אין עובד שלא חרד

עדיין בעבודה

רותי אופק
רותי אופק

>> זה ימים רבים אני מרגישה שיש מגזר שלם באוכלוסייה שלא מתייחסים אליו באמצעי התקשורת. אנשים כמוני שקמים מדי בוקר, מגיעים לעבודה, טובה יותר או טובה פחות, מקבלים משכורת - אבל ברקע מרחפת בעוצמה רבה תחושת האי-ודאות, תחושה שמכה בנו בכוח ומשתלטת על כל תחומי החיים - החשש מפיטורין, מסגירת החברה.

כולנו חשים את חרב הקיצוצים. מקצצים בהטבות, מורידים ימי חופש, עוברים לשבוע עבודה מקוצר, אין מתנות לחג, מנקים לבד את המשרד. ברקע קיים האיום המתמיד שאם מצב החברה לא יתייצב, לא יהיה מנוס מפיטורים כואבים - ושאם גם זה לא יעזור, החברה תיסגר. לאורך הדרך לא מדובר בתוכנית חומש, מדובר בכדור שלג שתופס תאוצה מאיימת, כל ההחלטות מתקבלות בתוך ימים.

זה זמן רב אני לא ישנה בלילות, ולוקחת לעתים קרובות כדור נגד חרדה לאחר כמה ניסיונות עקרים להירדם. אני מוצאת את עצמי שוכבת ערה במשך שעות ומתחילה לערוך חישובים מעשיים: כמה כסף בעצם צריך כדי לקיים את הבית, כמה אני חייבת להוציא בחודש על אוכל (כשכבר מזמן הורדתי את הצ'ופרים) ואיך אצליח לקנות רכב לאחר ששנים ארוכות אני נוסעת ברכב חברה. אני מסתכלת על השעון ומגלה ששכבתי ערה כשעתיים-שלוש, מצליחה להירדם לזמן קצר, קמה לפני הנץ החמה, מעלה את המסקנות על הכתב ומגלה מה שידוע לכולם - שלא אסתדר בלי הכנסה.

נכון, יש דמי אבטלה, אך מה יהיה לאחר אותם חודשים ספורים? הרי אני בת 50 פלוס וגם קודם לכן היו סיכויי למצוא עבודה קלושים - ומה עתה? אני חושבת על מגוון פתרונות, צוחקת עם חברות ומבטיחה להקים צהרון לנכדים, בודקת כמה משלמים לעוזרת בית, כי פעם מזמן כשהייתי סטודנטית ניקיתי בתים לפרנסתי וזה בעצם לא היה רע כל כך. אם כי הייתי צעירה ב-30 שנה ומצב הגב שלי היה הרבה יותר טוב. מנסה עדיין, עם חיוך מריר, לחשוב על פתרונות מאולתרים שכנראה לא יעמדו במבחן המציאות, לכשתגיע.

בכל פעם שמדברים על תוכנית, על נסיעה, על רכישה - אני תוהה היכן אהיה באותו מועד, והאם בכלל אוכל להרשות לעצמי? כשהילדים עושים תוכניות, אני מוצאת את עצמי אומרת להם: "עכשיו, כל זמן שיש משכורת זה בסדר, ואחר כך נראה".

ודאי תגידו, לפחות יש לך עבודה. אבל חוסר הוודאות נורא, הפחד משתק והופך לכאב פיסי, נוצר מעין גוש בגרון ותחושת המחנק קיימת כל הזמן. הניסיונות לחסוך נותרים ללא מענה לאחר כל הצעדים המעשיים שכבר נקטתי. אני עורכת קניות עם רשימה של דברים הכרחיים, בגדים ואיפור כבר מזמן נמצאים מחוץ לתחום ואתם נסיעות לחו"ל, צימרים ומסעדות. אני מגיעה בחשש כבד בכל בוקר לעבודה ומרגישה שאני בעיצומה של רעידת אדמה, נמצאת על אי בעין הסערה, ותוהה האם אותה רשת ביטחון זעירה שעליה אני יושבת באמת תחזיק מעמד.

-

הכותבת היא עובדת בכירה במפעל גדול במרכז

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?