הקרן לעסקים קטנים לא מספיקה

>> אם בכוונת ראש הממשלה ושר האוצר להוציא לפועל את תוכניתם להגדלת האשראי בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים כדי לזרז את יציאת המשק מהמשבר - אזי יש צורך במהפך דרמטי ומיידי בשיטת העבודה של הממשלה בתחום זה.

הממשלה מפעילה כיום מערכת טובה למתן הלוואות בערבות המדינה בשיעור 70% לעסקים קטנים שמיצו את מלוא יכולת גיוס האשראי שלהם בבנקים שעמם הם עובדים. הקרן העניקה הלוואות של כ-900 מיליון שקל לכ-3,000 עסקים בחמש השנים האחרונות. כתוצאה מכך, עסקים רבים ניצלו מהיקלעות לקשיי תפקוד, נמנעו פיטוריהם של 32 אלף עובדים ונוצרו 7,500 מקומות עבודה חדשים. שיעור האי-פירעון בקרן יגיע כנראה ל-3%.

מערכת זו היתה טובה לתקופת רגיעה. עתה, כשכבר ברור שמימון העסקים הקטנים והבינוניים הוא אחת מאבני הנגף המשמעותיות המעכבת את ההיחלצות מהמשבר הגלובלי, יש ליצור כלי חדש ויעיל יותר לתקופה של שנה אחת לפחות, עד לרגע שבו המשק יחזור למסלולו הרגיל.

בשיטה הקיימת, כאשר מתגלגלות בצנרת של הקרן עשרות או מאות פניות, בנק אוצר החייל וחברת תבור, הממונה מטעם האוצר על בדיקת הבקשות, זקוקים לחודשיים להכנת חוות הדעת שלהם. השלב הבא הוא דיון והחלטה בוועדת האשראי. אבל בישראל פועלים כיום יותר מ-400 אלף עסקים קטנים ובינוניים. אם רק 5% מהם יבקשו אשראי, ברור לגמרי שהמערכת תקרוס.

קושי נוסף הוא שכל הפונים כיום לקרן הם בבחינת "חשודים", שהרי הבנקים שלהם כבר סירבו להם. לכן, מתבצעת בדיקה יסודית שמטרתה לבדוק אם "החשוד" יהיה מסוגל לפרוע את האשראי הנוסף שביקש ואם מוצדק להעמיד לו ערבות מדינה על הלוואתו. עצם הבדיקה של לקוח חדש על ידי גורמים זרים שלא הכירו אותו עד כה היא סוג חדש של אי יעילות.

במצב החדש שנוצר, על הממשלה להסמיך את כל הבנקים להעניק ללקוחותיהם הלוואות בערבות המדינה. בנק יוכל להעניק ללקוח, שמחזורו עד 2.4 מיליון שקל, הלוואה נוספת בהיקף של עד 200 אלף שקל - וזה בנוסף לאשראי שכבר העמיד לו. המהלך יאפשר לבנקים להזרים ללקוחותיהם, תוך חודש, סכומים משמעותיים של הון חוזר שבהיעדרם המערכת כולה מקרטעת. מגזר העסקים הקטנים יחזיר לעצמו את התנופה שבה פעל עד לפני חצי שנה. כבר הוכח מחקרית שעסקים קטנים בישראל הם היצרן המהיר והזול ביותר של מקומות עבודה חדשים.

בשיטה המוצעת גלום סיכון של גלגול חובות בנקאיים רעים אל כתפיה של המדינה: יש להניח שהחשב הכללי ויועציו המשפטיים יידעו לקבוע לבנקים הנחיות ברורות, סייגים ואמצעי ענישה מרתיעים, שימנעו ניצול לרעה של השיטה המוצעת.

הכותב הוא מנכ"ל מט"י (מרכז טיפוח יזמות) ירושלים ויו"ר המרכז לקידום זכיינות בישראל