רועי אנגל: "אני לא רואה מוסדיים שמכים על חטא; המוסדיים ממשיכים במדיניות ההשקעה שלפני המשבר"

אנגל, ראש מחלקת קרנות במשרד עורכי הדין גרוס קלייהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות', אומר כי למרות המשבר העולמי גופים מוסדיים ישראליים ממשיכים להשקיע בקרנות שאינן תמיד סולידיות ■ עם זאת, הוא מודה שבאווירה הנוכחית "קשה יותר לגייס כסף"

אורה קורן
אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורה קורן
אורה קורן

"היה לי קיץ גיהנום, עבדתי 15 שעות ביום", סיפר השבוע רועי אנגל, ראש מחלקת קרנות במשרד עורכי הדין גרוס קליינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות'. ניתן היה לשער כי בקיץ כה דרמטי של מפולות וקריסות גופים פיננסיים גדולים, ידיו של אנגל יהיו עמוסות עבודה בניסיון לחלץ את לקוחותיו מהמשבר, להוציא אותם משוק ההון הגועש תוך מזעור נזקים.

חברות בקשיים - וההערכות הן שכאלה יהיו עכשיו בשפע - הן הזדמנות עבור משקיעים בעלי הון זמין. אלה היו עסוקים בניצול ההזדמנויות שיצר המשבר, בעיקר באמצעות הקמת קרנות השקעה. קצב הקמת הקרנות במשרדו של אנגל היה מהיר מבעבר וגיוסי הון שהיה מעורב בהם הסתיימו, לדבריו, במאות מיליוני דולרים.

בימים האחרונים השלים אנגל את הליווי המשפטי להקמת קרן המזנין מוסטנג על ידי כלל פיננסים ובית ההשקעות דן טהורי, שגייסה 100 מיליון דולר. לפני כן השלים הקמת קרנות הון סיכון חדשות, קרן השקעות (פרייווט אקוויטי) וקרן גידור.

למרות פרסומים על הפסדים כבדים של גופים מוסדיים כתוצאה מהמשבר הפיננסי, שבספטמבר הגיעו לכ-6% וצפויים לעלות ל-10% אם המשבר יימשך, הם לא שינו כנראה את מודל ההשקעות שלהם, שגובש בימים יציבים בהרבה. "המוסדיים הישראליים לא הפסיקו להשקיע", סיפר אנגל. "יש להם תוכנית השקעות והם מבצעים אותה".

המדיניות לא השתנתה

על פי נתוני משרד האוצר, היקף ההשקעות של מוסדיים ישראליים בקרנות פרטיות (שלא נסחרות בבורסה, אולם משקיעות גם בחברות נסחרות) מגיע ל-14 מיליארד שקל, מתוכם 3 מיליארד שקל בישראל. לדברי אנגל, השקעות המוסדיים בקרנות פרטיות גדלות בקצב של מאות אחוזים בשנה, אולם הן עדיין מהוות שיעור נמוך לעומת מוסדיים אירופים, מכיוון שהגופים החדשים נכנסו לתחום באיחור לעומת עמיתיהם באירופה ובארה"ב.

ניתן היה לשער שהגופים המוסדיים מצטערים בימים אלה על זניחת מדיניות ההשקעות השמרנית למדי שאפיינה אותם בעבר, לטובת השקעות בתשואה גבוהה יותר. עם זאת, אנגל אינו עד לתחושות מעין אלה. "אני לא רואה מוסדיים שמכים על חטא", הוא אומר. "המוסדיים רוצים השקעה לטווח של כמה שנים בקרן השקעות".

ומה עם השקעות בקרנות גידור, שנחשבות מסוכנות יותר?

"בתת הקטגוריה של קרנות גידור יש הפסדים של 10% ויותר, כולל בקרנות אמריקאיות שנחשבו מצוינות. אבל המוסדיים ממשיכים באותה מדיניות, על פי הקריטריונים של ועדות השקעה, אבל במשנה זהירות. השינוי שנובע מהמשבר העולמי מתבטא בכך שכיום הם נזהרים בבחינת כל השקעה".

אין הקפאת השקעות עד שדברים יתבהרו?

"המוסדיים לא מקפיאים השקעות בקרנות, אבל נדרש יותר זמן שכנוע. אני גם לא רואה ירידה בהיקפי ההשקעות לעומת תקופות קודמות. יש לי אותו זרם עבודה בתחום של ליווי השקעות בקרנות זרות על ידי מוסדיים ישראליים. ההשקעות בקרנות ישראליות מעטות, מכיוון שזה עדיין שוק קטן יחסית.

"אין ספק שקשה יותר לגייס כסף באווירה הנוכחית. צריך יותר פגישות שכנוע והמוסדיים, על אף שהם מוכנים להשקיע, חושבים יותר על החשיפה שלהם. יש יותר דגש על הקצאת כספים לסוג נכסים מסוים. כיום הם יותר מקפידים על השקעה בקרן עם צוות שיש לו ניסיון מוכח. הם רוצים להשקיע במקום שבו יש שמות מובילים של קרנות השקעה גלובליות, דוגמת בלקסטון ו-KKR".

איך זה משתלב עם העובדה שהצלחתם לגייס לקרן מוסטנג, שאין לה ניסיון מוכח בתחום?

"כשהמוסדיים מסתכלים על קרן ישראלית, אכן קשה מאוד לגייס כסף לצוות בלי רקורד מוכח. אבל אם המכשיר הפיננסי מעניין - הולכים על זה. מוסטנג היא דוגמה לכך שמוסדיים מפעילים את השיקולים שלהם בצורה מתוחכמת ואחראית ועדיין ממשיכים לתמוך בקרנות מקומיות. אם הם ישקיעו רק בצוות שהריץ כבר קרנות השקעה, לא יקומו כאן קרנות חדשות. כנראה שבמקרה של מוסטנג יש שילוב של אג'נדה נכונה (הקרן מספקת הלוואות ביניים לחברות במקום הבנקים; א"ק), וצוות ניהולי שהמשקיעים מאמינים בו. ההרגשה שלנו ביחס לקרן מאוד טובה. הרגשנו שהצלחנו להקים קרן בעין הסערה".

די והותר רגולציה

גופים מוסדיים שהשקיעו בקרנות גידור כוססים צפורניים וממתינים בדאגה גוברת לסוף השנה, לאחר שהקרנות צלחו את ספטמבר עם פדיונות גדולים במיוחד. הקרנות מנהלות 2 טריליון דולר ברחבי העולם, חלקם מוחזקים בשרשור על ידי הקרן ועל ידי קרנות שמחזיקות בקרנות גידור. מועדי כניסה ויציאה מקרנות הגידור הם בכל סוף רבעון, והמגמה המסתמנת היא חד סטרית - יציאה בתחושה שזו רכבת הרים שנמצאת בשלב המפחיד של צלילה לקראת התרסקות.

קרנות הגידור נחשבות מכשיר השקעה המיועד למשקיעים מתוחכמים ואמידים. הקרנות משקיעות במגוון אסטרטגיות ורמות סיכון, והמשותף להן הוא שהן מנסות להציג רווחים גם כששוק המניות עולה וגם כשהוא יורד. לצורך זה הן פועלות, בין השאר, בשיטה של "מכירה בחסר", שעיקרה הימור נגד המדד תוך מכירת מניות שעדיין לא נמצאות ברשותן, שיטה שנחשבה לאחד המחוללים של המשבר ולכן השימוש בה נאסר זמנית על ידי חלק מהממשלות. עם זאת, אנגל טוען כי יש קרנות גידור סולידיות לחלוטין שמכוונות לתשואה של 5%-7%.

איך עוברות קרנות הגידור את המשבר?

"הגענו לחודש הכי נורא לקרנות הגידור בעולם. קרנות הגידור בארה"ב נמצאות בסערה מושלמת במובן השלילי. החברים שלי בניו יורק במתח. עברנו את ה-30 בספטמבר, מועד הפדיון הרבעוני, והיו פדיונות גדולים, בהמשך לפדיונות שהחלו קודם. כשיש פדיונות גדולים זה אומר שהקרן חייבת למכור נכסים כדי לשלם אותם, ולא בהכרח במחירים טובים. עכשיו מחכים לראות מה יהיה בדצמבר, בסוף הרבעון הרביעי של השנה.

"עוד תחלואה בקרב קרנות היתה שהן היו בטוחות בעצמן ותפסו פוזיציות גדולות במספר קטן של חברות, כלומר היו מושקעות בריכוזיות גבוהה. היו גם קרנות שעסקו במכירות בחסר בחברות שהחזיקו קרנות הגידור, ושם הירידות היו גדולות יותר.

"פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס יצרה פגיעה נוספת, מכיוון שהוא שימש 'פריים ברוקר' (מחזיק ניירות ערך; א"ק) עבור הקרנות. בנוסף, יש קרנות שמחזיקות בקרנות, שבבעלותן 40% מהנכסים שמוחזקים על ידי קרנות גידור. זה מכשיר שגובה דמי ניהול. כשהחלו הבעיות, משקיעים החלו למשוך מקרן הקרנות כי התשואות לא הצדיקו את העמלות. כתוצאה מכך נוצר לחץ למכירה בקרנות למטה. כדי לרכך את הלחצים הקרנות החלו להגיע להבנות עם משקיעים על הארכת תקופת החסימה של האחזקות, ועל צמצום זכויות הפדיון של משקיעים כדי שלא ימשכו את ההשקעות".

כמי שמתפרנס מהקמת קרנות ושזירת השקעות של מוסדיים בגיוסי ההון שלהן, אנגל תומך בהמשך השקעת המוסדיים באפיקים המגוונים, מעבר להשקעה המסורתית שלהם באג"ח ממשלתיות. הוא לא מוטרד מההפסדים בתחום, ומדגיש שהגופים המוסדיים הישראליים עדיין שמרנים ביחס לעמיתיהם האמריקאים.

אנגל גם לא סבור שלקחי המשבר מחייבים רגולציה נוספת, שתגביל השקעות שהרגולטורים יתפשו כמסוכנות למוסדיים. "רגולציה יש די והותר", אומר אנגל. "יש פיקוח ויש שקיפות, אפילו יותר מדי שקיפות. כעמיתי קרן פנסיה, את ואני רוצים שהכסף שלנו יושקע לטווח ארוך. התקנות של משרד האוצר מחייבות את המוסדיים לפרסם תשואות על בסיס חודשי, וזה מכריח אותם להסתכל על הטווח הקצר".

אנגל מציין כי תחום ניהול השקעות בישראל גדל מאוד בשנים האחרונות. "יש האומרים שבעשור הבא התחום יהיה מה שההיי-טק היה בעשור האחרון. ישראל תפרוץ ותרכוש מוניטין עולמיים. אנו רואים אמריקאים שעולים ארצה מהתחום ונשארים בו כמנהלי תיקים. הצטבר פה כישרון יפה מאוד".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"