יעד הריבית - 3.25%

נגיד הבנק הפדרלי בארה"ב, בן ברננקי, הוריד אתמול את הריבית ב-0.75% - מ-3% ל-2.25%. השווקים בארה"ב, באירופה, באסיה, בישראל ובמקומות אחרים בעולם ציפו להורדה חדה יותר של 1% ופעלו בהתאם. בימים הקרובים יהיה מעניין לראות כיצד יקבלו השווקים את הורדת הריבית הגבוהה כשלעצמה, אבל נמוכה מהצפיות, האם ישיג ברננקי את מטרותיו, ואיזה שיווי משקל חדש יושג בשווקים.

היצואנים והתעשיינים סבורים כי אחת הסיבות להתרסקות הדולר בישראל היתה סיבוב של ספקולנטים בשוק ההון בתל אביב. פער ריביות של 1.5% מזמין ספקולנטים מכל העולם לביקור בישראל. לפישר אין ברירה, אלא להוריד את הריבית, גם אם הוא סבור כי ההורדה תרחיק אותו ממטרתו העיקרית - יעד האינפלציה השנתי של הממשלה, 1.0%-3.0%.

האינפלציה בישראל בחודשים האחרונים נעה בסביבות ה-4% - מעבר ליעד האינפלציה של הממשלה. המשימה העיקרית של בנק ישראל, לפי חוק בנק ישראל היא לעמוד ביעד האינפלציה של הממשלה, והדרך להתמודד עם אינפלציה היא להעלות את הריבית.

בדיוני הריבית שיתקיימו ב-23 וב-24 במארס, יצטרכו פישר וצמרת בנק ישראל להחליט על הורדת ריבית חדה. היעד, כנראה, הוא הורדת ריבית נוספת של 0.5% שתצמצם את פער הריביות בין ישראל לארה"ב ל-1% - זהו פער גבוה, אבל לא גבוה מדי. הורדת ריבית גבוהה יותר של 0.75% - מלוא ההורדה האמריקאית (ואיש אינו סבור כי פישר יוריד את הריבית יותר) - עשויה לעורר את שד האינפלציה. בכל מקרה, כל החלטה שפישר יקבל תפתור בעיה אחת - ועלולה ליצור בעיות אחרות.