רפורמת הקרקעות: נתניהו נכשל שוב - שוק הנדל"ן לא הולך להשתנות

עם בחירתו, הכריז ראש הממשלה על מהפכה בשיווק קרקעות המדינה ■ לאחר דיון מרתוני בכנסת, נותר ממנה רק שינוי מבני במינהל מקרקעי ישראל ■ במקום הפרטה כוללת, יימכרו רק קרקעות שאפשר להוציא עליהן היתרי בנייה - ובהיקף 4% בלבד משטח המדינה ■ המשמעות: קצב שיווק האדמות לא יואץ בקרוב

>> "הרפורמה בקרקעות תוזיל את הקרקע ובעקבות כך תוריד את מחירי הדירות, כך שרכישת דירה על ידי זוגות צעירים וחיילים משוחררים תהיה בהישג יד" - כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כחודשיים, לאחר שוועדת שרים מיוחדת אישרה את הרפורמה בקרקעות ובמינהל מקרקעי ישראל. כעת נראה שרפורמת הפרטת הקרקעות שיזם נתניהו עומדת בפני כישלון.

לאחר דיון של 14 שעות, שהסתיים אתמול ב-3:00 לפנות בוקר, החליטה ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת להכניס שינויים מרחיקי לכת ברפורמה. ועדת המשנה החליטה להגביל את הפרטת הקרקעות ל-4% משטח המדינה ולדחות את ההצעה לשווק קרקעות מדינה בלתי מתוכננות ליזמים פרטיים. המשמעות המיידית של השינויים האלה היא שקצב שיווק קרקעות המדינה בשנים הקרובות לא יעלה על הקצב הנוכחי, ושוק הנדל"ן לא ישתנה מהותית.

הנוסח המקורי שהוצע לרפורמה לא הטיל כל מגבלה על היקף הקרקעות שיוכלו לעבור לבעלות חוכריהן - דבר שעורר התנגדות רחבה מצד מפלגות וארגונים חברתיים רבים. לפי הנוסח שאושר בוועדה, יופרטו 800 אלף דונם בלבד. עם זאת, סך כל הנכסים הבנויים בישראל הוא כ-400 אלף דונם, מה שמותיר עוד 400 אלף דונם לשיווק לבעלות מלאה בשנים הקרובות.

400 אלף הדונמים שנותרו מוגבלים מאוד באפשרויות השיווק שלהם. בניגוד להצעה המקורית, שהתירה מכירת קרקעות בלתי מתוכננות, הצעת החוק החדשה מאפשרת לשווק לבעלות רק קרקעות שאפשר להוציא לגביהן היתרי בנייה - כלומר, קרקעות מתוכננות. שינוי זה עשוי להרגיע את החששות מפני כך שבעלי הון יצברו בנק קרקעות גדול תחת ידיהם.

ועדת המשנה החליטה על כמה שינויים נוספים בהצעה המקורית, ובהם מתן האפשרות לחברי מושבים וקיבוצים לקבל לבעלותם את נכסיהם. כמו כן, בעקבות לחץ שהפעילו ארגונים ירוקים, ובראשם החברה להגנת הטבע, הוחלט לצרף למתווה הרפורמה חידוש: הקמת קרן סביבתית שתשקיע 40 מיליון שקל בשנה בקידום פרויקטים סביבתיים. המקור הכספי של הקרן יהיה 1% מהכנסות המדינה מהקרקע, והכסף ייועד בלעדית לשמירה על שטחים פתוחים וטיפוחם לטובת הסביבה והציבור.

נוסף על כך, בהרכב מועצת רשות המקרקעין, הגוף שיחליף את מינהל מקרקעי ישראל בשיווק הקרקעות, יחולו שינויים. במקום תשעה נציגים בלבד יהיו במועצה 13 חברים, ובהם גם נציג מהמשרד להגנת הסביבה, שלא היה אמור להיכלל במועצה. עוד צורף להרכב המועצה משקיף מטעם הארגונים הסביבתיים.

ההצבעה על הרפורמה במליאת הכנסת צפויה בשבוע הבא.

לא תמיד לטובת החקלאים

שילובו של המגזר החקלאי ברפורמה נעשה בעקבות לחץ כבד מצד גורמים במגזר החקלאי, לרבות יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק, שאמר כי לא יתמוך ברפורמה אם לא תכלול התייחסות למגזר החקלאי. לפי ההצעה הנוכחית, נכסים חכורים במגזר- לרבות בתים ונכסים מסחריים - יועברו לבעלות החוכרים. עם זאת, בניגוד להעברת הבעלות במגזר העירוני, שמביאה בחשבון תשלומי היוון שבוצעו בעבר, במגזר החקלאי ייאלצו החוכרים לשלם לרשות המקרקעין החדשה - שתוקם במקום מינהל מקרקעי ישראל - לפני העברת הבעלות. גובה התשלומים ייקבע בפורום של מועצת רשות המקרקעין.

החקלאים עלולים למצוא שהרפורמה לא תמיד תפעל לטובתם, וזאת מעבר לתשלומים שבהם יחויבו כדי לזכות בבעלות. לפי התוכנית, שטחים לא בנויים וכאלה שלא ניתן להוציא לגביהם היתרי בנייה לא יעברו לבעלות החוכרים. שטחים חלקאיים מעובדים, למשל, יישארו בידי המדינה.

במגזר החקלאי קיבלו את הצעת החוק באכזבה. במגזר אומרים כי אף שבממשלה טוענים כי המגזר ישתלב ברפורמה, למעשה לא נקבעו תנאים הוגנים להעברת הבעלות על הנכסים בו. הסיבה לכך היא כי היוון נכסים במגזר העירוני דורש תשלום למינהל של 3.75% מערך הקרקע (או תשלום גבוה יותר, של כ-5%), אך חברי הקיבוצים נדרשים לשלם 33%, כלומר פי 9.5, כדמי היוון.

מקור בכיר בתנועה הקיבוצית אמר: "מבחינתנו עיקר הבעיה נותר בעינו. הרפורמה בנויה להעברת בעלות בחוזה מהוון. לא נקבע כמה נצטרך לשלם כדמי היוון. התשובה לשאלות כמו מי זכאי לקבלת הנכסים בפטור מתשלום אינה ידועה לאיש, ורק זורקים סיסמאות. נראה כאילו נשקע בעוד ביורוקרטיה".

עוד תוהים בתנועה הקיבוצית באשר לגורלן של קרקעות קק"ל במגזר החלקאי. הסכם החלפת הקרקעות של קק"ל עם המדינה איפשר מוצא כלשהו בקרקעות עירוניות, אך לא דובר בו על קרקעות בקיבוצים.

"הונאה של הציבור"

יו"ר ועדת המשנה שעסקה בניסוח הצעת החוק, כרמל שאמה, אמר בעקבות אישור הצעת החוק כי היא "יותר מאוזנת וירוקה מההצעה המקורית". לדבריו, הרפורמה "תשפיע על הכלכלה במידה שלא מתארים, כי תביא לקיצור ההליכים בשוק הקרקעות המסובך. לטעמי, הרפורמה תביא להגדלת ההיצע, כך שלא נחזה בשנים הקרובות בקפיצות מחירים כפי שראינו בשנים האחרונות".

ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) אמרה כי הצגת הרפורמה במינהל כפשרה מתונה היא הונאה של הציבור. "מדובר בהפרטה הגדולה והמופקרת ביותר בתולדות המדינה, שתעביר שטחים עצומים לידי בעלי הון ותזיק לציבור", אמרה. "4% ?בלבד' מאדמות המדינה, שעליהם מתרברבים אנשי נתניהו כאילו ?מיתנו' את הרפורמה, הם 800 אלף הדונמים היקרים ביותר במרכז המדינה, שייהפכו למטבע עובר לסוחר לכל המרבה במחיר, יגרמו לייקור הדיור לצעירים וימנעו תכנון סביבתי שמתחשב בצורכי הציבור. ההחלטה על הפרטת הקרקעות היא המשמעותית ביותר מאז קום המדינה, והתקבלה בדרך הרשלנית ביותר מאז קום המדינה".

שאר המתנגדים לרפורמה קיבלו את השינויים ברגשות מעורבים. הגיאוגרף פרופ' יוסי כץ מאוניברסיטת בר-אילן, מראשי ההתנגדות לרפורמה, אמר: "אנשי מינהל מקרקעי ישראל יכולים להיות שבעי רצון, היות שהרפורמה המבנית במינהל התקבלה. לעומת זאת, נתניהו ואנשי האוצר נכשלו כשניסו להעביר רפורמה כוללת במקרקעי ישראל. עם זאת, אני מודאג, מכיוון שעקרון החכירה נפרץ, גם אם בצורה מוגבלת, ותמיד עלול לקום ראש ממשלה חדש ולנסות להמשיך את המלאכה. אני מצטער מאוד על הכללת המגזר החקלאי ברפורמה. מדובר במהפכה חברתית שתשלים את האינדיווידואליזציה של ההתיישבות העובדת".

גם הארגונים הסביבתיים מודאגים. בחברה להגנת הטבע אמרו: "ההכנסה לרפורמה של קרן הקרקעות בשווי 40 מיליון שקל בשנה, בעקבות דרישת החברה להגנת הטבע, היא תוספת משמעותית ביותר וחשובה לשמירת השטחים הפתוחים. עם זאת, יש סוגיות סביבתיות שנותרו על הפרק, ובהן הדרישות לבטל או לצמצם את היקף ההפרטה של שטחים לתעסוקה ולהגבילה לשטחים עירוניים, והתנגדות לכוונה להעביר בעלות בקרקע למטרות מלונאות ותיירות, המסכנת את החופים והשטחים הפתוחים".

בעמותת אדם טבע ודין היו מרוצים פחות: "אנו תוקפים בחריפות את עיקרי הרפורמה שעברה את אישור ועדת הכלכלה. הרפורמה הועברה בחטא, במחטף בוטה. רפורמה הרסנית זו יוצרת מסגרת חדשה לניהול קרקעות המדינה, שעיקרה התנערות המדינה מאחריותה לניהול משאב הקרקע והעברתה לידיים פרטיות. הקרן החדשה שתוקם לשמירה על השטחים הפתוחים אינה יכולה לכסות על המחדלים הגדולים ברפורמה, המעמידים בסכנה את השטחים הפתוחים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"