בתוך שנה: הסחר העולמי נחתך ב-66%

הנתונים האחרונים על מצב הכלכלה מעידים על שיפור, אך הסחר הבינלאומי מתקשה להתאושש ולחזור לצמיחה. חסמים כמו ביקוש גלובלי ירוד והגנות ממשלתיות מפני יבוא עדיין מכבידים עליו

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

<<המיתון העולמי החמור ביותר מאז השפל הגדול הניב גיליונות על גיליונות של נתונים מפתיעים, שאחד המדאיגים מהם נגע לסחר העולמי. לפי הבנק העולמי, הערך הדולרי של הסחר שווה כיום לשליש מכפי שהיה לפני שנה. בארי אייכנגרין, היסטוריון כלכלי מאוניברסיטת קליפורניה, מעריך כי היקף הסחר התכווץ במשבר הנוכחי באופן חד יותר מאשר התקופה המקבילה בזמן השפל הגדול.

ואולם באחרונה נהפכו החדשות למעודדות יותר. היקף הסחר העולמי עדיין רחוק משגשוג, אך לפחות הוא הפסיק להידרדר. הבנק העולמי אפילו הבחין בסימנים לעלייה בפעילות ביוני. ראש חטיבת הסחר בבנק העולמי, ברנרד הוקמן, אמר כי "אין ספק שהסחר העולמי כבר הגיע לתחתית". התאוששות יציבה בסחר תלויה בראש ובראשונה בהתאוששות בביקוש הגלובלי, אך היא טמונה בשני גורמים נוספים. האחד הוא הסיבה שבגינה נפל הסחר בצורה כה חדה בתחילת 2009. אם האשם העיקרי הוא אכן הירידה בביקוש, כפי שסבורים רוב הכלכלנים, הסחר צריך להתאושש ברגע שהביקוש ישוב לעלות, אך אם הסיבה היא עלייה בפרוטקציוניזם (בלימת המדינות את היבוא במטרה להגן על היצרנים המקומיים), הסחר יתאושש באטיות. אמצעים כאלה, כפי שהוכיחו משברים קודמים, קלים ליישום יותר מאשר לביטולם.

הגורם השני הוא הפוליטיקה של הסחר העולמי. ממשלות ימשיכו לתפקד תחת לחץ של כלכלותיהן להקים חומות סחר כל עוד האבטלה תמשיך לגאות והגירעונות שלהן יתרחבו. מנהיגי הכלכלות הגדולות חזרו והבטיחו לסיים את שיחות "סבב דוחא" של ארגון הסחר העולמי (WTO), שנועדו להסיר מחסומי סחר. הסבב נגרר מאז 2001, היה על סף קריסה כמה פעמים ולא הניב תוצאות משמעותיות. ההבטחה העמידה אותן למבחן חשוב.

בהשוואה לשנה שעברה, כיום נמצא הסחר העולמי במצב רע מאוד. לפי הבנק העולמי, הערך הדולרי של היצוא מ-48 מדינות שנתוניהן נאספו במאי היה נמוך בשליש מערכו במאי 2008. עם זאת, השינוי השנתי מסווה את השינויים שחלו באחרונה. הנתונים החודשיים מצביעים על ירידה חדה מאוד בסוף 2008 ותחילת 2009, והתייצבות בחודשים האחרונים. הבנק מעריך כי הערך הממוצע של היצוא ב-44 מדינות (שאחראיות לשלושה רבעים מהסחר העולמי) צנח ב-15.4% בנובמבר, התייצב בדצמבר, וצנח ב-12.2% בינואר לפני שהתייצב שוב.

הצניחה בסחר - שבלטה הרבה יותר מכל ירידה שהיתה בתמ"ג העולמי - נגרמה בחלקה בשל הדרך שבה נוהל הייצור. הסחר תמיד הושפע מתנודות בתפוקה, אך תהליך הגלובליזציה שעבר על שרשרת הייצור הגביר את מידת ההשפעה. שלבים בייצור שהיו בעבר מקומיים מבוצעים כיום במדינות שונות. דאגלס אירווין מדרטמות' קולג' מעריך כי כל שינוי של 1% בתמ"ג בשנות ה-60 וה-70 הוביל לשינוי של 2% בסחר. בשנות ה-90 הוא כבר הוביל לשינוי של 3.4% בסחר.

התכווצות הסחר מהירה מהתאוששותו

לפי מחקר חדש של קרולין פרוינד מהבנק העולמי, בתקופות מיתון מתכווץ היקף הסחר באופן חד יותר מקצב התרחבותו בתקופות שגשוג. בעזרת נתונים משנות המיתון 2001, 1991, 1982 ו-1975, מצאה פרוינד כי בעוד שההכנסה הריאלית ירדה בשנים אלה ב-1.5% לעומת התקופות שלפני המיתון, הסחר נפל ב-7.2% - כמעט פי חמישה.

יש כמה סיבות לכך שהסחר יורד באופן חד כל כך בתקופות מיתון. אחת מהן היא הציפייה להאטה ניכרת בקצב הצמיחה, שמביאה חברות לצמצם את המלאים באופן משמעותי. סיבה נוספת לכך יכולה להיות שבזמני מיתון פונות ממשלות לפרוטקציוניזם, ובכך מגבירות את הירידה בביקוש לסחר.

באופן כללי, תזמון הנפילה וההתייצבות בסחר, בדומה לדפוס המגזרי והגיאוגרפי של הירידה, מצביע על כך שהיא נובעת מירידה בביקוש ובמלאי יותר מאשר בשל נסיגה לפרוטקציוניזם.

לפי ארגון הסחר העולמי, ארה"ב, שהיתה הכלכלה הגדולה הראשונה שנכנסה למיתון, היתה גם זו שבה התכווץ הסחר באופן החד ביותר ב-2008. נתונים מארה"ב ומיפאן מראים כי הסחר בצריכה של מוצרים שאינם בני קיימא, כמו בגדים ומזון, שעבורם רמת הביקוש הבסיסית עקבית, ירד בשיעור המתון ביותר מבין קטגוריות המוצרים העיקריות. יצואניות המתמחות במוצרים בני קיימא, כמו גרמניה, נפגעו קשה יותר מאחרות.

ה-WTO ניתח את מדיניות הסחר של המדינות השונות באותה מידה שהוא ניתח את היקפו. בכמה מקרים העלו מדינות את מכסי המגן. ארה"ב, האיחוד האירופי ושווייץ הציגו סובסידיות חדשות למגזר החקלאי. מספר המקרים של מחירי היצף במדינות החברות ב-WTO עלה בחדות ב-2008 משפל של 12 שנה ב-2007, והוסיף לשהות ברמה גבוהה ברבעון הראשון של 2009. צעדים אחרים, במיוחד כאלה שננקטו על ידי ממשלות מחוזיות, היו בוטים פחות.

ואולם השינויים במדיניות הסחר לא היו חד צדדיים. מדינות אחדות, מאוסטרליה וסין ועד אקוודור ופראגווי, נעו לכיוון ליברלי, הפחיתו את מסי היבוא והסירו מכשולים אחרים מאז מארס. זה מעודד למדי, מכיוון שהגעתו של הסחר העולמי לתחתית משקפת האטה בהידרדרותה של הכלכלה העולמית. ייתכן שצמצום המלאים עשה את שלו. לאור הקשר בינו לבין רמת התפוקה, התאוששות ניכרת בהיקף הסחר היא בהחלט תרחיש שניתן להעלות על הדעת.

עם זאת, עדיין דרושה מידה של זהירות. כמה כלכלות גדולות נתמכות כיום על ידי מדיניות מוניטרית ותקציבית מרחיבה, שבסופו של דבר תצטרך להסתיים. ההתאוששות עדיין צפויה להיות אטית, ולאור העלייה בשיעור האבטלה, מחסומי סחר עשויים להיות דרך מפתה להגן על משרות מקומיות. הניסיון האחרון לחזור לסבב דוחה, למשל, נפל ביולי 2008 כאשר הודו התעקשה להגן על האיכרים המקומיים שלה מפני עלייה חדה בהיקף היבוא.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?