומתחילים לחסוך. יש הטוענים שהכלכלה העולמית תמצא דרך להחליף את הצרכן האמריקאי, אני ממש לא מבין איך. הצרכנים האמריקאים הולכים לקראת שיעור חיסכון של 10%. כדי להבין מה זה אומר צריך לבדוק את המספרים".

שיעור החיסכון הממוצע בארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה הוא 9%. בשלהי 2005 החיסכון היה מינוס 2%, וכיום שיעור החיסכון נאמד ב-8%-9%, ולדברי קינן יגיע בקלות לשיעור דו-ספרתי. "היחסים בין חיסכון לצמיחה הם לא אחד לאחד. יש מכפיל. לכן, עלייה של אחוז בשיעור החיסכון מקזזת הרבה יותר מאחוז בצמיחה", הוא מסביר. "הצריכה בארה"ב היא 10 טריליון דולר. בהנחות מקלות, אם החיסכון עולה ל-10%, אז הפסדנו טריליון דולר. אם הורדנו טריליון דולר בשנה מהתוצר העולמי - אני לא רואה איך אנחנו מדביקים את זה. יש הטוענים שהצריכה של הצרכן הסיני עולה בשיעור גבוה יותר מבכל מדינה אחרת - ולכן הצריכה הסינית תציל את העולם. העניין הוא המספרים האבסולוטיים ולא שיעור הצמיחה".

קינן מסביר כי תחת הנחות "מקלות ומפרגנות לסינים" - כדי שהסינים יטשטשו את הירידה בצריכה של האמריקאים, הם צריכים לצרוך פי שישה ביחס לשיעור הצמצום אצל האמריקאים. כלומר, להפגין שיעור גידול של 60% בצריכה הפרטית.

"הסינים צורכים הרבה אבל לא תהיה עלייה של 60%. לכן, למרות הצמיחה וההבטחה הגדולה מכיוונם של הסינים, מדובר בסדרי גודל שונים לגמרי. הסינים לא יכולים להציל דבר ב-20 השנה הבאות. הצרכן הסיני יניע את העולם בעוד 20 שנה, לא עכשיו".

קינן מציין כי גם האיום הגדול ביותר במשבר הנוכחי - יציבותה וחוסנה של המערכת הפיננסית האמריקאית - לא חלף. "האמריקאים אמרו שהם עשו בדיקות הלימות הון לגופים הפיננסיים. אני לא חושב שמישהו מאמין לתוצאות. לא היו להם זמן או משאבים לבדוק את כל הזבל שיש במאזנים של הבנקים האמריקאיים. השיטה כיום היא ליצור מצבים של רווחים בבנקים, כדי לבנות הלימות הון ראויה ואיכשהו לדכא את הפחד שלנו, שהרי אין לנו ממה לפחוד, אלא מהפחד עצמו.

"האם סיטיבנק איתן מבחינה פיננסית? אני לא יודע, אף אחד לא יודע, אני בספק אם בסיטיבנק יודעים. אם ייתנו להם להרוויח כפי שהם מרוויחים עכשיו, זה יפתור את הבעיות. אבל אם לא, עוד נשמע חדשות רעות מכיוונם של הבנקים האמריקאיים".

מצב הבנקאות באירופה, מדווח קינן, מעורפל אף יותר. "ספרד במצב קשה. יש שם היצע גדול של בתים למכירה. במספרים אבסולוטיים, זה דומה למספר הבתים המוצעים למכירה בארה"ב, וזאת על אף שהאוכלוסיה בספרד היא שישית מאוכלוסיית ארה"ב. במאזני הבנקים הספרדים יש חוב של חצי טריליון דולר ממשכנתאות, והאבטלה נושקת ל-20%. אלה ממש לא נתונים מעודדים".

חשיפה גבוהה לקרנות גידור

קשה לחלוב מקינן מידע בנוגע לנכסים המנוהלים בבית ההשקעות. הוא מסכים לספר שאגד קרנות גידור של KCPS מנהלת 100 מיליון דולר, ולדבריו הקרן השיגה תשואה נטו של 12% ב-2006, 20% ב-2007 ותשואה שלילית של 4% ב-2008. מתחילת השנה הנוכחית היא מציגה עלייה של 7%.

באפיקי השקעה כגון קרנות גידור וקרנות השקעה - מלבד העובדה שמדובר במכשירים המצריכים הון התחלתי מכובד של מאות אלפי שקלים ולפעמים מיליונים - נגבים גם דמי ניהול גבוהים יחסית. בסביבה של ריבית נמוכה וצמיחה זוחלת, כל אחוז של עמלה נהפך לקריטי.

"בממוצע גובים בתעשייה 2.2%-2.5%, אנחנו לוקחים פחות מזה - 1.5%-2.5%. אפשר להגיד שדמי הניהול גבוהים - ואפשר גם לשים כסף בתעודת סל שעוקבת אחרי השוק, להרוויח אפס ולהרגיש טוב שלא שילמתי עמלות. גם כשאתה משקיע במניה, אתה משלם על צורכי ניהול פנימיים. אם תתעסק כל היום בעמלות, אף פעם לא תבצע השקעה. קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות הן אולי קצת יקרות, אבל זה המקום לשים בו את הכסף כיום".

KCPS

שנת הקמה: 2005

מייסדים: טל קינן, דיוויד שטיינהארט, סנדר כהן וג'יי פומרנץ

זרועות פעילות: ניהול קרן גידור, אגד קרנות גידור, קרן השקעות פרטית וקרן מנוף המתמחה במתן אשראי לצורך מיחזור חוב וניהול הסדרי חוב. כמו כן עוסקת בייעוץ למוסדיים, ובניהול פיננסי למשפחות אמידות

היקף נכסים מנוהל: מיליארד דולר*

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?