ניגוד אינטרסים בשוק ההון: איך חברי הכנסת הכריעו?

הפרוטוקולים מדיוני ועדת הכספים בנוגע לניגודי העניינים בשוק ההון חושפים: נציגי האוצר הציעו להשאיר לבתי ההשקעות פוטנציאל לניגודי עניינים בתחומי הברוקראז' והחיתום בהיקף של 20% ו-10% מהפעילות בהתאמה ■ אך הח"כים לא הבינו למה להשאיר אפילו 1%

אתי אפללו
אתי אפללו

333

שתי ישיבות דרמטיות ערכו בוועדת הכספים בפברואר. בישיבות אלו, שהיו בין האחרונות שקיימה הוועדה במושב ה 18 של הכנסת, התקבלו שתי החלטות בעלות השפעה על שוק ההון וציבור החוסכים. הראשונה היתה החלטה להגביל את היקף ההשקעה של כספי עמיתים בהנפקות המבוצעות על ידי חתם הקשור לגוף המנהל כספים אלו ל 10% מהיקף ההנפקה.

ההחלטה השנייה מפתיעה יותר: להפריד את הברוקראז' (פעולות הקנייה והמכירה של ניירות ערך) המבוצע בכספי העמיתים מחברות ברוקראז' קשורות לגופים המנהלים את הכסף באופן מוחלט, ולחייב את הגופים המוסדיים לערוך מכרז על שירותי הברוקראז'. משתתף בישיבה שבה אושרו התקנות סיפר עליה כי "מאז ועדת בכר לא היתה ישיבה כל כך סוערת בוועדת הכספים".

הכל התחיל לפני כמעט שנה, כאשר האוצר ביקש להגביל את פעילות הברוקראז' שתבוצע על ידי גופים קשורים 20% מסך הפעילות. האוצר גם לא הטיל ובת מכרז על יתר הפעילות.את ההשקעה של כספי עמיתים בהנפקות המבוצעות על ידי חתם קשור ביקשו להגביל ל 10% מההנפקה.

חברות החיתום של אקסלנס, מנורה מבטחים, כלל פיננסים ופסגות (פסגות סגר מאז את פעילות החיתום לשלו) לא אהבו את הרעיון, ובעזרת משרדי לובינג הצליחו לתקוע את התקנות. אלא שבימיה האחרונים של ועדת הכספים הנוכחית, טוענים בשוק החיתום ובבתי ההשקעות, "נעשה מחטף ¬ ורגע לפני פיזור הוועדה היא אישרה את ההגבלות". העמדה הקיצונית של חברי ועדת הכספים שקראה להפרדה מוחלטת נחתה על השוק בהפתעה.

בסיום הדיון הראשון בעניין לא הובאה ההצעה להצבעה. אנשי האוצר וחלק מהמשתתפים היו סקפטיים: "זה כבר יעבור בכנסת הבאה, אבל לפחות התקדמנו צעד", אמר משתתף בדיון בסיומו. ההתרחשות בדיון השני של הוועדה הפתיעה את כל המעורבים. בחינת הפרוטוקולים של הדיונים מעלה ממצאים מרתקים לגבי הדינמיקה של קבלת ההחלטות בתחומים אלו.

אריק פרץ, סגן הממונה על שוק ההון באוצר, פתח את הדיון הראשון דווקא בהתייחסות לברוקראז': "לגבי פעילות הברוקראז' של קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח אפשרות אחת היא לבצע את פעילות הברוקראז' שלה בבית. ברור לכם שהמשמעות היא שחלק נכבד מהרווחים של הצד הקשור שלה מגיע כנראה לבעל השליטה שלה".

היו"ר אבישי ברוורמן: "אדם קרוב אצל עצמו".

אריק פרץ: "לכן התקנות אומרות שגוף מוסדי לא יוכל לבצע יותר מאשר 20% מפעילות הברוקראז' שלו בבית. דהיינו, 80% מפעילות הברוקראז' שלו חייבת להיעשות בחוץ, גם אם לצורך העניין המחיר הכי טוב הוא בבית".

אבשלום וילן: "למה אתה שם מכשול בפני עיוור? אם אתה רוצה ללכת להפרדה, אז 100% הפרדה. למה אתה נותן את ה 20%? כדי שיתחילו התחכומים על התחכומים? למה לא לחתוך את זה וזהו?"

שלי יחימוביץ: "בקיצור, אפס אחוז".

אריק פרץ: "אם ועדת הכספים סבורה שגם את זה אפשר להוריד, אפשר להוריד. אנחנו לא נתעקש על 20%".

חברי הוועדה מגלים את אמריקה

כאן עבר דיון לתחום החיתום. ניגודי העניינים בתחום זה עלו לכותרות במשבר הנוכחי, שכן יש הטוענים כי הפסדים בתיקי החוסכים נבעו בין השאר מכך שגופי חיתום הקשורים לגופים המנהלין דחפו אליהם סחורה מפוקפקת.

פרץ: "פעילות החיתום היא קריטית מאוד בשוק ההון. לגוף מנהל יש מצד אחד המון כסף בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח ומצד שני, יש לו התחייבות חיתומית כלפי חברה מסוימת. הוא בנקל יכול להעביר את הכסף שקיים בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח לאותה הנפקת חוב או הנפקת מניות שאליה הוא התחייב. כך הוא מילא את ההתחייבות החיתומית כלפי החברה, וגם גזר בדרך בונוסים שמנים מאוד ועמלות שיווק משמעותיות מאוד".

ראובן ריבלין: "אנחנו החוסכים נשארים עם הסיכון. הוא גזר את הקופונים".

שלי יחימוביץ: "שיכנעת אותנו, אנחנו רק לא מבינים בסוף, למה יש לנו את ה 10% בחיתום ואת ה 20% בברוקראז' כאשר זה יכול להיות גם אפס אחוז? היו עליכם לחצים מצד חברות החיתום והברוקראז'? הייתם איתם במגעים?"

אריק פרץ: "כן. התקנות האלה הן תקנות שעבדנו עליהן קרוב לשנה וחצי. היו שלוש טיוטות לפחות, והיו לא מעט דיונים בנושא של החיתום וניגודי העניינים".

לקראת סוף הדיון מגלים חברי ועדת הכספים ממי לא כדאי לקחת דוגמה בימים אלו של משבר פיננסי:

אבשלום וילן: "בלונדון או בניו יורק יש גם את ה 20% וה 10%?"

היו"ר אבישי ברוורמן: "אלא הדוגמאות שאתה רוצה מהשוק הפיננסי?"

אפסים בשוק ההון - גירסת שטרום

בסוף הדיון קיבלו את רשות הדיבור נציגי הגופים, ובהם גם דרור שטרום, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים, שייצג את לידר שוקי הון ¬ בית השקעות שאינו מנהל כספי עמיתים, והאינטרס שלו היה שהתקנות יעברו.

ראובן ריבלין: או שזה כשר או שזה לא כשר. אם זה כשר, הוא כשר 100%. אם זה לא כשר, הוא לא יכול להיות איפה שה 80% ¬ זה מה שאומר וילן. מדוע שיהיה 10% לא כשר?"

דרור שטרום: "אני אמנם מדבר פה היום בשם לידר שוקי הון, אבל אני מבטא עמדה שהיתה עמדתי כחבר בוועדת בכר. ההמלצה שלי לגבי התקנות האלה היא מאוד מאוד ברורה. היא נכתבה בשלושה מועדים שונים עוד לפני המשבר, ואני אומר אותה גם היום: כלפי ניגודי עניינים חייב להיות אפס סובלנות. חייב להיות אפס. סוד קסמו של אפס הוא שאם מכפילים אותו בכל מספר הוא נשאר אפס".

החתמים מצטיידים בתותח

הדיון השני נקבע לשבוע מאוחר יותר, עוד לפני פיזור הכנסת. במועד זה היה ברור שהלך הרוחות שהפגינה ועדת הכספים בישיבתה הראשונה אינו מבשר טובות לחתמים ולחברות הברוקראז' הקשורים לגופים המנהלים כספי עמיתים. על כן הצטיידו החתמים בעו"ד דוד חודק, ממשרד עו"הד גרוס חודק, התבקש לייצגם בדיון המכריע.

בפתח דבריו סיפר חודק עובדה על הקשר בין החתמים לגופים הקשורים.

דוד חודק: "בממוצע משוקלל ולא משוקלל, הגופים המוסדיים שקשורים לחתמים רכשו כ 4% עד 5% בלבד בהנפקות בהן השתתפו החתמים הקשורים. מספרים לנו כאן על קשר גורדי בלתי ניתן להתרה בין החתמים לבין הגופים המוסדיים ¬ חברות הביטוח, מנהלי הגמל ובתי ההשקעות שקשורים בהם ¬הקשר הזה הוא לא כל כך מובהק, לא כל כך גדול ולא כל כך נוראי".

אבשלום וילן: "היית בדיון לפני שבוע?"

דוד חודק: "לא, לצערי לא".

אבשלום וילן: "החשש שלנו היה שפירצה קוראת לגנב. לא משנה אם היא קטנה או גדולה - סוגרים אותה. למדנו מאמריקה שכנראה רדיפת בצע היא תכונה בעייתית".

דוד חודק: "אני מסכים שרדיפת בצע היא תכונה בעייתית. איפה שיש עניינים יש ניגודי עניינים, וצריך להתיר אותם באופן מידתי, שלא יזיק למשק ולאנשים שפועלים בו. אני רוצה לציין שהעובדה שגופי החיתום קשורים לגופים גדולים ולחברות עם מאזנים גדולים ועם אמצעים גדולים הובילה אותם לקחת סיכונים שטובים למשק בישראל. לדוגמה הנפקות של חברות טכנולוגיה קטנות כמו סטארלינג, הנפקות של חברות ביוטכנולוגיה כמו ITGI". חודק ציין בדבריו שהחשש הגדול הוא שההפרדה תגרום לכך שהגופים המוסדיים הגדולים יסגרו את זרועות החיתום, ואלו ייצאו לגופים קיקיוניים.

שלי יחימוביץ אמרה: "ברור לך שזו ההצעה הטובה ביותר שאתה יכול לקבל אי פעם? כי אנחנו מתנגדים להצעה הזאת מהכיוון השני. אני במקומכם הייתי חוטפת את ההצעה הזאת בשתי ידיים, כי יותר טוב מזה לא תקבלו".

הבנק הקטן סיטי

דניאל ברק: "אני מייצג את לידר שוקי הון. אני רוצה להקריא לחברי הוועדה את רשימת הגופים הקטנים שיישארו בשוק החיתום לאחר שתאשרו את ההצעה של מר ענתבי (הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר - א"א), לפני השינוי שמר ברוורמן הציע. יישארו בשוק הזה פועלים אי.בי.אי, ששייך לבנק הפועלים; לאומי ושות' חיתום, ששייך לבנק לאומי; דיסקונט חיתום, ששייך לבנק דיסקונט; בינלאומי חיתום ששייך לבנק הבינלאומי; סיטיגרופ חיתום, ששייך לבנק הקטן סיטי, וגם לידר. פסגות חיתום סגרה מפני שהיא הבינה את פוטנציאל ניגוד האינטרסים, אבל שכחת להגיד להם ששבועיים לאחר מכן כל הצוות של פסגות חיתום עבר לבנק לאומי, והקים יחד עם בנק לאומי את לאומי ושות' חיתום".

דוד חודק: "מה הקשר? מה הרכילות הזאת?"

דניאל ברק: "כל החברות במשק שרוצות ליהנות מהשירותים הטובים של הפצה וחיתום של צוות פסגות חיתום יכולות לקבל אותם היום מבנק לאומי, שהוא ספונסר לא פחות טוב, כנראה, מפסגות בית השקעות".

להמחשת הבעיה בתחום הברוקראז' נתן ברק דוגמה: "אם היינו עושים סקר ושואלים מי מאתנו יזדקק אי פעם לשירותי מתווך דירות, מן הסתם חלקנו הזדקקנו לכך. אבל אם הייתי שואל מי מאתנו נזקק לשירותי מתווך דירות, ובאותה עת נתן לו גם שיק פתוח וזכות לרשום כל סכום שיימצא ראוי בעיניו תמורת רכישת הדירה, כנראה שאף אחד מאתנו לא עשה את זה. זה מה שקורה בשוק ההון. לבתי ההשקעות יש צ'ק פתוח מכולנו, כי הם נהלים את החסכונות שלנו, ואנחנו מאשרים להם לקנות כל נכס פיננסי שהם רוצים בכל מחיר שיימצא ראוי".

לא כולם פושעים

שוקי אברמוביץ: "קודם כל, אני מבקש שתתעלמו מהדוגמה הפרועה שהביא אדון דני ברק. הוא מציג אנשים כפושעים ועבריינים, ולא כולם כאלה".

דניאל ברק: "שוקי מונה אחרונה ליושב ראש כלל חיתום, ובאותו זמן הוא גם אחראי על קרנות הנאמנות של כלל. בהצלחה בתפקידך החדש".

שוקי אברמוביץ: "תודה על ההצגה. שמענו פה טענות פופוליסטיות. שמענו טענות שלכאורה אנשים הם עם אוריינטציה פלילית".

היו"ר אבישי ברוורמן: "לא, חס וחלילה".

שוקי אברמוביץ: "עד כה חברות החיתום שהורשעו בפלילים לא היו מקרב הגופים ששייכים לביטוח, אלא דווקא מקרב גופים אחרים".

לשאלות חברי הוועדה שביקשו לדעת למי התכוון אברמוביץ בהערתו האחרונה לא ניתנה תשובה, ואת הדיון סיכם ענתבי: "בכל פעם שמדברים על חומות אמיתיות ¬ לא חומות סיניות - בכל פעם שאנחנו מדברים על הפרדת פעילויות, הטענה נגדנו היא שאנחנו סוגרים את העסקים. אני חושב שאפשר להסתכל על השנים האחרונות, ואפשר לראות שכל החלטה שהוועדה הזאת קיבלה שיפרה את המצב ולא סגרה אף עסק בישראל, אם לא להפך".

הדרך שבה מושפעים חברי הוועדה מהאווירה הציבורית של חשד כלפי בעלי ההון ונציגיהם השתקפה היטב אחד מרגעי השיא של הדיון, שבו אמר יו"ר הוועדה ברוורמן לעו"ד חודק: "היו פה נציגים וישבו עם אנשים. יש כל כך הרבה לוביסטים שבשנה האחרונה נפגשו עם כל חברי הכנסת והסבירו להם את עמדתך".

חברי הוועדה מיהרו להכחיש כל מגע עם הלוביסטים הטמאים - שלי יחימוביץ: "אני לא נפגשתי עם אף אחד"; אמנון כהן: "גם אני לא נפגשתי עם אף אחד; אבשלום וילן: "לא נפגשתי עם שום לוביסט בנושא הזה". לברוורמן נותר רק לתקן את דבריו: "אף אחד לא שוחח".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה