נתניהו סוגר את משרד האוצר

יובל שטייניץ ואנשי משרדו הפכו לבדיחה של הממשלה

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

>> לאחר הפגיעות שספגו בדיוני התקציב בממשלה, בעסקת החבילה עם ההסתדרות והמעסיקים ובפשרה בנוגע לחוק בנק ישראל, קיבלו השבוע שר האוצר יובל שטייניץ ואנשי משרדו עוד כמה מכות קשות - ובראשן התקפלות ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע להטלת המע"מ על ירקות ופירות.

הבדיחה של ש"ס

הבעיה העיקרית של שטייניץ היא ההחלטה האסטרטגית שקיבל עם כניסתו לממשלה, לפיה יישאר תמיד נאמן לנתניהו. אף שראש הממשלה פוגע בו על ימין ועל שמאל, שטייניץ דבק באותה החלטה. במשך שלושה שבועות הוא דיבר עם נתניהו על מע"מ הירקות והפירות ושמע אותו מתחייב ללכת בנושא עד הסוף. ביום שני, לפני ישיבת סיעת הליכוד בכנסת, שוחחו השניים שוב, ונתניהו שוב הבטיח את תמיכתו בהטלת המע"מ.

שטייניץ היה כה בטוח בעניין עד שהרשה לעצמו להגיד בישיבת הסיעה כי "עם ש"ס או בלי ש"ס, המע"מ על ירקות ופירות יעבור", בזמן שמקורביו שמעו את אנשי ש"ס מתבדחים על חשבונו. וגם אחרי שנתניהו התקפל, שטייניץ לא העז לצאת נגדו. הדבר החריף ביותר שהיה לו לומר בעניין היה שהוא לא שלם עם החלטת ראש הממשלה, וכי היתה הזדמנות היסטורית לבטל את עיוות המע"מ על ירקות ופירות.

למעשה, נתניהו חוזר ופוגע במעמד משרד האוצר כמעט מדי שבוע. אלא שהשבוע התעלה על עצמו ראש הממשלה כשהודיע כי הוא - ולא שטייניץ - יקבע מי יהיה מנכ"ל משרד האוצר, וזאת בניגוד לנוהל ובניגוד לחוק, שקובע כי מנכ"ל המשרד הוא משרת אמון של השר הממונה.

שטייניץ החליט למנות לתפקיד מנכ"ל האוצר את נשיא ומנכ"ל נייס, חיים שני. לשני רקורד מרשים בעולם ההיי-טק: הוא שימש נשיא חברת אורבוטק באירופה, סגן הנשיא לשיווק ופיתוח עסקי בחברה, והיה מנהל השלוחה הישראלית של אפלייד מטריאלס. ב-2001 הוא הגיע לנייס, והזניק אותה לרווח שנתי נקי של 100 מיליון דולר ב-2008. אך המינוי של שני מתעכב מכיוון שנתניהו עדיין לא פגש אותו. נתניהו מתעקש להיות הפוסק האחרון בעניין. האם הוא היה מעז לומר לשר הביטחון מי יהיה מנכ"ל משרדו? קשה להאמין.

הסיפור החל עם הקמת הממשלה הנוכחית, כשנתניהו הגדיר את עצמו כשר על כלכלי. נראה כי נתניהו נחוש בדעתו להפוך את האוצר לאגף בלבד - ולאו דווקא החשוב ביותר - במשרד ראש הממשלה. לשם כך הוא גייס שלושה כלכלנים בכירים: אורי יוגב, לשעבר ראש אגף תקציבים; איל גבאי, בעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות וכיום מנכ"ל משרד ראש הממשלה; ופרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה.

יחד עם נתניהו, השלושה ינהלו את כלכלת ישראל, כשהאוצר יופקד בעיקר על העבודה השחורה. מנכ"ל האוצר החדש, שנתניהו עצמו ימנה, וראש אגף התקציבים החדש אודי ניסן, שנתניהו היה מעורב בבחירתו, לא יעשו צעד בלי האישור של לשכת ראש הממשלה.

הציבור הרחב נפגע

כעת כבר ברור ששטייניץ טעה כשהסכים לקבל את תיק האוצר. הוא אינו כלכלן ומעולם לא היה מעורב בנושאים כלכליים; הוא מעולם לא היה שר בכיר, ולמעשה מעולם לא שימש כשר בכלל. ב-100 הימים הראשונים של ממשלת נתניהו הוא הספיק לאבד את מעט הקרדיט שהיה לו.

בניגוד לגדעון סער, שהיה ידוע בעבר כמעריץ נלהב של נתניהו ומיד עם הקמת הממשלה בידל את עצמו בכמה צעדים אופוזיציוניים מובהקים, שטייניץ נשאר אותו גרופי. ראש הממשלה לא סופר אותו, הנגיד לא סופר אותו ובקרוב גם בכירים באוצר לא יספרו אותו. הקורבן המובהק של המצב הוא הציבור, שסופג מכות קשות ומיותרות. באחד המשברים הקשים ביותר בתולדות הכלכלה המודרנית, משרד האוצר הישראלי מנוהל בצורה שלומיאלית.

אבל למצב זה יש עוד קורבן משני - משרד האוצר עצמו. "צריך לראות גם את הצד החיובי של מה שאנחנו עוברים, יותר נמוך כבר אי אפשר לרדת", אמר השבוע בכיר במשרד, שראשיו ממודרים מרוב ההחלטות החשובות שמתקבלות.

כיום נראה כי המורל באוצר בשפל. בכירים, דרג הביניים ואף העובדים הזוטרים מסתובבים בתחושה קשה. הפעם, לשם שינוי, כולם מודים כי המצב רע. אנשי המשרד פועלים בתנאי לחץ, מגבשים מדיניות, הצעות תקציב ומתווה להפחתת מסים - וכל העבודה נזרקת לפח. שיקולים פוליטיים מכתיבים את ההתנהלות הכלכלית של ממשלת ישראל.

ראשי ממשלות, שרים וחברי כנסת התלוננו בעבר על משרד האוצר. חלקם אף ניסה להחליש את המשרד, אך איש לא ניסה להרוס אותו. גם למבקרים היה כבוד למקצוענות, לידע, לאחריות ולמסירות של אנשי האוצר. באופן אירוני, איש לא העז לפגוע במשרד כמו שר-העל הכלכלי נתניהו.

מדובר בפגיעה שתשפיע על המשרד בטווח הארוך. איש לא יעזוב את האוצר מחר, אבל יהיו מי שיתחילו לחשוב מה הם עושים שם. צעירים מוכשרים, שבעבר היו נלחמים על כל מקום פנוי במשרד, יחפשו מעתה חלופות מושכות יותר. כולם ראו כיצד ראש אגף התקציבים רם בלינקוב מתפטר בזעם. מנכ"ל האוצר וראש אגף תקציבים בפועל, ירום אריאב, שמחזיק את המשרד בשיניים בשבועות האחרונים, עוזב בקרוב. ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, גם כן בדרך החוצה. לרשות החברות הממשלתיות אין בכלל מנהל. מי יחליף את העוזבים? אנשים טובים בחוץ רואים, שומעים ומפחדים לבוא. אחרי הכל, אף אחד מהם לא רוצה להתבזות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"