תעלומה של 138 מיליארד דולר

ניו יורק טיימס

>> זוהי תעלומה של 138 מיליארד דולר. ב-15 בספטמבר, שעות ספורות לאחר שממשלת ארה"ב סירבה להציל את בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, אירע משהו מוזר: הפדרל ריזרב הלווה עשרות מיליארדי דולרים לחברה הבת של הבנק הקורס. במלים אחרות, פקידי הממשל, שסירבו לסכן את כספי משלם המסים על ליהמן לפני התמוטטותו, עשו בדיוק את הדבר שאותו סירבו לעשות - לאחר ההתמוטטות. בימים שבאו בעקבות הקריסה, תפחה ההלוואה הראשונית של הפדרל ריזרב מ-55 מיליארד דולר ל-138 מיליארד דולר. זהו סכום גדול יותר משהוציאה הממשלה על הלאמת חברת הביטוח AIG. ההלוואה המסתורית היא רק חלק אחד מהפאזל של ליהמן. מי גרם לליהמן ליפול, כיצד ומדוע? שלושה חודשים לאחר הנפילה, שאלות אלה עדיין לא פתורות, ושאלות חדשות ממשיכות לצוץ.

סדרת מסמכים משפטיים, שמספקים פירוט לגבי ההלוואה שהעניק הבנק הפדרלי, נחשפו בשבועות האחרונים, אך יותר משהם מספקים תשובות - הם מעלים תהיות חדשות. כעת אולי נראה כי ליהמן, בראשותו של ריצ'רד פולד, שייך להיסטוריה עתיקה, רוח רפאים כלשהי של משבר מן העבר. ההתמוטטות של ליהמן קרתה לפני הלאמת AIG, לפני בקשת הסיוע הכלכלי של שלוש יצרניות המכוניות הגדולות בארה"ב ולפני הונאת הענק של ברנרד מאדוף, המואשם בהונאת פונזי בסך 50 מיליארד דולר. אך איש, ובטח שלא פקידי הממשל, לא הסביר כיאות מדוע איפשר הממשל לליהמן, אחד מהשמות הגדולים ביותר של וול סטריט, לקרוס בעוד שחברות אחרות כה רבות זכו לחילוץ.

אנשים רבים, לפחות בוול סטריט, סבורים כי ההחלטה לתת לליהמן לקרוס היתה אחת הטעויות הגדולות של המשבר הפיננסי כולו. כריסטין לגארד, שרת האוצר הצרפתית, כינתה את ההחלטה "שגיאה אמיתית"; השופט ג'יימס פק, שאישר את מכירת גווייתו של ליהמן לברקליס, הבנק הבריטי, אמר כי הוא מצר על כך שליהמן כשל.

"ליהמן ברדרס נהפך לקורבן", אמר פק בבית הדין לפשיטות רגל כשאישר את המכירה. "למעשה, הוא האייקון האמיתי היחיד שנפל בצונאמי ששטף את שוקי האשראי".

הרשויות בודקות אם מנהלי ליהמן הוליכו שולל את המשקיעים בנוגע למצבה הפיננסי של החברה בטרם התרסקה, אך הרשויות יכולות לשאול שאלות דומות גם את מנהלי הבנקים האחרים - אם, בדומה לליהמן, היה הממשל מאפשר למוסדות אלה לקרוס.

לשר האוצר לא היתה סמכות

המסמכים שנחשפו באחרונה, המפרטים את ההלוואה שסיפק הבנק הפדרלי לחברה הבת של ליהמן, שופכים מעט אור על הניסיונות הכושלים להגן על המערכת הפיננסית מפני השלכות פשיטת הרגל של ליהמן.

ההלוואה, לפי מסמכים אלה, היתה "החלטה מחושבת בקפידה". המטרה היתה לייצב את השוק על ידי חיזוק חברת הברוקראז' של ליהמן, LBI ניו יורק, כדי שתוכל להחזיק מעמד מספיק זמן כדי "לאפשר סגירה הדרגתית ומסודרת" של עשרות אלפי עסקות עם חברות אחרות בוול סטריט. היחידה לא נכללה בפשיטת הרגל של ליהמן.

ההסבר הבא אולי נראה סביר, אך הנרי פולסון, שר האוצר, ובן ברננקי, יו"ר הבנק הפדרלי, אמרו כי לא היתה בידם הסמכות להלוות כסף לליהמן. החברה, אמרו פקידים, לא החזיקה בערבויות מספיקות. "לא היתה לנו הסמכות", התעקש פולסון. הוא אמר גם כי הנכסים הגרועים של ליהמן יצרו חור עצום במאזני הבנק, והוסיף כי ניסה למצוא דרך שבה תוכל הממשלה לספק כסף לסייע לעסקה בין ליהמן לברקליס, אך הדבר לא היה אפשרי מבחינה משפטית. ואולם ההסבר שלו השתנה עם הזמן. יום לאחר פשיטת הרגל של ליהמן הוא אמר: "מעולם אף לא חשבתי שיש מקום לסכן את כספי משלם המסים כדי להציל את ליהמן ברדרס".

בכל מקרה, הלוואת הבנק הפדרלי לחברה הבת של ליהמן סותרת את ההסברים הללו. פולסון אמר כי לליהמן היו חסרות ערבויות שהיו יכולות לאפשר לממשלה להתערב בעסקת ליהמן וברקליס. אך הבנק הפדרלי התערב והלווה לליהמן ברדרס מיליארדי דולרים, על בסיס אותן ערבויות בדיוק.

אנשים המעורבים בתהליך אמרו כי הבנק הפדרלי הלווה את הכסף רק כחלק מ"סגירה הדרגתית", ששונה מהזרמת כספים לעסק פעיל או במקרה זה, לעסק שאיבד את כושר הפירעון שלו. פקידי הבנק אינם מדברים הרבה על ההלוואה. ברננקי וטימותי גייתנר, נשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק ושר האוצר המיועד, שמרו על שתיקה בנושא. דובר הבנק הפדרלי של ניו יורק, שניצח על ההלוואה, סירב להגיב.

הלוואות הבנק הפדרלי התבצעו דרך ג'יי פי מורגן צ'ייס ששימש כצינור להעברת הכספים. ג'יי פי מורגן, אם אתם זוכרים, היה הבנק שרכש את בר סטרנס בסיוע ממשלתי, כשהתמוטט הבנק במארס. אם יש נקודת אור בפרשייה הזאת, היא העובדה שליהמן החזיר את הכסף לבנק הפדרלי. משלמי המסים לא הפסידו סנט. כחלק מהעסקה של ברקליס לרכישת ליהמן, הסכים ברקליס להחליף את תפקיד הבנק הפדרלי כמלווה ו"להיכנס לנעליו של הבנק הפדרלי".

ברקליס וג'יי פי מורגן ניהלו מאבק קצר על הערבויות שהועמדו כנגד ההלוואה - כך עולה מהמסמכים. בסופו של דבר הם הגיעו להסכם, אך ערך ההתחייבויות ופרטי העסקה נותרו חסויים, מה שמקשה להעריך מה בדיוק התרחש.

אולי ההלוואה המאוחרת של הבנק הפדרלי לליהמן סייעה למנוע משבר גדול יותר. כפי שאמר ברני פרנק, יו"ר הוועדה לשירותים פיננסיים של בית הנבחרים האמריקאי, בשבוע שעבר בראיון לתוכנית "60 דקות" של CBS: "הבעיה בפוליטיקה היא כזאת: לא מקבלים קרדיט על מניעת משברים. צריך ללכת לבוחרים ולומר להם 'המצב באמת גרוע, אבל אתם יודעים מה? אם אני לא הייתי שם, המצב היה גרוע בהרבה".

אך עד שפקידי הממשל לא יסבירו מה התרחש, הדבר יישאר בגדר תעלומה.