"קל לתת לעובדים תחושה שהם מנוצלים; לממשלה לא אכפת מההיי-טק"

יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון ארנה ברי מתוסכלת - שער הדולר נמוך בהרבה מהיעד שאליו כיוונה (4.5 שקלים) והמאבק נגד הפיטורים בהיי-טק נתפש עדיין כמלחמתם של עשירים. בסיום כהונה של שנתיים וחצי ברי מאשימה את הממשלה ומבקריה ב"התרסה גסה ופופוליזם"

גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד

>> תפקידם של יושבי ראש איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי הוא די משעמם. ללא סערות גדולות. אבל במהלך הקדנציה שלה, ארנה ברי נקלעה לשנתיים הסוערות ביותר של ההיי-טק הישראלי, שכללו מאבקים מתוקשרים היטב בעיתונות. אך על אף שברי והאיגוד פעלו בכמה חזיתות, קשה לומר שהיא נחלה הצלחות מרובות. אפשר לסכם את הקדנציה בת השנתיים וחצי שלה בהרבה יותר כשלונות.

חזית ראשונה, שביטויה העיקר היה במחצית הראשונה של 2008, היתה המאבק בשחיקת שער הדולר. השחיקה הובילה להתחזקות השקל ולייקור עלויות שכר עובדי ההיי-טק בישראל. המאבק שהובילה ברי יחד עם איגוד תעשיות האלקטרוניקה נשא פירות חלקיים: בנק ישראל נענה לדרישת היצואנים והתערב בשוק המט"ח. המהלך גרם להתחזקות הדולר ולשיפור מצבם של היצואנים. אך היחלשות הדולר בשבועיים האחרונים ממשיכה לעורר דאגה בענף. מאבק אחר של ברי נגע למכת הפיטורים. אלא שהמאבק של ברי וראשי ההיי-טק נתפש בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות כמאבק להצלת העשירים. אלה הדואגים למכוניות הליסינג שלהם, למסעדות ולשאר הפינוקים לכאורה של עובדי ההיי-טק. היא גם לא הצליחה לעצור את מכת הפיטורים הנמשכת עד היום. אלפי עובדי היי-טק פוטרו מאז המחצית השנייה של 2008.

אפשר לומר כי בחברות הסטארט-אפ לא הרגישו שינוי ניכר כתוצאה מהצעדים שבהם נקטה ברי. גם בקרנות לא ממש הרגישו שינוי משמעותי. היא נכשלה בשכנוע הממשלה כי יש לקבל את התוכנית לסיוע לקרנות הון סיכון.

מצד שני, אפשר לזקוף לזכותה את העלאת המודעות למאבק עובדי ההיי-טק. עוד נושא שברי נלחמה עליו לא מעט הוא המאבק להגדלת תקציב המדען הראשי. דווקא בתחום הזה היא זכתה להצלחה מסוימת. היזמים בתקופתה זכו לקבל תוספת תקציב של מאות מיליוני שקלים בזכות הגדלת הסיוע למסלול המו"פ של המדען הראשי. אבל כנראה שבשל הקיצוץ הרוחבי בממשלה (בהיקף של 6.5%), נראה שבסך הכל תקציב המדען בשנים 2009 ו-2010 לא יגדל.

"הביורוקרטיה כאן קשה"

ברי, מצדה, כועסת. מהמצב בהיי-טק הישראלי; מהיעדר מדיניות מכוונת מצד הממשלה; מרמת החינוך שנסוגה והולכת. את עיקר הביקורת היא מכוונת לממשלת ישראל. "הביורוקרטיה כאן קשה. כשמשקיע זר רוצה להקים כאן מפעל הוא צריך לעבור כמה שלבים וללכת לכמה מקומות, במקום שהכל יטופל במקום אחד. אין תיאום בין הגופים השונים", היא אומרת.

לא רק הביורוקרטיה מציקה לה, אלא גם העובדה שאף אחד בממשלה לא לוקח את תעשיית ההיי-טק ברצינות. "לקח זמן עד שבנק ישראל והאוצר התעוררו בעניין שער הדולר. כשניסינו לדבר על הנושא התייחסו אלינו כאילו הם עושים לנו טובה".

מכעיסים אותה גם אישים כמו ח"כ שלי יחימוביץ ממפלגת העבודה, שיצאה בקמפיין נגד פגיעה של מעסיקים בהיי-טק בתשלום עבור שעות נוספות, ובדרך עוררה לא מעט כעס והבנה לטענותיה. "רמת הציניות בישראל גבוהה. קל מאוד לתת לעובדים תחושה שהם מנוצלים ולייצר דמורליזציה. מספיק לומר לאנשים שמנצלים אותם והם יאמינו בכך. בעוד שבפועל, העלות של עובדים בהיי-טק בישראל מתקרבת לזו של עמק הסיליקון. בעיני, מה שיחימוביץ עשתה זו התרסה גסה ופופוליזם".

יחימוביץ אמרה בתגובה כי "תיקון 24 לחוק הגנה על השכר אינו משנה את חוקי העבודה אלא מאלץ את המעסיקים לקיים את החוק, דבר שחורה, ככל הנראה, לברי. יש קרנות הון סיכון, משרדי עורכי דין, חברות היי-טק ומעסיקים רבים שהתרגלו להשתמש ללא אבחנה ובניגוד לחוק ב'משרות אמון'. מאות עובדי היי-טק שולחים לי מיילים ומודים לי על התיקון לחוק, אך חוששים להתאגד בפומבי".

לחזור להיות חדשניים

ברי בוחנת את שקף מספר 66 בעבודה האחרונה שפירסמה חברת אפלייד אקונומיקס לגבי מצב ההיי-טק וההון סיכון הישראלי ומתבוננת בנתונים בעיניים כלות. "תראה את הקו היורד בגרף המסמל את כמות הסגל האקדמי המחקרי כאן (ב-2006 יש בישראל כ-1,300 אנשי סגל אקדמי העוסקים במחקר לכל מיליון איש, לעומת 1,500 באירופה ו-1,900 בארה"ב - ג.ג). כל המצטיינים בני 30 עד 45 לא נמצאים בישראל כי באוניברסיטאות אין תקנים. הגיל הממוצע של אנשי הסגל האקדמי כיום בישראל הוא 55. תעשיית ההיי-טק נשענת על הון אנושי. אם לא נתקן את המצב תהיה לנו בעיה קשה מאוד. זה לא קשור רק להיי-טק, אלא גם לפריון ולצמיחה במדינה. חינוך הוא האמצעי היחיד המאפשר לצמצם פערים חברתיים", היא אומרת.

ברי מודאגת מכך שמרכזי המחקר והפיתוח הזרים הפעילים בישראל לא תמיד יישארו כאן לנצח. "כבר עכשיו יש תהליך זליגה של מרכזי היי-טק זרים למקומות אחרים בעולם. חברות לא רוצות שמוצרים אסטרטגיים יפותחו בישראל. אנחנו צריכים להילחם כדי לחזור ולהיות בנישת החדשניים והיזמים".

היא גם מכה על חטא שלא הצליחה לעניין יותר את המשקיעים המוסדיים המקומיים בתעשיית ההון סיכון הישראלית. "אנחנו נשענים בצורה רבה על הון זר. היקף ההשקעות הזרות בקרנות ההון סיכון הישראליות עומד על 85%-90%. אם המשקיעים המוסדיים לא יקחו חלק בתעשייה המקומית, אנחנו נהיה נתונים להמשך הצמצום של מקורות ההון. צריך לדאוג שהרגולציה והפטורים ממס שמקבלים המשקיעים הזרים ימשיכו, אבל לחזק במקביל את התמריצים לתמיכה מצד המשקיעים המקומיים".

ברי היתה בעבר מדענית ראשית. לטענתה, למרות הצהרות האוצר על תוספות תקציב, עדיין אין מספיק כסף בכדי לענות על הביקושים: "בחממות נותנים תמיכה רק לחברות תשתיות, אבל לא לחברות תוכן, כמו גם תחומים אחרים שלא זוכים לתמיכה. תסתכל מה שקורה באירופה וארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה. זה לא שהאירופאים טיפשים יותר ורמת החינוך שלהם נמוכה לעומת ארה"ב, ולכן יוצאים משם פחות חברות סטארט-אפ. האירופאים לא בנו מכשירי מימון נכונים ורגולציה המעודדת צמיחה של ההיי-טק. הם לא עודדו חדשנות. בישראל המדען תומך רק בחברות גדולות ולא בקטנות, קרנות הון סיכון מממנות חברות בשלבים מוקדמים אבל חסרים משקיעים בחברות בשלבים מאוחרים יותר".

לתת את הבמה ליזמים

ברי אומרת שאינה מאשימה את האנשים בהיי-טק, אלא רק את הממשלה. "יש כאן אזרחים יוצאי דופן. כוח האדם בהיי-טק הוא מצוין. אבל נוצרה כאן מערכת שלא משקפת את היכולת של האזרחים. מדובר במערכת מסורבלת, ישנה, קנטרנית וציניקנית. זהו בדיוק היחס של הממשלה להשכלה גבוהה, למדען הראשי, לעידוד המשקיעים המוסדיים המקומיים ולתעשיית ההיי-טק כולה", היא אומרת. ישראל תוכל לנצח במערכה על הישרדותה רק באמצעות פיתוח ידע ומומחיות טכנולוגיים.

ובכל זאת, ברי אומרת שקרו כמה דברים חיוביים במהלך הקדנציה שלה. "האוצר הודיע שבקרוב יתפרסם מכרז להקמת קרן בהיקף של 750 מיליון שקל להשקעות בחברות מדעי חיים. בנוסף חשפנו את תעשיית הסטארט-אפים המקומית בפני גופי השקעה חדשים, למשל מדינות טקסס, אילינוי, פלורידה ופנסילווניה", היא אומרת.

לדבריה, הכנס האחרון שנערך לפני כשבוע סימל את השינוי הגדול שניסתה להוביל - לתת את הבמה ליזמים. "זו גאוותי הגדולה. הכנס הוא בשביל היזמים ולמען היזמים. זו גם הגישה שניסיתי להוביל בקדנציה שלה. גישה שיתופית ולא מתנשאת".

בעוד שבועיים ייערכו הבחירות לתפקיד יו"ר האיגוד. ברי אומרת שתמשיך לכהן כשותפה עצמאית בג'מיני. היא מצטרפת ליורם אורון, חמי פרס ויגאל ארליך שכיהנו בתפקיד יו"ר האיגוד בעבר. מדיווחים עולה כי בין המועמדים תפקיד נמנה אהרון מנקובסקי מפיטנגו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים