המחיר של עזה - התגברות החרם הכלכלי על ישראל

החרם האנטי-ישראלי

דן קטריבס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דן קטריבס

<<עם סיום הקרבות ברצועת עזה החלה ישראל בהערכת הישגי המלחמה ונזקיה. בצד הנזקים ניתן למנות את המכה התדמיתית שספגה כלכלת המדינה ואת הפגיעה ביחסי הסחר של ישראל.

? המישור הצרכני: לא ניתן להתעלם מהעובדה כי התמונות שהופיעו בעולם יצרו או חיזקו תחושות שיכולות להוביל להגברת החרם הצרכני על מוצרים ישראליים בעולם. הקריאות למלחמה כלכלית על ישראל התגברו בכל יום של המלחמה בעזה, וספק אם ייפסקו בעקבות סיומה. דוגמאות לפעילות הרסנית זו יש למכביר, וניתן לציין בהקשר זה את קריאתה של הסופרת המשפיעה נעמי קליין לחרם כלכלי על ישראל, שיוביל לשיטתה להשגת יעדים פוליטיים.

? המישור העסקי: העולם העסקי מונע על ידי שורת הרווח - אך עסקים, תאגידים ודירקטוריונים מורכבים מבני אדם, ואלה מוזנים מכלי התקשורת ומהסביבה שבה הם חיים. כבר כעת אנו מודעים לעסקות שבוטלו עם בריטניה, מצרים ומדינות המפרץ, והחלפת ספקים ישראליים בספקים ממדינות "נוחות" יותר. כמו כן, יש לזכור את ביטולי המשלחות ההדדיות שאנו כבר נתקלים בהם, ושמנעו יצירת קשרים עסקיים חדשים.

? המישור המדיני: לאווירת העליהום הכללית מצטרפות גם הצהרות ממנהיגים שונים בעולם נגד ישראל - דוגמת ההצהרות של מנהיגי טורקיה, שותפת סחר חשובה ומשמעותית של ישראל, וניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ונצואלה ובוליוויה. ככלל, אין הכרח כי להצהרות הפוליטיות תהיה השלכה על המסחר המתבצע בפועל, אך אין ספק כי האווירה בזירה הפוליטית תחלחל למגזר העסקי באופן שיפגע ביחסים הכלכליים.

כישראלים, אנו יכולים לטעון כי העולם ממשיך לסחור ולהשקיע במדינות שזכויות האדם בהן לוקות בחסר, אך אין בטיעון זה כדי למנוע את ההוכחות הממשיות לירידה בקשרי המסחר עם ישראל, שזוכה ליחס "מיוחד" בדעת הקהל העולמית. האמונה בצדקת הדרך לא תימנע את הסחף, ולא תיצור מקום עבודה אחד בישראל.

יש שיטענו כי הפגיעה ביצוא ובהשקעות היא חלק מהמחיר שעל מדינה לשלם לצורך שמירה על ביטחונה, יחד עם עלות אחזקת צבא מתקדם ופגיעה בתוצר עקב שירות חיילי הסדיר והמילואים - אך את המחיר הזה ניתן וצריך למזער בהקדם האפשרי. אם לא תינקט פעולת מנע מיידית ואפקטיווית תצטרף הפגיעה התדמיתית לפגיעה שספגה הכלכלה הישראלית מהמיתון העולמי, ולפגיעה שספג היצוא הישראלי מההיחלשות הפראית של הדולר. התוצאה תהיה מכה אנושה שתקשה על הכלכלה לחזור לשיעורי הצמיחה של השנים האחרונות. הפעולה ההסברתית חייבת לכלול איחוד ותיאום בין כל גורמי ההסברה הכלכלית, וחיזוק תקציבי של מערך מתואם זה.

הממשלה צריכה להעצים ולהכפיל את התוכניות הקיימות למיתוג ישראל, וליחצ"ן את היתרונות הכלכליים של ישראל באותן מדינות שבהן עדיין לא נסגרה הדלת באופן סופי. החרם הערבי הרשמי הסתיים לפני שנים רבות, אך כיום אנו עומדים מול חרם עולמי לא רשמי, שנזקיו עלולים להיות חמורים בהרבה.

הכותב הוא ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"