אקונומיסט מכריז: האינטרנט החינמי מת

עם בוא עידן הווב 2.0 חזרה גם ההנחה מימי בועת ההיי-טק הקודמת, לפיה ניתן להציע לגולשים שירותים חינמיים ולהסתמך על ההכנסות מפרסום בשלב מאוחר יותר. כעת, עם פקיעת בועת הווב 2.0, שבות החברות ומגלות שאין ארוחות חינם

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

>> "בשנים האחרונות התרגלו הצרכנים ליהנות משירותים חינמיים מקוונים מכל הסוגים: חדשות, ציטוטי מניות, מוסיקה, אי-מייל ואפילו גישה מהירה לאינטרנט. כיום, לעומת זאת, חברות האינטרנט לא מופיעות יותר עם הכרזות על שירותים חינמיים נוספים, אלא עם הכרזות על פיטורים והודעות כי יתחילו כעת לגבות תשלום עבור אותם שירותים". מילים אלה הופיעו ב"אקונומיסט" באפריל 2001, אך הן נשמעות עדכניות גם כיום.

במהלך שנות הפריחה של בועת הדוט.קום התפתח הרעיון לפיו יש כזה דבר ארוחות חינם, או לפחות שירותי אינטרנט בחינם. החברות החלו להציע בחינם תכנים ושירותים מקוונים, בתקווה להרוויח ממיליוני הגולשים באינטרנט באמצעות הכנסות מפרסום. הדברים לא התפתחו בהתאם לציפיותיהן והתוצאה היתה פקיעתה של בועת האינטרנט. החברות ניסו מודלים עסקיים אחרים, כמו למשל גבייה של תשלום עבור גישה, ואולם רק מעטות גם הצליחו לגרום לאנשים לשלם. ואז הכל החל מחדש, כאשר גוגל יצאה בהנפקה ראשונה לציבור ב-2004 והובילה ליצירה של בועה חדשה - בועת הווב 2.0. משמעות יכולתה של גוגל להציב מודעות טקסט קטנות וממוקדות בצמוד לתוצאות החיפוש ובאתרים אחרים, היתה שמודלים עסקיים שנחשבו למתים בעקבות פקיעת בועת הדוט.קום פתאום קמו לתחייה.

נראה היה שבאמת ניתן להרוויח מפרסום מקוון, בתנאי שאתה מצליח לכוון את המודעות היטב לקהל היעד - בעיה אשר אותה חשבו החברות כי ניתן לייצא בקלות לגוגל. הסיבה היחידה שזה לא עבר בניסיון הראשון - כך לפי הדעה שרווחה - היא המספר המועט של החיבורים המהירים לאינטרנט.

עמק הסיליקון נכנס לחורף גרעיני

וכך החל שוב המרוץ אחר עיני הגולשים, יחד עם הופעת כמה כוכבי אינטרנט חדשים: מייספייס, יו-טיוב, פייסבוק וכעת גם טוויטר. כל אחד מהם סיפק שירות בחינם, בתקווה למשוך קהל גדול שבנקודה לא ברורה בעתיד גם ימשוך הכנסות גדולות מפרסום. אחרי הכל, זה עבד עבור גוגל. וכך נולד מחדש הרעיון לפי יש דבר כזה ארוחות חינם.

כעת המציאות שוב כופה עצמה על הרעיון, והתוצאות דומות. מספר החברות אשר יכולות להתקיים באמצעות הכנסות מפרסום מקוון, כך מתברר, קטן בהרבה ממה שאנשים נהגו לחשוב - ונראה כי עמק הסיליקון נכנס לעוד חורף גרעיני. בחברות האינטרנט שוב מפטרים עובדים, מצמצמות בהוצאות ומנסות למכור עצמן לענקיות תעשייה עם כיסים עמוקים, או מתחילות לדבר על גביית תשלום עבור תכנים ושירותים.

כמה מיקירות הווב 2.0, כמו מייספייס ויו-טיוב, הצליחו למצוא חברות שיקנו אותן לפני פקיעת הבועה וכך העבירו את בעיית מציאת מודל עסקי רווחי לידי מישהו אחר (ניוז קורפ וגוגל, בהתאמה).

לשירותים בחינם באינטרנט יש היגיון עסקי

ואולם עדיין לא ברור כיצד יצליחו פייסבוק וטוויטר להרוויח מספיק כסף כדי להמשיך לפעול. פייסבוק כבר ניסתה כמה פתרונות אפשריים לבעיה, כאשר הניסיון האחרון שעשתה הוא באמצעות תוכנית הנקראת פייסבוק קונקט. מייסדי טוויטר לא תיכננו להתעסק בנושא ההכנסות עד 2010, אך נראה כעת שהאתר מתכונן לכלול גם פרסומות.

הרעיון לפיו ניתן לתת דברים בחינם ברשת ולקוות כי מתישהו, בדרך כלשהי, הוא יניב הכנסות מפרסום, בהחלט קורץ למשתמשים הנהנים כתוצאה ממנו משירותים בחינם. יש בו גם היגיון עסקי. טבע האינטרנט משמעו כי רף הכניסה עבור חברות חדשות הוא נמוך מאוד, והודות להתקדמות הטכנולוגיה הוא אפילו נמוך יותר בעידן הווב 2.0 מבעידן הדוט.קום.

דוחים את שאלת הרווחים

האינטרנט גם מאפשר לחברות לנצל את אפקט הרשת כדי למשוך ולשמור על משתמשים במהירות ובאופן זול. כך שאין זה מפתיע שמנועי חיפוש, רשתות חברתיות ואתרי שיתוף וידיאו מעניקים את השירותים שלהם בחינם במטרה למשוך גולשים ולדחות את השאלה הקשה של כיצד מתרגמים את המשתמשים הרבים לכסף. אם אתה דואג למודל הכנסות בשלב מוקדם מדי, אתה מסתכן בכך שתישאר מאחור.

עם זאת, בסופו של דבר כל עסק זקוק להכנסות ונראה כי הפרסום לא יניב מספיק מהן. שירותים ותכנים הניתנים בחינם היו רעיון נאה, אך הלקח שצריך להפיק משתי בועות האינטרנט הוא שמישהו, מתישהו, יצטרך לשלם בסופו של דבר על הארוחה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט