האוצר: "מס על ספקולנטים - דרך אלגנטית לבקש סובסידיה ליצוא"

>> במשרד האוצר מתגבשת חזית נגד התביעה של היצואנים לעצור את תיסוף השקל באמצעות הטלת מס על משקיעים זרים הקונים שקלים. בכירים באוצר תקפו את מי שמקדמים את ההצעה למיסוי הספקולנטים ואמרו כי "זאת בעצם דרך אלגנטית לבקש סובסידיה על היצוא".

היצואנים מודאגים מאוד מהתחזקות השקל בארבעת החודשים האחרונים, ומהעובדה שבנק ישראל הודיע כי יפסיק להילחם באופן קבוע נגד ייסוף השקל באמצעות רכישת דולרים. היצואנים מתריעים כי התחזקות השקל פוגעת ברווחיות היצוא וכי להתחזקות השקל עלולות להיות השלכות מסוכנות עד כדי סגירת מפעלים ופיטורי עובדים. כמה מבכירי היצואנים החלו להפנות אצבע מאשימה כלפי "ספקולנטים זרים שעושים סיבוב על השקל", והציעו להטיל מס על תנועות הון קצרות לישראל. משרד האוצר מתנגד בתוקף לשתי ההצעות כאחת. באוצר מצביעים על העובדה כי התחזקות השקל ביחס לדולר בשנה האחרונה לא היתה בשיעורים חריגים מאלה של מרבית מטבעות העולם. ההתחזקות של השקל, כלומר, היא בעיקר תנועה עולמית של היחלשות הדולר - והראיה שביחס ליורו לא היה כל ייסוף. בהכרח, אם מדובר בתנועה עולמית של הדולר, לא ניתן להתנגד לה או לעצור אותה באמצעות תמיכה בשער הדולר בשוק השקל-דולר.

באוצר מציינים עוד כי לא בכדי המדינות המפותחות בעולם אינן מתערבות בשוק המט"ח באופן קבוע, ואינן מקבעות את שער המטבע שלהן. "קיבוע שער החליפין משמעו שהמדיניות המוניטרית מאבדת את העצמאות שלה. התוצאה תהיה מדיניות תקציבית מוגבלת, בגלל גודל החוב של ישראל, ומדיניות מוניטרית מוגבלת, בגלל הצורך להגן על שער החליפין. וזה כשיש סיכון שהתמיכה בשער השקל תגדיל את הלחצים האינפלציוניים. זה רעיון עוועים".

אבל בעוד שביחס להתערבות בשוק המט"ח האוצר ממעט בדבריו, מאחר שמדובר בנושא שהוא בתחום סמכותו של בנק ישראל, ההתנגדות להצעה השנייה של מיסוי תנועות הון קצרות לישראל נחרצת בהרבה. ראשית, האוצר טוען כי אין כל יכולת להבחין בין תנועות הון קצרות שנועדו לצורך ספקולציה על השקל, לבין תנועות הון קצרות שנועדו לרכישת ביטוח שער בידי יצואנים. הטלת מיסוי על תנועות אלו, לכן, תפגע קודם כל ביצואנים, המבקשים להגן על עצמם מפני תנודות בשער החליפין. שנית, באוצר מצביעים על כך שהיצואנים לא נפגעו קשה מההתחזקות האחרונה של השקל.

בנוסף מצביעים באוצר על כך שמאז מאי 2009, החודש שבו החל השקל להתוסף, עלה היצוא שלושה חודשים ברציפות בשיעור מצטבר של כ-10%. למעשה, במונחים ריאליים ובהשוואה לסל מטבעות היצוא של ישראל, שער השקל דומה כיום לרמתו מ-2003 - והוא גבוה בהרבה מרמתו בכל שנות ה-90.

הטענה הכבדה ביותר של האוצר היא כי הניסיון העולמי בהטלת מס כזה מצביע על כישלון. לדברי גורמים באוצר, ב-20 השנה האחרונות היו מדינות בודדות שניסו לבלום כניסת הון זר אליהן באמצעות מס (בדרך כלל מדינות מנסות למנוע בריחת הון מהן, ולא לעצור כניסת הון אליהן) - ברזיל, צ'ילה, קולומביה, מלזיה - ובכולן מדובר היה בניסיון לא מוצלח. "מרבית הרפורמות לא הצליחו, אם הן הצליחו הרי שזה היה לתקופה מוגבלת בלבד, וכל המדינות שילמו מחיר כבד על הניסיון הזה", אומרים גורמים באוצר. "בין השאר נוצרו שם עיוותי הקצאה, שוק האשראי התייקר מאוד כי נחסמה האפשרות לקבל אשראי מגופים זרים, העלויות האדמינסטרטיביות של יישום המס היו אדירות, ואותן מדינות נקלעו לנחיתות בתחרות מול מדינות שלא הגבילו תנועות הון אליהן".

לדברי בכירים באוצר, הטלת מס על תנועות הון כמוה כמתן סובסידיה ליצואנים, וללא כל סיבה. "צריך לזכור: המטרה שלנו היא להגדיל את הצמיחה ואת התעסוקה. היצוא הוא רק אמצעי להגיע לכך, הוא אינו מטרה בפני עצמה. אין כל סיבה שגברת כהן מחדרה תשקיע את כספי המסים שלה, ותסכן את היציבות המאקרו-כלכלית שלה, רק בשביל לשרת את הרווחיות של היצואנים".